האֲני הזה

הָאֲנִי הַזֶּה

הָאֲנִי הַזֶּה שֶׁשּׁוֹתֵק, רַק כְּשֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹתֵת,

שֶׁאֵינֶנּוּ פָּנִים וְלֹא פְּלַג גּוּף, שֶׁאֵינֶנּוּ

אֶלָּא פֶּצַע, אֶלָא אֶצְבַּע שֶׁהָיְתָה וְאֵינֶנָּה

בִּקְצֵה הַגֶּדֶם הַסִּיאָמִי שֶׁבֵּינֵינוּ –

הָאֲנִי הַזֶּה שֶׁשּׁוֹתֵת רַק אֶת מַה שֶּׁהוּא שׁוֹתֶה,

שֶׁאֵין לוֹ פְּרִי וְלֹא עָלֶה וּבְכָל זֹאת הוּא עוֹלֶה –

גֶּדַע אַדִּירִים עַל שְׂפַת הַפְּעוֹר שֶׁנִּפְעָר

לְיָם וְצוּקָיו וְטַרְפּוֹ כָּאן בֵּינֵינוּ, מַר וְנִכְמָר

בְּלֹא צֵל, בְּלֹא חֵיק, לֹא נֻחָם וְלֹא רָוֶה,

הָאֲנִי אֲשֶׁר מִחוּץ לַגָּן, הֶחָדֵל, הַנִּבְזֶה –

הָאֲנִי הַזֶּה, שֶׁאֵינֶנּוּ אֲנִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אַתָּה –

מַה נַּעֲשֶׂה בּוֹ? – לֹא נַעֲשֶׂה.

מתוך "יום", הקיבוץ המאוחד 1999