בננות - בלוגים / / ונגעתי בשרשי נפשו
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

ונגעתי בשרשי נפשו

 

 

 

ונגעתי בשרשי נפשו / שחר-מריו מרדכי                   

 

"למקדשך תּוּב ולקדש קדשין, אתר די בֵיהּ יֶחֱדוּן רוחין ונפשין" 
(יה רבון עָלַם/ ר' ישראל נג'ארה)

 

וְנָגַעְתִּי בְּשָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ, וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא

וּמְנַהֵם פִּרְפַּרְתִּי כַּיּוֹנָה בְּקֹדֶש הַקֻּדְשִׁין

שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר הָיָה בִּי קוֹל קוֹרֵא

 

אֵין בְּכֹחִי לָמוּת וְלא לְהִבָּרֵא

אֲתָא מַלְאַךְ לִתֵּן בִּי רוּחִין וְנַפְשִׁין

וְנָגַעְתִּי בְּשָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ, וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא

 

גְּבָהִים שֶׁאֵין לֶאֱלֹהִים הָיָה לִבִּי הָרֶה

כָּל הַלַּיְלָה עַד צַפְרָא אִישִׁין וְלַחֲשִׁין

שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר הָיָה בִּי קוֹל קוֹרֵא

 

וְשָׁמַר מִפְּנֵי חֲשָׁד, מִפְּנֵי מַפֹּלֶת וּמִקְרֶה

לֵית מִילֵּי דְּעָלְמָא; שָׂרָף מֵעִירִין קַדִּישִׁין

וְנָגַעְתִּי בְּשָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ, וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא

 

וּבֵרַךְ לִי אַהֲבָה עִם שֶׁמֶשׁ לַיְלָה כְּיוֹרֶה

כָּל כּוֹכְבַיָּא אוֹרְתָא לִי; מִמִּזְרָח לִי מְבַקְּשִׁין

שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. הָיָה בִּי קוֹל קוֹרֵא:

 

מִכַּוְּרוֹת הַשֶּׁמֶשׁ יִרְדֶּה לִי אוֹר וְיֶאֱרֶה

וְזָרַח וּמְנַהֵם הָיָה, שְׂפָתַיִם וְדִבְשִׁין

וְנָגַעְתִּי בְּשָׁרְשֵׁי יָפְיוֹ, וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא

שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. הָיָה בִּי קוֹל קוֹרֵא

 

 

 

פורסם במוסף "שבת" של "מקור ראשון". 

 

 

 

 

43 תגובות

  1. שחר מריו, איפה היית כל השנים?
    שיר מרעיד, משגיב, יפהפה. שיר של קדושה.
    "אין בכוחי למות ולא להיברא" – איזה קסם. פשוט נפלא. ואיזו שפה, אילו מילים.
    בקיצור, עשית לי הרבה אור עדִין, משכת במיתרי קדושה. ואני חוזר ושואל: איפה היית עד עכשיו? חן.

    • א-הא, חן!
      איזה כיף לשלוח שיר על פני המים הוירטואליים, וברבות הימים (בצ"יק צ"אק) למצוא את לחם השיר בתגובות.

      ובאשר לשאלתך (הנשנית) – איזה צירוף מקרים. זה בדיוק מה שאני חשבתי לגביך כשהפצעת כאן. אשר לי, יש עמדי תשובה מנומקת היטב לשאלתך. אבל חוששני שלא אוכל לתתה לך כאן. אולי ניפגש יום אחד, ואז אתן לך תשובה מפורטת. ואז אשמע את תשובתך שלך לגבי אותה שאלה.

      ותודה! תגובה יפה לְשָבָּת נתת לי.

  2. שלום שחר מריו
    יש לך כשרון נהדר לקחת את לשון הקודש ולשון החול ,לאגד אותם בצורה ספרותית זרה ,לערבל ולעשות מכל הסמתוכה מרקחת מבריקה שלמרות החומרים השונים מביאה לפנינו שפה יחודית אך לא מאולצת.
    ובזכות השיר הזה קראתי שנית על ר"ישראל נג"רה ולמדתי שהיה רבה של קהילת עזה.
    קראתי גם שהוא לא היה כל כך מקובל על ידי יתר הרבנים בגלל הבוהמיות שלו.
    ועוד משהו
    הבית האחרון ממש ארוטי ,ומאפשר לקחת את השיר גם לכיוונים אחרים.
    שבת שלום
    גם בעזה של ישראל נג"רה.

