בננות - בלוגים / / היסטוריה
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

היסטוריה

 

 

 

היסטוריה/ שחר-מריו מרדכי 
                               נדפס ב"עיתון 77" גליון 336

הָיִינוּ בְּיַחַד. רִאשׁוֹנִים.

הָיִינוּ גּוּף אֶחָד

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בָּהִיסְטוֹרְיָה.

יָדֵינוּ מָלְאוּ זֶה אֶת זֶה.

וְהַשְּׂפַתָיִים.

הִתְמַסַּרְנוּ כְּמוֹ נַעֲרָה

עִם עָגִיל פְּנִינָה

לְוֶרְמִיר

(אֲבָל בְּאוֹפֶן רִאשׁוֹנִי).

 

לָרִאשׁוֹנָה בְּחָיֵינוּ פָּחַדְנוּ מֵהַמָּוֶות.

 

רוּחַ הִפְשִׁילָה אֶת הַוִּילוֹן

שֶׁאֱלוהִים יָצִיץ
בְּיוֹפִי
שֶׁטֶּרֶם בָּרָא.

 

לא הָיָה לָנוּ עַל מַה לְהִתְוָּודוֹת.

 

עָרִים שְׁלֵמוֹת יָכְלוּ לְהִימָּחוֹת מֵעַל פְּנֵי הָאָדָמָה

וְלא הָיִינוּ יוֹדְעִים. מִצִּדֵנוּ,

הָהִיסְטוֹרְיָה יָכְלָה לְהַמְשִׁיךְ בִּלְעֲדֵינוּ.

 

וְהָיוּ לָנוּ כְּנַפָיִים, וְהֶאֱמַנּוּ בְּנִסִּים.

 

בַּא רֶגַע שנֶאֱלַצְנוּ לְהַגִּיחַ הַחוּצָה.

בַּתְּחִילָה רַק בִּשְׁבִיל חִידוּשׁ מְלַאי הַלֶּחֶם

וְהַיָּיִן שֶׁחָסַר

לְהַתְפִּיחַ מְעַט אֶת הַכִּיסִים

לַתֵת לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר.

אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ עַל מַה לְהִתְעַדְכֵּן.

הָיִינוּ סַקְרָנִים.

אֲבָל שָׁבְנוּ מָהֵר, כְּמוֹ יוֹנִים אֵל הַ…כֵּן. קֵן

יוֹנִים. אַז מָה אִם שׁמַעְתֶּם אֶת זֶה כְּבַר. אָנַחְנוּ

הָיִינוּ רִאשׁוֹנִים.

 

אֲבָל מֵאָז הִתְאַרְכוּ הַגִּיחוֹת כָּל פַּעַם

קְצַת יוֹתֵר. הוֹדֵינוּ לֶאֱלוהִים שֶׁאָנַחְנוּ

לא חֵלֶק מֵהָכֵּאוֹס. שָׁבְנוּ עִם אֵרוֹס,

חֲדָשׁוֹת וּמִצְרָכִים. אַחַר-כָּךְ עִם חֲדָשׁוֹת

וּמִצְרָכִים. מַתַי הָפְכוּ הַכְּנַפָיִים 

לְמַגְלֵשׁוֹת וּמִצְנָחִים?

כְּשֶׁגָּלְשָׁה הָאָדָמָה לַיָּם וְאָבָק עָלָה

מֵאֵפֶר הָעִיר, קִנֵּן זוּג יוֹנִים

חָדָשׁ מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת שֶׁלָנוּ,

וְהֵם לא יָדְעוּ

 

שֶׁמִּשְׁקָל הָאָוִויר כָּבַד עַל כְּנַפֵינוּ

וְלא הָיוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים לְהִסְתַּעֵר עָלֵיהֵם

וְאֵיזוֹ קְרִיסָה מְפוֹאֶרֶת שֶׁל

אוֹשֶׁר

 

 

 

 

 

 

 

 

66 תגובות

  1. איי, איי, איי, יהונדב
    🙂
    איזה בכי. באתי להגיב ונמחקה לי תגובתך.
    אבל היה שם אושר גדול. לא רואים?

  2. אי אי אי שחר מריו
    הסטוריה ידועה מראש.
    אפשר לראות מהיכן שאבת את השיר הקודם שלך, בית:

    . מַתַי הָפְכוּ הַכְּנַפָיִים

    לְמַגְלֵשׁוֹת וּמִצְנָחִים?

    השיר הזה הוא אנטומיה מדויקת של חורבן הבית ,אתה שם זכוכית מגדלת על התהליך עד שהעדשה שורפת.

  3. מריוש.
    "ומאחורי כל זה מסתתר אושר גדול"(:
    שיר נפלא, מתעתע ומענג למרות הידיעה
    כי הנה, הנה מגיע תור החורבן מפואר
    ובלב תקווה שייבנה הבית (לא המקדש):)
    גמח"ט

  4. מריו, איזו קריסה מפוארת של אושר!
    בהתחלה חשבתי לעצמי – לא יכול להיות שהוא כותב שיר על אהבה (שרירה וקיימת) -הרי זה אוקסימורון… אבל אחר כך – איך אתה משורר נהדר הן את האהבה והן את השבר. תודה על העונג הזה.
    ואולי יימצא השנה אושר שריר. הלוואי.
    אהבתי מאוד את
    לָרִאשׁוֹנָה בְּחָיֵינוּ פָּחַדְנוּ מֵהַמָּוֶות. כמה נכון.

  5. אתה מתפרע במילים מקסימות ובמשפטים כל כך משמעותיים – בין בועה של אושר לבין התנפצותה!

  6. זהו? זה חייב להיגמר כך?

  7. מירי פליישר

    קסום
    בפעם הבאה
    בפעם הבאה
    אולי לא תבוא קריסה
    אבל אם היא באה
    הריהיא המפוארת ביותר שיש
    כמו זו האהבה!

  8. התנתקות מוחלטת מהעולם והתכנסות רק לתוך האהבה שלו ושלה, והעולם בכל זאת חודר פנימה, עם היום-יום שלו ומצוקותיו, ואולי בגלל כך קרס ההיכל הכמעט סגור של האושר, ואולי אין בכלל דברים כאלו. והשיר אומר זאת נהדר.

  9. מריו, הרי בלי קצת חורבן אין כלל בניה של אושר
    שיר מצוין!

  10. אחחחח
    סופר מריו !
    אני רוצה לקחת אצלך שיעורים פרטיים
    בהיסטוריה !

  11. שיר באמת מעולה מריו. ומה אאחל לך לשנה החדשה? אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת, יהיה כך, כך יהיה אות באות.

  12. נפלא, אין לי הרבה מה להגיד מעבר לזה. אכן קריסה מפוארת ואהבה מפוארת.

  13. שחר, "אַז מָה אִם שׁמַעְתֶּם אֶת זֶה כְּבַר." שזה יכול להיות ככה?, כל כך מרקיע?, כל כך ארוס ענוג? ושהקריסה כה מפוארת?- נכון אבל מאוד מאוד מרגשת החוויה של קריאת השיר הזה, שחר כל הכבוד!.

  14. שחר מריו, מקסים.וכמו שאמר פיידרוס,בראשית היתה תהום ואחריה ארוס, המכובד והחשוב מבין האלים בכל מה שנוגע לאושר.

  15. רוּחַ הִפְשִׁילָה אֶת הַוִּילוֹן

    שֶׁאֱלוהִים יָצִיץ בְּיוֹפִי

    שֶׁטֶּרֶם בָּרָא.

    תסתכל בעצמך כמה זה יפה שחר !
    שיר היסטורי מריו !
    אחד מהממש הורסים !

    שתהיה לך שנה מתוקה במיוחד

  16. תמי כץ לוריא

    יפה מאד

  17. היי שחר
    יחסי משיכה דחיה עם האושר, השם של השיר כל כך מתוק…
    אומר הכל
    אני רואה זוג שוכב במיטה, והא פשוט לוחש לה את השיר מתחת ללחישה מתנגנים בפיציקטו אקורדים של באך הנדל… חמים ועצובים
    והיא בסוף מנשקת אותו מחייכת מתחבקים והולכים לישון כי בתוך ההיסטוריה (בעיני) יש גם את ההמשכיות
    מחר יום חדש
    מאוד חזק המשפט=- הכנפיים כבדות
    להתראות בקרוב טובה

    • שחר, זה הכל בגלל השער בתקרה והתהום תחת הריצפה, זהו עכשיו סופית הפתחים יחצבו רק מימין ומשמאל, בלי נסיקות לא יהיו קריסות מפוארות, 🙂
      ובקיצור, שיר מפואר .

      • :))))
        אורה, מימין ומשמאל זה חלונות, לא?

        ויפה שאת עוקבת אחר הרצף.
        אכן, הייתי צריך להעלות את "בית" ו"היסטוריה" ביחד. אבל אני חושב שטוב שכל אחד זכה למרחב עצמאי. מי שראה את הקשר, ראה. (ואת רואה, אורה, הרבה).

        מישהו אמר לי פעם: אם לא יכאב, איך נדע שחיינו? אז הנסיקות שוות. גם במחיר צניחתן. (אבל את זה אני יכול לומר רק ממרחק ופרספקטיבה).

    • טובה, קריאת התגובות שלך היא חווייה.
      הכנפיים נעשות קלות איתן.
      והחיוך.

    • כמו המיתוס האפלטוני ב"משתה" כמו מיתוס בריאת הזוג הראשון בשחר ההיסטוריה, בהתחלה היו אחד משנוסרו לשניים ,הם רודפים עולמית אחר חציים השני, כך נגזר עד שלא תושלם האחדות ביניהם ,לא ידעו אושר( כמה עצוב) ואם יזכו שכינה ביניהם ואם לא אז השכנה:) ככה זה הבטחה לאושר גדול שקורסת אבל אפשר גם אחרת …. שיר יפה, אהבתיו

    • חחח..רטא.
      זה בדיק מה שאמא שלך אמרה, כשנולדת.

      (להיוולד עוד היה לך קל. אבל לחיות. איי, איי, איי).

      :))

      (שמתי לב שבתחילה היית K ואז A ועכשיו F. אז, בעצם, מחאת לי kaf. אבל קשה כשאול חרטא).

      :))))

  18. אחד היפים, בכלל, המצאת האהבה ואובדנה, מפואר כל כך אמיתי ונוגע.

  19. שיר יפה וגרנדיוני, ש"מ.

    אם כי לי אישית הוא הסתיים כאן:
    אַז מָה אִם שׁמַעְתֶּם אֶת זֶה כְּבַר. אָנַחְנוּ

    הָיִינוּ רִאשׁוֹנִים.

    • תיקון: גרנדיוזי.

      • יעל, נתת לי רעיון.
        אולי אפצל את השיר לשני חלקים, ואסיים את הראשון היכן שֶׁמָּתַחְתְּ קו.
        רעיון מעניין. אשקול.
        (זה מוכיח שהמעבדה הזאת היא אכסניית עורכים מועילה, על אף חסרונותיה).

        ותודה, יעלתי.

  20. יופי של שיר, שחר-מריו, ואני מקווה שרק החלקים הטובים של ההיסטוריה יחזרו על עצמם – ועוד יותר.

  21. בכזאת קלות אתה "הופך גרב"
    כל כך מוכר וכל כך כואב … ובלתי ניתן לשינוי – ככה זה תמיד …
    והענן של יהונדב הוא שמשאיר אותנו עדיין בקן ומריח העשן אנחנו חיים
    תודה על השיר המרגש
    התגעגתי לאחד כזה

    • אורנה, יקרה.

      תודה על התגובה המרגשת. אני התגעגעתי לאחת כזו ממך.

      אז זה מה שדרוש כדי להעביר אותך את הסף…שירים מרגשים…

      רשמתי לפני.

      🙂

  22. "ואלה תולדות", כרוניקה של תהליך רגשי שסופו לרוב צפוי; התחנות המוארות מעבירות ברישום שירי מדוייק, מצוייד בניואנסים מפתיעים, את המעבר ההדרגתי לעבר הקריסה המפוארת של האושר. אוקיאנוס של אכזבה רגשית, ותענוג מקראי. חתימה טובה בספר האהבה, שחר מריו.

  23. מה? אתה לא בספרד?…
    אצטרף למצעד – כיפק היי לשירתך!

  24. איריס קובליו

    שחרמריו
    איזה שיר נפלא, מרגש, מרטיט, לקראו אי שם בהרי צ"ינדרל החלודים
    🙂

    • תודה, איריס, יקירתי.

      שמח שהרטיט אותך שירי. זכור לי היטב איך הרטיט השיר גם אותי בעת כתיבתי אותו. אך ארבעה ימים לאחר פרסומו כאן הוא כבר לא הרטיט אותי. בבלוגייה הזו נעשים לעיתים מעשים שלא ייעשו. ובכל זאת ייעשו גם ייעשו. אקווה שמקור העוול ימצא את הדרך לתקן.

  25. שחר מריו יקירי,

    כל מילה כאן נכתבה בשבילי אישית. ככה קראתי את זה.

    וכל העומק הזה – אי אפשר לתאר אותו במילים אחרות. אתה בוודאי יודע זאת. ואם לא – אז תדע.

    שירתך.

  26. אוי אוי שחר מריו.. שאלהים תשמור אותי מכמה שהשיר הזה יפה וממה שהוא גורם לי להרגיש ומזה שזולגות לי דמעות ממנו.
    כמה יופי הצלחת להביא לתוך השבת האפרורית שלי.

  27. סיגל בן יאיר

    מאוד מאוד נוגע ללב יקירי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי