לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
אנחנו הולכות בעיר המיותמת
שנראית לי תפאורה של הצגה שנגמרה
אך עינייך יפות
והנה גם עכשיו אנחנו מייצרות זיכרונות
כמו עם אנה, כשרקדנו
שינייד או"קונור בגן הקיפוד
כמו עם עופר, נרתיק גיטרה
אוסישקין ונחלאות;
"קח את מנהטן, תן לי עודף
את ברלין."
אחר כך נכבוש את העולם.
את מקשיבה לי בנעימוּת
מסבירה פנים לזיכרונותיי,
מאחורינו תלמידֵי רפאים מרימים כיסאות
על שולחנות, מכבים את האורות
עד שתתחיל הצגה
אחרת במקום אחר
מוטב שאתוודה על ההתחלה ואומר שלא הכל הבנתי –
אבל התמונה הזאת של תלמידי הרפאים שמרימים כיסאות ומכבים את האורות – יש בה הרבה יופי, והרבה עצב.
היי עדה!
תודה.
אני מניחה שמה שלא הבנת זה הבית האמצעי – גן הקיפוד זה שם של גן בשכונת רמות, והמשפט על מנהטן וברלין הוא פרפראזה על שיר של לאונרד כהן: first we"ll take Manhattan and then we"ll take Berlin.
משום מה חלמתי שאני אומרת את המשפט הזה עם העודף לעופר, חברי לשעבר המוזיקאי, והתלהבתי מהמשפט הזה שבא לי בחלום.
🙂
מסתבר שחסר לי בהשכלה פלח גדול מהציוויליזציה: בדיוק הבוקר, בפוסט של רונן (אצלנו בישרא), פיספסתי ציטוט חשוב מ"באפי" – מה שהוא כינה שם, בתגובה לפיספוס שלי, "חכמת הנסתר". אכן. 🙂
🙂
http://www.youtube.com/watch?v=K1vuzmF3oXg
תודה 🙂
תעוד רגע בזכרון שבו מעלים זכרונות, נראה לי כמו יצירת בסיס חוויתי לחברות, לשיתוף, אוהבת מאוד את הקטע עם העודף, והבית האחרון
תודה רבה חני.
אהבתי דווקא את שורת המחווה לליאונרד כהן.
דומני שאני יודע לאיזה עופר את מתכוונת.
באמת? תכתוב לי מייל, סקרנת אותי!
אהבתי את הטיול בעיר עם רעות. מכבים את האורות עד שתתחיל הצגה אחרת במקום אחר.
תודה מירה 🙂
שלום לי
ככל שהמשכתי וקראתי את השיר התנגן לי בראש שיר של ליאונרד כהן, משהו בקצב ובסגנון עשה את זה.
רק אחר כך ראיתי בתגובות שהייתה לתחושה שלי בסיס.
באחת התגובות הסברת את מקור הארמזים שבהם השתמשת.
אני חושב שבבלוג של יוצרים שווה לערוך דיון רציני בדבר הרווח וההפסד בשמוש בארמזים.
אולי תמר משמר שזה מקצועה, תרים את הכפפה ותפתח בסדרת דיונים שבו יוצרים מכל תחומי האומנות המשתתפים בבלוג יתרמו מניסיונם ויביעו דעתם בדבר שימוש בכלי האומנות העומדים לרשותנו.
בברכה
גיורא
היי לי
יפה ההתחלה והסוף…
החיבור מנהים יש בשיר צטוטים, אני אוהבת שמדברים טלי ברמזים
להתראות טובה
היי גיורא, תודה על התגובה. וטובה היקרה, המשפט שלך "אני אוהבת שמדברים אליי ברמזים" הקסים אותי ועשה לי חשק מדי להמשיך לדבר אלייך בעוד הרבה רמזים. 🙂
יופי של שיר, ממחיש את שכונות ירושלים.
תודה סבינה 🙂
אהבתי את הטיול המשותף, עם האנטימיות של העלאת זכרונות. הבית האחרון יפהפה, אפילו שמעתי את קולות הילדים, וסגירת בדלת בכתה.
תודה רבה לוסי, איזה כיף ששמעת!