    • גיורא, תודה על המחמאה. אכן, שעטנז של עברית וארמית בתבנית המאפשרת חזרה (לפי נוסחה "מתמטית") ליצירת אפקט דרמטי תוך שינוי הנסיבות בהן מתבצעת החזרה, מה שמעצב בכל פעם הֶקְשֶׁר אחר, ולכן – משמעות שונה.

      ואני מאושר ש"שלחתי" אותך להתעמק ברבי ישראל נג"ארה. פייטן מופלא שחי במאה ה – 16 ובמאה ה – 17. וצדקת. הוא היה רבה של העיר עזה, והוא גם קבור שם. למעשה, נולד בצפת, חי בדמשק, והלך לעולמו בעזה. הוא גם הפייטן הראשון שזכה לראות בימי חייו את שיריו מובאים לדפוס (כפי שלמדתי מאלמוג בהר), והם נדפסו גם במרחב המזרח תיכוני וגם בקהילת יהדות איטליה (בוונציה). זאת ועוד: הוא הראשון שהצמיד לשיריו סולם מוסיקלי (מקאם) בהשפעת משוררי האסלאם של תקופתו, מהם הושפע. אני ממליץ לך להתעמק גם בשירתו. היא עצמה שזורה יסודות קודש וחול. וכן. גם בה יש כיוונים ארוטיים, שבעטיים, אגב, "זכה" להתנגדות גורפת, לעיתים, מרבני ומשוררי זמנו. אבל לא רק בשל הארוטיקה שבשירתו; גם בשל אורח-חייו. אפילו ר" חיים ויטאל מתח עליו בקורת נוקבת וקשה עד כדי קריאה לחרם. בת"א יצרו הפרדה בין השניים, למניעת ריב.
      🙂
      ויטאל זכה לרחוב בשכונת פלורנטין, נג"ארה מונצח ברחוב שמסתעף מאלנבי לכיוון הים, (בעוד טשרניחובסקי וביאליק מסתעפים מאלנבי לכיוון מזרח. כמה אירוני!) בכל זאת, נג"ארה זכה להכרה ואהבה עוד בימי חייו. מעין גרסה יהודית מאוחרת לאבּוּ נוּוָאס (שחי בתקופה העבאסית במאה השמינית לספירה).
      ואם בעירוב דתי-אירוטי מבית מדרשו של נג"ארה חשקה נפשך, קרא את "יעוף חלומי". תענוג!

      ותודה!

  3. מריו חביב, החוברת יצאה.

  4. שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר

    הוא עולה כפורח !

    שחרון

    קראתי אותו כשיר אהבה יפה יפה מאד

  5. מירי פליישר

    אני קוראת פה ערוב מוצפן של אהבת אל ואדם שלשניהם נתונה נפש המשורר בחרדת קודש מכושפת ונשגבה.

    לא כל המילים הבנתי אבל הבנתי והרגשתי מחווה נרגשת לשפה מופלאה זו ולמשורר הקדום ר" ישראל נג"ארה

  6. שאלתי את נפשי שתי שאלות, בנפש מי נגע הדובר, ולמה מבקש הקול הקורא שיעלה עמוד השחר, וראיתי לנגד עיניי תגלית קרבה והתפעמות שהתגלתה לו בנפש אחרת, ותפילת אהבה שתשמר התגלית ולא תתגלה ככוזבת ומהרסת, ותשוקה לראות את כל זה באור השחר -תרתי משמע – ובשקיפות של היום המתוק שיגיע בהמשך…וככל שתקשה, מריו, בשפת החצצים הקדמונית הזו, שיופיה המשנאי עוטף את החולין בקודש, לא תברח מעינינו הבוחנת ומלבנו הרואה.

    • תודה, לבנה.
      לא התכוונתי להקשות. זו גם לא שפת חצצים (מלשון חיץ או חצץ?), אלא רובד הכרחי לשיר המסוים הזה בכמה וכמה רמות, בהן פועל השיר את פעולתו.

      והרי זיהית את אור השחר ואת יפי הקודש בחול…
      🙂
      ובכלל, אנה מפנייך אברח, לבנה?
      אני יודע שלבך רואה. ורואה נכון. לא חשבתי שעינייך בוחנות…
      חשבתי, מלוות.
      🙂

  7. בעיני תאור של רגע הארה, של הבנה ונגיעה בשורשי הנפש ורצון שלא יגמר, הלשון שלך שחר מריו נשמעת טבעית כל כך למרות מורכבותה ורבדיה, לשון קודש

  8. רונית בר-לביא

    תפילה כהלכתה.

    אני מאד אוהבת את החזרה הדרמטית
    על
    "וְנָגַעְתִּי בְּשָׁרְשֵׁי נַפְשׁוֹ, וְהָיִיתִי מִתְיָרֵא",
    "שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. הָיָה בִּי קוֹל קוֹרֵא".

    לא בטוחה על מה בדיוק מדובר,
    אבל נשמע כמו משהו מאד מאד גדול בין אדם לעצמו ולקיום שלו, משהו הרה גורל.

    והכי הזדהיתי עם הפחד הזה מהלילה ומעצמך בלילה ומהתחינה לבוקר שיגאל.

    • כמה ר" (…) יש בשיר הזה, מררריו. חי? לא משנה. נדהמתי.

      • יניב ברנר! שכה יהיה לי טוב…
        לאן נעלמת, אחי?

        ותודה!
        היה שווה להדהים אותך כדי שתצא מהקונכיה הפתח-תקוואית שלך בחזרה לבננות. הבלחה בלבד?

        תחזור, תחזור!

        • יניב, זה לא רק ר" של ררררר, זה גם ר" של ר" ישראל נג"ארה.
          🙂

          בתשובתי לגיורא (למעלה) הזכרתי את "יעוף חלומי" הנפלא של ר" ישראל נג"ארה. הנה קטע ממנו:
          "רוחי לו אומר. וזממי אביע. עד אז בן אומר. ישקני גביע/ ראש ולען מר. עד אן לי ישׂביע. ישועה כי שׂבעה. ברעות נפשי…"

    • רוניתי, תראי מה זה: בלי להיות בטוחה על מה בדיוק זה מדבר, זיהית יופי את המפתחות של השיר.

      או: נגעת בשרשי נפשו.
      🙂
      תודה.

  9. רונית בר-לביא

    אגב, מותר להגיד
    "גבהים שאין לאלוהים"
    בכתב העת מקור ראשון ?

    • מעניין שאת שואלת את השאלה הזאת, רונית.
      הסוגייה כבר עלתה יותר מפעם אחת מאז פורסם השיר.
      היתה דעה שיש חשש לכפירה (או: עבודה זרה, כהגדרת המגיבה), והיתה דעה שזו עדות לעוצמת האמונה בקב"ה.

      בכל מקרה, מבחן התוצאה מוכיח שאפשר גם אפשר לפרסם את זה גם ב"מקור ראשון".
      ובאשר למשורר, אני מעיד עליו (ממקור ראשון. חחח…) שאין חשש כפירה.
      🙂

      • אה…רונית, פתאם הבזיקה במוחי המחשבה:
        יש פתח-תקווה, מסתבר, שגם את תוכלי לפרסם שם.
        :))))))))))))))

        • רונית בר-לביא

          אני מתה לפרסם מהגיגי לכל דרדקי ארץ 🙂

          בינתיים אני מסתפקת בלהרביץ תורתי להולכים ושווים בירושלים הבנויה.

  10. אל יבואו בך חשד ומפולת.
    שיר אהבה מקסים, שחר.

  11. חני שטרנברג

    שיר אהבה מקסים גם בעיניי.
    אשרי האיש שנגע ב"שרשי נפשו, שרשי יופיו".
    אשרי האיש שיודע להתחבר כך אל שירת עבר ולהחיות אותה.
    אשריך שחר-מריו, שכתבת שיר נפלא כזה, ואשרינו, שקראנו את שירך.

  12. חני שטרנברג

    שיר אהבה מקסים גם בעיניי.
    אשרי האיש שנגע ב"שרשי נפשו, שרשי יופיו".
    אשרי האיש שיודע להתחבר כך אל שירת עבר ולהחיות אותה.
    אשריך שחר-מריו, שכתבת שיר נפלא כזה, ואשרינו, שקראנו את שירך.

