ללי ציפי מיכאלי
משוררת-על.
בפועל אשת הקוסמוס הגדול.
נולדתי בגיאורגיה. עליתי לארץ כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה (עולם) באוניברסיטת בר-אילן. שיריי התפרסמו בבמות שונות, תורגמו לשפות אירופה וגם לערבית, בנגלית, הינדית, סינית, יפנית, רוסית אוקראינית גיאורגית ועוד. בני היחיד הוא שלומי.
בשנים שבין 2007-2005 שהיתי בדנמרק וערכתי טקסטים בנושא זכויות האדם. מתגוררת בתל אביב ופעילה בחייה הפואטיים.
תומכת פעילה בזכויות האדם.
1. המוות הוא הנתון הכי יציב בחיי
שורה בכל יום.
לפני כארבעה חודשים פרסמתי את השיר "שיבוטים" כאן, מעל דפי הבלוג.
חסמתי את הפוסט בשל סיבות מסויימות.
אני ממשיכה בקונספט של השיר, רק שעכשיו אפרסם מדי יום רק שורה אחת. היום:
קונספט מקורי ומעניין.
שורה משמעותית.
גבריאלה, תודה.
השאלה היא, האם למשמעות יש משמעות?
היי ללי
נכו, כל כך נכון שמעדיפים לשכוח
להתראות טובה
את יודעת, אולי עדיף כך.
שחארזדה של שורות.
מעניין לכמה לילות זה יספיק.
לכמה שאחליט.
היי ללי, יפה ומדכא.מה נשמע? אני מקווה שאת בסדר
היי תמי, התגעגעתי לריקוד שלך.
משפט נהדר. עכשו צריך לחכות לבאות, שהן מן הסתם פחות יציבות וודאיות כבר
הקו הלוגי שהעברת, קרן, מכאן ולבאות עוד יכול להפתיע אותך.
אז אני אכתוב את השם שלי
כל שנה
אות אחת.
שיערך הארוך נערה…
אצבעותיך הפסוקות, המתריסות
חיוכך המונָה-ליטי…
אישוניך, את יודעת,
אישוניך
יציב נציב המלח
מביט כמו החיים מאחוריך
יואב, יהונדב, יהודה…
מה עם יחזקאל יונתן ויוסף.
מה עם יעקב יהושפט ירמיהו ישעיהו ירום ויבנאל?
ומאד אהבתי את המשפט שלך, ללי. לפעמים אני חושבת שזה הנתון היחידי היציב בחיי…
יקותיאל.
שירה, תודה. זה הנתון המארגן לאנושות את החיים.
יורם ויהודה גם! 🙂
נכון ללי,
אבל כוסומו המוות. מארגן מארגן, ובסוף חותך בבשר החי.
אז מה את עושה?
כותבת שירים. ולפעמים גם מתרגמת.
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1850&blogID=114
חוץ מזה -אל תשכחי שהמוות אינו מחוסר אבטלה!
יהויכין.
יהושפט היה לנו?
את בטח לא משחקת אבל בעיניי זה אחלה משחק ללי.
יש לי ארבעה לצידך:
1. מתנדנדת בין חיים למוות , מחפשת אי של יציבות.
שחקי כרצונך.