מה שהיה מותר משורר, סופר ומתרגם, המתעניין באהבה, מין, מגדר, שפה וכל מה שמשתמע
בתגובה לקריאתו של אמיר.
ג'ונת'ן
מלים: יונה וולך. תרגום להיבליש: רונן א. קידר
אז אני ככה בג'וגינג על העזריאלי ברידג'
ופיתום משום מקום כל הג'מעה באה לי מאחור וכולם כאילו
"ג'ונת'ן! הי ג'ו, כפרה… דחילקום תסדר לנו בספיד א ליטל דם.
פליז, נו, טיפל'ה דם, זה הולך עשר עם ההאני."
אז אני הולך על זה, אבל בקטנה. ג'אסט א ליטל פּריק
יאממה, החבר'ה, כאילו אין להם אלוהים.
וזה כאילו החבר'ה, יענו הבי.אפ.אפס שְלי
ואני כולה ג'ונת'ן, יו נואו
קיצר, הם חותכים לי ככה בפרצוף כאילו חבל על הזמן
מורידים לי ת'ראש קומפליטלי עם איזה עציץ והוויטרינה,
ועוד מרימים אותו מהרצפה, ודוחפים בשקית סופר, ככה גיפט ראפ,
ובסוף הפוסטמות עוד כאילו עושים לי
וואלה, ג'ונת'ן,
פליז פליז תגיד ש'תה לא כועס,
למה שהונסטלי לא חשבנו שאתה כאילו כזה.
מעולה.לפני יומיים היה ליונה וולך יום הולדת. זו מתנה מעניינת.
והיום היה מצעד הגאווה. וזו גם מתנה נאה למצעד!!
ונכנסתי ל"תקווה" של אמיר- אשכרה "כל עוד בלבב!!"
נפלא 🙂
יפה נורא!
ענק, רונן :)))))
אם אתה לוקח על עצמך את שירת וולך, "בראשית" עלי 🙂
אם יונה הייתה רואה – מזה הייתה מבסוטה.
:))))
VG!
🙂
תרגום משועשע ומשעשע ומדוייק למדי.
רק כדאי לזכור שזו רק קריקטורה, תמונת-תבליט – ולא ממש שיקוף של המציאות…
אני לא רוצה להעכיר את שמחת המגיבים (הנלהבים) עד כה, אך בכל זאת – אני מעדיף את המקור.
השעשוע הזה אינפנטילי (במקרה הטוב).
תודה לכל המגיבים… אני עסוק מאוד בימים אלו (נתון בעיצומו של ביקור משפחתי אצלנו) ולכן לצערי אין לי זמן לענות לכל אחד בנפרד. משמשח אותי שאנשים השתעשעו (ואני ממליץ לכולם לקרוא בפוסט של אמיר איך החל הפרויקט ואת ה'עיבודים' הנאים שעשו שם אמיר, סיגל ואחרים).
אוי, אני בוכקת.
זה נורא טוב.