  13. חני שטרנברג

    שיר אהבה מקסים גם בעיניי.
    אשרי האיש שנגע ב"שרשי נפשו, שרשי יופיו".
    אשרי האיש שיודע להתחבר כך אל שירת עבר ולהחיות אותה.
    אשריך שחר-מריו, שכתבת שיר נפלא כזה, ואשרינו, שקראנו את שירך.

  14. איריס קובליו

    שחר
    שירך רוחץ לבבות
    אהבה נשפכת מכל מילה

    • איריס, והלב אכן רחוץ.

      תודה!

      • שחר, עמוד השחר עולה וזוהר בשירך הרב שכבתי.
        מרגש לגעת בשורשי הנפש וברבדי הלשון העברית.

        • מיכל, תודה.
          מרגש לקרוא את התגובה.

          • שחר, האם מפגש השירה בנגב משנה את מיקומו
            בשל המצב הבטחוני המקורקע בעופרת יצוקה?
            אולי כדאי להביא את הדרום אל הצפון?
            לאילנה שחף המארגנת, אפשר להציע חלופה.
            נדמה לי שהכל החל זמן רב יותר מחודש ימים.
            גם כשהיתה המלחמה בצפון היה אובדן תחושת זמן
            ש"מלחמה שאף פעם לא די לה?" כשירו של עמיחי.

          • גם מצפון תפתח הרעה, מיכל.
            חיפה ובאר שבע הן ערים תאומות.
            שדה בוקר ומטולה – היינו הך (גם אם לא ערים).

            תנו לשירה לנצח.

  15. שחר מריו,

    אצטרף לקהל המעריצים: נפלא!

    אולי תכתוב לי סידור של הומואים?

  16. קסם במילים, עושה בהן מה שאתה רוצה! עברית לא שפת אימי ונראה לי שלעולם לא אדביק את הפער.אבל אני נהנית מכל רגע, לועסת לאט…מתנגן נפלא.לרקוד איתו.
    תפילה/שיר אהבה, מה זה משנה למי?
    מה שחשוב ומרגש כאן זו האהבה.

    • לוסי, תודה!
      אני מוקסם מתגובתך.
      אני בהחלט מצדד בגישה לפיה בשיר – בצד אמירה פואטית – מתנגנת גם מוסיקה פנימית. ולפעמים (האל יודע כמה זה קרה לי בנעוריי) הולכים שבי אחר קסם המנגינה כשהנפש עדיין לא בשלה להכיל את האמירה בשל העדר הכלים המתאימים (צעירים מדי או עקב מפגש עם שפה שאינה שפת אם).

  17. סחתיין עליך יא שחר:

    1. השיר הזה שלך מאלץ אותי לשבת ולקרוא אותו מספר פעמים כמספר הרבדים שלו. אתה בטוח שאתה לא עובד בפרד"ס? חחח

    2. סחתיין על קינת שאול למשיב הרוח. אפילו היה דיון קטן בשבת על קינת שאול אליבא דשחר מריו מרדכי.

    3. לא סחתיין על עצמי בכלל שאין לי פנאי להשקיע בקריאת שירי משוררי ומשוררות ארצנו אבל בכל זאת מדי פעם אני מבליחה לביקורי פתע בבלוגייה

    4. יאללה חוזרת ללמוד (בדיוק היום תם לו הקורס האחרון לתואר הראשון)

    בברכת העם והתורה:)
    גלית

    • גלית, יקירתי

      1. אני מאד רוצה לעבוד בפרד"ס. לפעמים יוצא לי סרפ"ד.
      🙂
      2. הרבה תגובות אני מקבל על "קינת שאול" ב"משיב הרוח" החדש. ורק אני טרם ראיתי את הגליון. אבל שמחת אותי, גלית. ספרי לי על הדיון בשבת. איזה דיון? איזו שבת? מי השתתף? זה משמח אותי, אבל תני פרטים. יתכן וזרזת אותי להעלות את השיר גם כאן.

      3. שתדעי: כיף, פשוט כיף לקרוא את התגובות שלך. וככל שהן נעשות נדירות, כך עולה ערכן. מה שנקרא: נגעת בשרשי נפשי. מתי את שבה לפעילות בלוגרית?

      4. בהצלחה בסיום התואר הראשון. מכיר את ההרגשה. עלי והצליחי!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי