שאלון השרשרת הספרותי

 

עיתון מעריב ביקשו ממני למלא את השאלון החמוד הזה. אמרו לי, "אל תעברי על 300 מילה". כמובן שעברתי קצת, והם קיצצו, ודווקא את התשובות המעניינות לדעתי. אז אני מעלה אותו גם כאן, לא מקוצץ. (פורסם במוסף התרבות של מעריב ב-20.2.09)

 

           

מה הספר האהוב עלייך?

"אלה תולדות" של אלזה מורנטה. לעולם, אבל לעולם, לא אשכח את הילד אוּזֶפֶּה. כשקראתי תוך כדי התייפחויות עצומות הרגשתי שאוזפה הוא אני, ומאז הוא תמיד בלב שלי.

 

איזה ספר מונח כרגע ליד המיטה שלך?

"ארוחת בוקר בטיפנ'יס" של טרומן קפוטה. כל כך נהנית לגלות אותו. בבושתי אני מודה שלא הכרתי אותו קודם, כי קצת זלזלתי בו בגלל דעות קדומות טיפשיות שהוא סופר של מותחנים ועקרות בית, והנה גיליתי סופר רגיש ומחונן.

 

איזה ספר נהנית לקרוא ומעולם לא העזת להודות בכך?

אין כזה. בנעוריי ניסיתי גם ספרות פופולרית: רומנים למשרתות, מותחנים וכאלה. קראתי שניים שלושה, גיליתי שזה לא מעניין אותי, ומאז אני לא קוראת כאלה יותר. זו לא פוזה, ספרות קלילה באמת לא מעניינת אותי.

 

איזה ספר לא קראת ומעולם לא העזת להודות בכך?

ניסיתי, העזתי, אבל לא הצלחתי לגמור. אני מדברת על "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס. ספר ענקי בעיני, באמת, זו לא פרוזה, זו שירה צרופה, אבל אני צלחתי רק את החלק הראשון.

 

איזה ספר ילדים הכי נצרב בך?

"המשמנאים והמרזנאים" של אנדרה מורואה. לא יודעת למה דווקא הוא, כי אהבתי המון ספרי ילדים. אולי כי היה לנו בבית עותק מרוט וישן של דוד שלי, אולי כי אהבתי את העולם המד"בי, ואולי כי מצא חן בעיני שיש עולם שאפשר לאכול בו ממתקים עד בלי די.

 

איזה ציטוט הכי נחקק בך?

"לשוני עט סופר מהיר" מתהילים מ"ה. ככה אחותי קוראת לי כי אני כותבת נורא מהר.

 

עם איזו דמות בדיונית היית מתחלפת ל-24 שעות?

עם הגיבור של הרוקי מורקמי ב"ארץ פלאות קשוחה וסוף העולם". אני אוהבת גיבורים מד"ביים, והעולם העתידני כאן הזוי במיוחד.

 

ולשנה?

עם מאיה, הגיבורה של הרומן שלי "סוף סוף רומן" (חרגול 2000). גם היא חיה בעולם עתידני שמתכתב עם הסרטים "פרנהייט 451" של טריפו ו"אלפאוויל" של גודאר. לאחרונה גיליתי שבבלי דעת התכתבתי גם עם מורקמי, בייחוד עם ספר שלו שאני עורכת עכשיו בשם "אחרי החשכה", שבעצמו מתכתב עם "אלפאוויל".

 

מי האדם שהכי השפיע על הרגלי קריאה שלך?

אחותי. היא גדולה ממני בשש שנים, וזה תמיד טוב שיש אחים גדולים שיעשירו את העולם הרוחני שלך. כבר בגיל 12 היא קנתה לי את גוגול, צ'כוב, קפקא, הרמן הסה. אין מה לדבר, הייתה לי חונכת ספרותית כמו שצריך. היא נטעה בי חזק את אהבת הקלאסיקות.

 

מה המקום הכי מוזר שקראת בו?

המיטה. המקום הכי מוזר, הכי טבעי, והכי נוח לקרוא ספר. אני לא קוראת בשום מקום אחר, רק במיטה.

 

                                         * * *

 

מאחר שזה שאלון חמוד, אני מגלגלת אותו הלאה ל: לי עברון ועקנין, רונן אלטמן קידר, שולמית אפפל, חגית גרוסמן, דפנה שחורי, אליענה אלמוג, שחר מריו מרדכי.

 

אם בא לכם תעלו פוסטון עם השאלון, ותגלגלו אותו הלאה למי שאתם אוהבים.