וְחושֶׁךְ עַל פָּני. תְּהוֹם…/שַחַר-מַרְיוֹ מָרְדְּכַי
חָשַׁבְתִּי כִּי אֲנִי עָשׂוּי שֶׁמֶשׁ;
אַךְ בְּגוּפִי זוֹרֵם לָיְלָה, וְאֵלָיו לִבִּי קָשׁוּב.
עַל-כֵּן כָּל יוֹם אֶנְצוֹר אֶת לֵיל אֶמֶשׁ;
כִּי מִלָּיְלָה אֲנִי, וְאֶל לֵילִי אָשׁוּב.
(נדפס במוסף לתרבות וספרות של "הארץ", 20 ביולי 2001)
יפה "כי מלילה אני, ואל לילי אשוב". מאד יפה. ברוך הבא.
תודה, שירה.
אני מתברך בברכתך.
שיר יפה מאוד. ואולי יש אנשים שדווקא להפך, חושבים שהם לילה ובעצם הם שמש.
ברוך הבא.
תודה על התגובה, לי.
ואולי את צודקת.
🙂
לא הכרתי, שחר. יפה המפנה מ"שמש" ו"לילה" ל"ליל אמש" ו"לילי" שבו השיר הופך מכללי לאינטימי.
תודה, אמיר.
תודה גדולה.
לולא הפקדת את כיתת השירה העברית-ערבית הראשונה בידיים זרות, הייתי מוודא התוודעותך לשיר כבר אז.
🙂
כן, חבל. מהרבה בחינות.
שחר, ברוך הבא.
יפָה ההכרה בשיר הזה. ויפֶה איך שאתה אומר דבר אישי ועמוק – גילוי – בצורה מסוגננת ובדמויים מופשטים — קל ליפול בדברים האלה.
ו- אני מאמינה לך. כשנפגש אקרא לך עֶרֶב. לפעמים.
יעל, יפָה לי תגובתך.
תודה.
כיון שאבוא עם רדת חשיכה,
איש לא ישגיח בי.
כיון שאבוא עם רדת חשיכה,
את תשגיחי בי.
🙂
קראי לי ערב.
אני אבוא שחר.
מוצא חן בעיני ההקדמה, וחושך על פני תהום…
כי מלילה… עושה שאתה מכיר את הצל, וגם אפל…
אך זה שאתה שב, זה אומר שאתה לומד ללכת בחושך…
לא מפחד לאבד
אני כותבת לך, ומסבירה לי את השיר
אפשר לחטט בו.
להתראות טובה
טובה,
אני מכיר את הצל. ואפילו בצל המלאכים "נראים יותר ברורים. כל היום הייתי שם, מהלך לי בינם…"
🙂
היפוך מרשים בשתי השורות האחרונות. ולמרות שיש כאן הרבה טכניקה, זו יוצא דיבור אמיתי, מלב אל לב.
וכמובן, ברוך הבא לשכונתנו… נדמה לי שאתה מכיר כבר לא מעט מהשכנים.
יפה. מזכיר במשקל שלו את "אינני אוהב אותה" של טשרניחובסקי. ברוך הבא.
שחר- מריו מרדכי היקר,
השיר יפהיפה.
תוך כדי קריאה אני מצליחה לשמוע את דממתו המרגיעה של הלילה
גלית היקרה,
תודה רבה!
יש כאלה ששומעים פה את דממתו המרגיעה ויש ששומעים את דממתו העוכרת, אבל כבר כמה שנים שהשיר הזה שולח אלי הדים מאנשים שונים. ועכשיו אני שמח במיוחד על ההד שלך.