ספר השירים של "משחקים בבננות: גברים, תשוקה, יין, קלפים" ומשחק חדש

 

 

      

למי שעדיין לא שם הימור: 
לוח התוצאות המתעדכן של "משחקים בבננות: גברים, תשוקה, יין, קלפים"

 

 

 

הַדּוּ שֶׁלִּי: ג"אקּ וְלָבְּרַאקּ,
שֶׁלֹשְׁתֵּינוּ קָפַצְנוּ אֶל הַבָּאר בְּרוּ מוּפְטָאר,
סִדַּרְנוּ לָנוּ רֹאשׁ מָלֵא – בּוג"ולֵה.
הוֹ הוֹ, ג"אקּ, אֵיזֶה מִשְׂחָק,
מְזַיֵּף אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת – מָה בְּיָדוֹ שֶׁל לָבְּרַאקּ.
אֲבָל מֵהַצַד שֶׁלִּי, מִי יִזְכֶה, זֶה מַמָּשׁ לֹא מְשַׁנֶּה
אֲנִי מִזְדָּיֵנֶת בְּסַבְלָנוּת עִם כָּל אֶחָד
כְּמוֹ שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד.

 

[תמי קאלי 1]

 

 

שְנֵי חֲבֵרִים וְכַד שֵכָר
עַד לֹא יָדְעוּ יָשְבוּ עַל הַבָּאר.
יַהֲלוֹם, תִּלְתַּן, סְפֵּיד וְלֵב
שָתוּ, שִחֲקוּ, עַד מִי מֵהֶם יִתְעַלֵּף.
הִבִּיטָה בָּהֶם הָנָּאוָה בַּנָּשִים,
עֵת עָלֶיהַ שִחֲקוּ שְנֵי הַבַּרְנָשִים.
עַל פִּי חֻקֵּיהָ, בַּמְיֻחָד הִיא תִּבְחַר,
אַךְ הוֹיָה, עָזְבוּ הַשְּנַיִם עִם הַמֶּלְצָר.

 

[סיגל 1]

 

 

בפינת הפונדק, זה מול זה דחוסים,
כל אחד בידו מביט.
בערפול-של-שכרות להבין מנסים
מי הנסיך ומי השליט.
המלכה, כדרכה, מחוץ למשחק
אבל בשניהם היא בוערת
התבחר, כמובטח, בזה שינצח,
או תרחק כנסיכה מסתתרת?

 

[רונן אלטמן-קידר 1]

 

 

האחד שותה, מעשן,
בטוח בעצמו.
השני, מה מסתיר
תחת כובעו,
בירכיהם כמעט נוגעות , אבל לא,
עינהם מרוכזות במטרה,
מחשבתם מרחפת אל כיבוש אפשרי,
זה יום הולדתה, בינתיים הם חברים.

 

[שירית קופה]

 

Full house

שְנֵי אָדוֹנִים יָשְבוּ סְבִיב שֻלְחָן
לְהַפְסִיד יָד טוֹבָה אָף אֶחַד לֹא מוּכַן.
שוֹתִים וּמְשַחֲקִים, כֹּה רוֹצִים בַּזְּכִיָה
הָלֹא לַמְנַצֵחַ תְּיֻעַד הַשְּכִיָה.
בְּמֶשֶךְ הַלַּילָה הַקְּרַב כְּבַר הֻכְרַע
"גַּש אֵלַי מְנַצֵּחַ" אָמְרָה הַנַּעֲרָה,
"עָתָה מִשֶּנּוֹכַחְתִי בְּאַהֲבָתְךָ אֵלַי
זָכִיתָ בִּי וּ…בְחֲמֶשֶת יְלָדַי".

 

[סיגל 2]

 

 

קרב מניפות נפרשׂ, הס הס,
אלור, המוֹן והשֶרי
חולצים פקקי מגדלור מקְצֶה הגדה:
מי לדין – יריח הדגים,

הלביא- ימשוך אמונתי בחבלי הדאם
אלור, אלור, מפליגה ושואלת , מי הפרש, מי הפורש?

שתי מערכות, ידידי,
הפילו הפור, מוָּא פאם פטאל.

(הזדרדזו ידידי, כי אם לאו- אלך על נייר אריזה , לוטראק ודי!)

 

[מירי ת.]

 

 

מַלְכָּה לֵב

שְׁנֵי מַשְׁתִּינֵי בַקִּיר, בְּעֶרֶב קַר
בַּפַּאבּ שָׁתוּ עִם מַלְכַּת לְבָבָם.
לְנֹכַח חֲמוּקֶיהָ בְּשָׂרָם זָקַר
אַךְ זוֹ חָמְקָה – מָה רַב כְּאֵבָם  –
יָשְבָה מוּלָם, וְצִוְּתָה מִמֶּרְחַק:
"אֲנִי לַמְנַצֵּחַ! צְאוּ לְהִלָּחֵם
עַל חַסְדֵי לֵילִי בְּכַרְטִיסֵי מִשְׂחָק – "
אַךְ כִּכְלוֹת מִשְׂחָקָהּ עַל שְׁנֵיהֶם תְּרַחֵם.

 

[אמיר אור 1]

 

 

נִכְנַסְנוּ הוּא אֲנִי הִיא וְהַמִּלִּים אֶל הַפָּאבּ הַשְּׁכוּנָתִי
תָּפַסְנוּ נֶפַח שֶׁל עֲשָׂרָה אִישׁ בְּדִבּוּר מִתְלַהֵםֵ
וְקָשֶׁה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לִי מֻשָּׂג אֵיךְ יִפֹּל אוֹ יָקוּם דָּבָר
אֲבָל מִשְׂחָק זֶה מִשְׂחָק
וְזִיּוּן זֶה זִיּוּן — מוֹן-אָמוּר.
הַפַּעַם יִהְיֶה תַּרְנְגוֹל לְכַפָּרוֹת
גַּם אִם אֲנִי תּוֹקֵעַ לְעַצְמִי כַּדּוּר בְּרֶגֶל הַחֲבֵרוּת,
וְגַם אִם רָמַת הַסֻּכָּר בְּדָם תִּהְיֶה גְּבוֹהָה מֵרָמַת הַהֲגִינוּת – נְ-קֻ-דָּ-ה.

 

[תמי קאלי 2]

 

על מפה אדומה
אצבעות כובעים ומבט,
ובראש שאלה, מי יזכה באחת?
הוא יורד, זה מוביל
ועולה עולה המחיר
עד הבקר יאיר, תזרח שמש על עיר
תמצאם מתנודדים, מתחבקים
כי טובה יותר אהבת האחים..

 

[חני לבנה]

 

 

גִּיוֹם אָפּוֹלִינֶר שורר: "תַּחַת גֶּשֶׁר מִירָאבּוֹ זוֹרְמִים הַסַּן וְאַהֲבוֹתֵינוּ.
הַאִם עָלֵי לְהִזָּכֵר שֶׁהַשִּׂמְחָה בָּאָה תָּמִיד אַחַר הַכְּאֵב"
אוֹ מוֹן-שֶׁרִי, הַמְשׁוֹרֵר הַזֶּה יָדַע מָה הוּא אוֹמֵר.
תִּרְאִי, יֵשׁ לִי יָד טוֹבָה לְנִצָּחוֹן,
אַחֲרֵי שֶׁאָבִיס אֶת הַבְּלוּז הַזֶּה שֶׁיּוֹשֵׁב מוּלִי
אֲנַחְנוּ נַחְגֹּג.
אוּלַי זֶה יִכְאַב, אֲבָל אַחַר כָּךְ אַתְּ תִּתְמַלְּאִי בַּשִּׂמְחָה
שֶׁלִּי.

 

[תמי קאלי 3]

 

 

לזה יש יד טובה
ההוא גבה קומה.
לזה ג"קט ירוק
להוא חיוך מתוק.
זה שותה ומגהק
והוא שותק ומשחק.
מתבוננת בשניהם הנערה, איכה תבחר? איזו צרה!
בסוף, החליטה כמובן, שעל גופה אותם תבחן.

 

[סיגל 3]

 

 

אורכו של דו קרב

אלופי השכונה משחקים ראש בראש
אחרי שהורידו שש בירות קרות
הזאת על הבאר, היפה, נו מה שמה
היא זו שפקדה עליהם: "מלחמה!"
יאללה יאללה מכות, צעקו על הבאר
אבל היפיופה רצתה את זה קר.
אוף, איזו טעות: כבר שמונה סיבובים
היא עוד לבדה. הם עדיין יושבים.

 

[רונן אלטמן-קידר 2]

 

 

מלכה פיק

"לֹא תִּזכה בה, ממזר, יש לי יד מנצחת!"
"יש לי פלאש, מה לך?  היא שלי,יא חרא!"
כך שִׂחקו עד הבֹקֶר על חסדי היפה
ונשפך דם עֵנב לשני הגרונות. 

היא חייכה כשניגבו זיעתם במטפחת,
כשנפל האס משרוול היא שרה.
סכינים נשלפו, והיא קצת עפעפה
כשנשפך הדם משני הגרונות.

 

[אמיר אור 2]

 

 

עלְמה חסוּדה זַבָת פִּיתוּיים
לזוֹן חמְדָה לה
את חוֹמְדֵי חסדֵיהָ אל שוּלחן ההִימוּרים שלחה
טְעוּנִים עד גְּדוֹתיהם בְּי"ש (וּבְאזניכם בלבד אלחש)
גם נָאפִיס למקטרת נדחס
הזוֹכה (כביכול), עד שפת עדנתה יְדדֶה
וְיִקרוֹס מוּל פּאֶר מרְכּוֹלתה
כְּשהמוּזג, מאי שם, את עֵינוֹ הלוֹהט בקנקנה נוֹתן.

 

[מד 1]

 

 

יושבים לשחק בשניים,
בלי להזכיר תשוקה, אך יש יין.
בלי להזכיר אהבה,
כי ישנה אחת שם מחכה בירכתיים,
ומי שיכור מדיי מכדי להבחין, בה?
אני או החבר ,
 מה זה משנה,בעצם?
אנחנו שניים , בנתיים.

 

[טל בכור]

 

 

הגודל קובע

שוב, שני גברברים בבאר משחקים
טורפים חפיסה הפעם זה סטריפ.
אל החשפנית הם פונים, די שתויים:
"התקבלי אחד מאיתנו כטיפ?"
חככה דעתה, חשפה זוג שיניים:
"אל הרעיון אצטרך להתרגל,
אתם המשיכו, שחקו פה בשניים
את המנצח יקבע הסרגל".

[סיגל 4]

 

 

זה לא האורך, זו האיכות

לג"וני יש לב רחב והוא פרח
אבל אלכס מחזיק את כל היהלומים
איך אבחר? הלוואי והיתה איזו דרך
להשוות חשבון בנק לרגש תמים.
הנה אלכס מניח עכשיו איזה פלאש.
הוא ניצח את הדחף ואת הערפול.
(אך השני, שאת אונו לא כבש
הוא זכה בלֵילי: יש לו אס בשרוול!)

 

[רונן אלטמן-קידר 3]

 

 

שלום לך אדוני. מסכים
שהיום תהא אתה המלך, מחר אני.
(ולעצמו: מקטרתי, חיחיחי, השיבי רוח
מלכת לבבי יצאה לה לשוח
הערב, חג מולד, תחת האשוח.
רק מחר תחזור כי אני לה המזור.(
(והיא: בעל ז"קט לבנבנן, אם חם
לך מחכה אני הערב באסם).

 

[תמר משמר]

 

מֶנַאז" אַ טְרוּאַ

דַּם עֵנָב גָּמְעוּ שָם זִ"יל וְחוֹזֶה, ולָהַט הַמִּשְׂחַק – קָארֶה! פוּל-אַס!
כִּי כָּרְמֶן הִכְרִיזָה, הַתַּחת הַזֶּה – יִזְכֶּה בַּזּוֹכֶה, וּמִי שיוּבס
שימְצָא לו אחֶרת, שