*
הוא מכין את עצמו ואוסף את עצמו
עד שיבוא בתרועה גדולה או בדממה דקה
עד שיבוא מרוכז ומדויק,
שיבת המלך בשבָּת,
ובינתיים בלי משים
ביום ראשון נוטש
ביום שני נוטש
ביום שלישי נרתע ממגע ידה
כי הוא עוד לא מוכן
ביום רביעי חומק ממבט עיניה
כי הוא עוד לא מושלם
ביום חמישי הוא לא רואה אותה
ביום שישי מתגעגע
בשבת לא מבין
למה אין לו אל מי לבוא
למה היא נגרעת כשהוא במילואו
עד שביום ראשון הוא נטוש
ביום שני הוא נטוש
ביום שלישי הוא נטוש
וכעת יש לו זמן רב מאוד
להיות מכוון ומוכן ומושלם
ולשיר תחת חלונה
אבל היא נסוגה אל מאחורי הווילון
זוכרת את עלבון יום ראשון
ושני ושלישי
מתגעגעת בשישי
בוערת בשבָּת
ואין למי
מה שיפה בעיני בשיר הזה שהוא נכון לאו דווקא לאהבה, אלא גם לכבוד לשררה לשירה ויתר הדברים שמוציאים אדם מן העולם.
האמת היא אבל שאין מוחלטות, יש נקב נסתר חילחול שמצמצם את הפער בין הרצוי למצוי ועלינו להיות חכמים מספיק לא לתחוב לתוכו אצבע.
מעניין ויפה כתבת. ואני מסכימה כמובן שאין מוחלטות.
פרפקציוניזם יכול להיות צרה צרורה.
אהבתי את "היא נגרעת כשהוא במילואו" (שני ירחים צצו פה פתאום!), ואת תמונתה כשהיא נסוגה אל מאחורי הווילון.
כן, באמת שני ירחים פתאום. :))
תודה עדה.
the human condition — how pathetic we are
היי לי
בוערת בשבת ואין למי
שורה חזקה, מקפיצה את הרגשות
להתראות טובה
תודה טובה!
ואומי, בעיני זה לא פתטי אלא עצוב, אבל אני שמחה שראית בזה משהו אוניברסלי…
כל כך עצוב, איך בניגוד לפתגם הערבי "הר בהר לא נפגש, אדם באדם -כן.
גם אנשים לא נפגשים למרות אהבתם.
אנשים מעדיפים לברוח, לחפש סיבה להעלב. ויעשו הכל (בלי להיות ממש מודעים לכך) כדי לא להתעמת עם מה שהם באמת מרגישים.
יופי של שיר
גיורא
היי גיורא, תודה.
לי, תחושת ההחמצה והכל בגלל שלכל אחד קצב משלו.
(אילו אפשר היה פשוט להתחיל מהשבוע השני:))
להתחיל מהשבוע השני, פטנט נהדר!
וואו . אמת .
מירי! תודה.
שיר יפה, נכון ואמיתי. מזדהה.
תודה שירי :). עם מי משניהם את מזדהה?
לי, כתוב יפה ומעלה חיוך (למרות הנושא נשי הכוב של חיפש נואש לאהבה) אז אני מציעה להגיד את האמת.מבלי לפחד. אין לך מה להפסיד…עוד הרבה שבועות (ושנים) לפניך
איריס היקרה, תודה. לגבי העצות הפרקטיות, זה לא אקטואלי כפי שקראת את זה. אבל מעניין איך כל אחד מגיב