בננות - בלוגים / / קפטן פרנץ' פרייז ושודדי המיונז (למיזם: "לחיות בסרט")
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

קפטן פרנץ' פרייז ושודדי המיונז (למיזם: "לחיות בסרט")

 

 

הו, קוונטין/ שחר-מריו מרדכי (נדפס בגליון 19-20 של "שבו", 2008)

נָפְלָה עָלַי אֵימָה, 
כְּשֶׁנִּתְקַלְתִּי בּוֹ בְּאַחַד הַלֵּילוֹת
(הוּא חִכָּה עַד שֶׁיַחְשִׁיךְ, הַבֵּן זוֹנָה).
צִיַּדְתִּי אֶת עַצְמִי בְּמַבַּט קָשׁוּחַ, וְשָׁאַלְתִּי לְזֶהוּתוֹ.
הוּא הִנִיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפִי בִּזְמַן שֶׁפָּנַיו יָצְאוּ מֵאָפֵלָה 
לְאוֹר גָּדוֹל, וְעָנָה:
טַרַנְטִינוֹ. קְווֶנְטִין טַרַנְטִינוֹ.

הַכָּל הֻבַן מֵאֵלָיו, וְאֵיזֶה אוֹשֶׁר הִפְצִיעַ עִם הַכְּתוּבִיוֹת:

"קפטן פְרֶנְץ' פְרַיְיז וְשׁוֹדְדֵי הַמַּיוֹנֶז"

וּפִתְאם טרנטינו וַאֲנִי מִתְאֲהָבִים

בְּזוֹנָה, וּמְפַרְקִים אֶת הַתַּחַת

שֶׁל הַסַּרְסוּר שֶׁלָהּ 

(מְנַקִים לוֹ אֶת הַקוֹקָאִין, וּמְסַדְרִים לְאִשְׁתוֹ –

(הוֹלִיווּד, בֵּייבִּי

אֶת הַפָּנִים)

 

כְּשֶׁבַּרֶקַע:

Everything I've ever done

Everything I ever do

Every place I've ever been

Everywhere I'm going to – It's a sin

 

אַנַחְנוּ מוֹצְאִים מִסְתוֹר בַּבַּיִת שֶׁל סוֹחֵר נֶשֶׁק

וְטרנטינו מְעָסֶה לִי אֶת כַּפּוֹת הַרַגְלָיִם.

כְּשֶׁגֶ'רוֹם (סוֹחֵר הַנֶּשֶׁק) וְהַשַּׁרְמוּטָה הַבְּלוֹנְדִינִית שֶׁלוֹ

תּוֹפְסִים אוֹתַנוּ עַל חָם, טרנטינו מַסְבִּיר שֶׁזֶה לא
אַקְט מִינִי, וַאֲנִי

שׁוֹתֵק.

 

"זֶה לא אַקְט מִינִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי שָׂר הָאוֹצָר", מְגַחֵךְ גֶ'רוֹם.

"אַתָה בֶּטַח לא שָׂר הַבִּיטָחוֹן

הָעַצְמִי,

אִם אַתָה נִבְהָל מִ – foot massage", יוֹרֶה טרנטינו

 

וְגַם מַרְסֶלוס, הַרוֹצֵחַ הַשָּׂכִיר שֶׁל הַסַּרְסוּר, יוֹרֶה

מִבַּעַד לָחָלוֹן, מוֹרִיד אֶת גֶ'רוֹם, וּמַצְמִיד אֶקְדַח לַרָקָה שֶׁל

הַזוֹנָה (אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ בִּכְלָל?),

בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מְכַוֵּן אֶקְדַח שָׁלוּף לְעֵבֶר מרסלוס, וְטרנטינו

כָּלוּא בֵּינֵינוּ

פִּתְאם

הָעָלִילָה נָעָה אָחוֹרָה בַּזְמַן, וְשׁוּב הַפַּסְקוֹל:

So I look back upon my life
Forever with a sense of shame
I've always been the one to blame.
For everything I long to do
No matter when or where or who
Has one thing in common, too

It's a sin

טרנטינו נוֹהֵג בַּקָדִילָק, וַאֲנִי נוֹתַן לוֹ בַּפֶּה

פְרֶנְץ' פְרַיְיז שֶׁאֲנִי מְחַלֵּץ מִבְּרֵיכַת מַיוֹנֶז

וּבַרֶקָע בּוֹקְעִים מִתַּא הַמִּטְעָן צִלְצוּלֵי

הַסֶּלוֹלָארִי שֶׁל צַיָר הוֹלַנְדִי כְּרוּת-אוֹזֶן

שֶׁמְעִירִים אוֹתִי לְעוֹד יוֹם עָבוֹדָה

 

וְזֶה רַק אֲנִי

לְפִי שָׁעָה

 

 

לרקוד עם ה- Pet Shop Boys: 
http://www.youtube.com/watch?v=8-3jf3Vj850 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

51 תגובות

  1. חלום של שיר, ממש סרט פעולה נוסח טרנטינו יפה הקולאז" הזה של התת מודע אהבתי ,שחר מריו

  2. Mario
    it"s a sin
    to write like this
    I like it!

  3. שולמית אפפל

    מקווה שהעונג היה גלובאלי ולא לפי שעה…

    • אני מניח שיש מי שמספק עונג (בשכר) לפי שעה.

      :))

      ובאשר לטרנטינו, כן. הוא תמיד מסב לי עונג. אם לא צפית ב"כלבי אשמורת", "ספרות זולה", "ג"קי בראון" או "קיל ביל" (רשימה חלקית, אך ממצה) – רוצי לצפות.

  4. מריו יקירי
    אתמול ראיתי שוב את הר ברובק, והרגע הכי כואב הראשון היה כשהבלונדיני אמר לכחול העיניים : אבל זה היה חד פעמי ולא יחזור על עצמו.
    והקטע הכואב השני היה כשהם נפרדו מההר ומאהבתם בפעם הראשונה והבלונדיני התקפל מכאב ואז הלך להתחתן, והשלישי: עיניה של אשתו בחלון, מתעוררת מחלום חייה אל הסיוט.
    וההתעוררות שלך הזכירה לי את הכאבים הללו שהדירו שינה מלילי.

    • אלמוני/ת יקר/ה
      (ורוב האלמונים אינם יקרים),

      יפה איך שקשרת בין אנג לי לבין קוונטין טרנטינו, והרי תהום פעורה בינהם ובין סגנונם הקולנועי. האחד – מבכר דרמה, והאחר – קונג פו ומערבוני ספגטי. האחד עושה שימוש באלימות רק כאמצעי, והשני – כמטרה. אני מניח שהפסקול של הפט שופ בויז תרם לזיקה שבצעת, מעבר לאפקט הפסיכולוגי של הדבר האחרון שחוית (הסרט) לפני שהלכת לישון עם זה ועל זה. מתעוררים עם זה, והאפקט מטביע חותמו על הדבר הבא שקוראים (שיר) או עושים.

      אגב, התמונה השלישית שהזכרת (מישל וויליאמס בתפקיד אלמה מביטה בהית" לדג"ר בתפקיד אניס דל מאר עם ג"ייק ג"ילנהול בתפקיד ג"ק טוויסט) טבעה מונח חדש בפסיכולוגיה: Brokeback marriage

      ובכל זאת, היקיצה של הדובר בשיר שלי אינה רוויית כאב מהסוג שתיארת, אלא מהסוג של התפכחות מדמות הגיבור שעטה הדובר בחלום אל מי שהוא במציאות. שגרת יומו. בנוסף, בשיר שלי יש גם הרבה הומור בניגוד לסרט שהזכרת או לרוח הדברים בתגובתך.

      ותודה על תגובתך, אלמוני/ת.

  5. ש"ם יקר, איזה כיף לפתוח את הבלוגיה על הבוקר (שלי, עכשיו בצהריים) ולקרוא את השיר שלך, שןא סיפןר נהדר בעיני, ואיזה מבט של טרנטינו יש לך בתמונה החדשה ששמת, קאובוי לאטיני שכמוך. תביא עוד סיפןרי שיר כאלה.

    • יעלתי, איזה כיף לקבל תגובה כיפית כמו שלך. בזכותך העליתי את הפוסט הזה. דחיפה שלך. ושמח שאת אוהבת אותו.

      ובקשר לתמונה, תודה. היא צולמה לפני כמה ימים, ב – 17 בנובמבר, וידעתי מיד שאעדכן איתה את בלוגי. גם יוסי התייחס אליה (לא מפתיע).
      🙂

      את ויוסי – יש לכם גישה דומה לחיים. מצחיקולים.

  6. קלידוסקופ טרנטיני מלא קוונטים מתגלגלים בשצף קצף.
    ואיזו תמונה הבאת.

    • תודה, איציק.
      חלק מהתמונה – בהשראת קוונטין טרנטינו, כמובן. "קלידוסקופ טרנטיני", כהגדרתך. יש בשיר כל מיני ארמזים למוטיבים חוזרים בסרטיו המוכרים (בעיקר "כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה") והפחות מוכרים ("הקפטן ושודדי האנשובי", סרט נעורים שלו, שנשכח, ומשם ההשראה לשיר/תמונה).

      אני שמח במיוחד שאתה ויעל אהבתם את השיר. אתם אנשי פרוזה. המילים שלכם מגלגלות סיפור. התמונה שלי היא סיפור, תסריט שלבש צורת שיר.

  7. יפה מריו יקירי
    חלום טרנטינואי לעילא…
    איפה ספת הפסיכואנליטיקן כאן? 🙂

  8. שלום שחר מריו
    יופי של שיר. לא צריך פסיכואנליטיקן כמו שבקשה שירה. השיר משקף את החיים שלנו ,הפנימיים והחיצוניים כפי שבאים לידי בטוי בבלילה הרותחת שהחלומות מארגנים לנו.
    אני אוהב במיוחד את התפנית ההומוריסטית הכואבת של הסיום:
    וְזֶה רַק אֲנִי

    לְפִי שָׁעָה

  9. אני אוהבת את

    שָׂר הַבִּיטָחוֹן

    הָעַצְמִי,

    • 🙂
      גם אני אוהב את זה, סבינה.

      אי אפשר לכתוב שיר ברוח טרנטינו בלי לבנות משהו שיזכיר את הדיאלוגים השנונים והעוקצניים בסרטיו.

      זה הכי קרוב שיכלתי, כנראה, להתקרב לגאונות של האיש.

  10. מ"ש יקר אחלה אקשנשיר , אוהבת אותו מאד
    המילה שרמוטה היא מילה מדליקה במיוחד
    כנראה בגלל סדר התנועות שלה אה או אה
    וגם שילוב צלילי העיצורים

  11. מריו טרנטינו יקירי,
    זה לגמרי לא סין:)
    מקצב טרנטיני
    זה כאן ועכשיו ונע בין כאב והומור, אשליה והתפכחות
    ואיך נעבור את ההתפכחויות האלה בלי החלום

    קראתי בהנאה וגלגלתי בקבוק באולם הקולנוע שיצרת בשיר.

  12. שחר שחר… מה, אתה לא מתגעגע אלי?

    יאללה, תביא לי בפה…
    פְרֶנְץ" פְרַיְיז שתְחַלֵּץ מִבְּרֵיכַת מַיוֹנֶז…

    יאמי יאמי, ואיזה דיוקן למות עליך!!!

    נשיקות,
    המעריץ מעין הוד

    • יוסי, יקירי! מתגעגע אליך. מתגעגע. עבר עלי חודש עמוס מאד בעבודה (בחירות בפתח, אתה יודע) ולא יצא לי לשלוח אות חיים. גם לא בבלוגייה. אתה כבר בעין הוד?

      מתי אתה בת"א? אפשר לשבת בבליק.

      אתה מוזמן לפתוח זרועות לקראתי, ואת שאר האברים – להשאיר סגור.
      :)))

  13. הייתי רוצה להיות או לפחות לראות את הסרט הזה

  14. הפלגת הרחק שחר. מרים כוסית מעבר לזנית עם טוגן הקברניט ושודדי המיונית…

    • :))))
      נכבשת, אמיר, ברגע של עברית.

      ארים איתך כוסית לחיי רב-חובל המפליג בתבל ובמיונז טובל.
      🙂
      ואם כבר רגע של עברית, מה זו המילה הזו "קברניט"? מאיפה אִמצה אותה העברית?

  15. שחר השיר מתנגן ברקע:
    http://www.youtube.com/watch?v=8-3jf3Vj850

    איזה אנרגיה יש בשיר שלך- "טרנטינית" לאללה..:))

  16. נעמי לויצקי

    עברתי בסביבה, ראיתי אור אז נכנסתי. מריו, איזה יופי, שוב שיחקת אותה. קוונטין טרמטינו with a touch of דמון רניון

    • נעמי, יקירתי. כיף לשמוע ממך ואותך!
      גם אם אין אור בבית, את תמיד מוזמנת להיכנס.
      🙂
      אל חשש, אין בפנים "טיפוסים קשוחים" מהסוג של דיימון ראניון. או שתרצי שאסדר כמה כאלה?

      🙂

  17. שחר יקירי, קראתי שלוש פעמים, לא מתמצאת בחומר האסוציאטיבי הפרוע הזה, אבל הבנתי שמישהו פה מנתץ מסגרות בטירוף וברעב. אני בעד.

  18. Sweet Dreams are the ultimate genius sin .

    • צודקת, רחל. או בלשון Eurythmics:

      Who am I to disagree

      ותודה.

      • יוריתמיקס. אז אתה חבר נאמן של שנות ה- 80? בבלוג שלי הגבת על המחווה שלי ללוסי וצטטת את שירו של גבירול. הוא מתאר שם את מר סתו וגשמיו ותיאורו מופלא. אז גשם+יוריתיקס=here comes the rain again

        http://www.youtube.com/watch?v=be30cVizKco

        • 🙂
          רחל, אני לא חסיד גדול של תרבות שנות השמונים. זה העשור עם המוסיקה הכי, איך נאמר את זה, "לא טובה". אבל אני העברתי במחיצתן של השנים הללו את ילדותי ונעוריי. איכה אוכל להימלט מהן?

          ובכל זאת, את יוריתמיקס אני מאד אוהב, והשיר שהבאת – מצוין!

          תודה!

  19. סיגל בן יאיר

    amore
    כתיבתך היא זריקת אדרנלין ללבי.
    ניפגש במלצר יפה העיניים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי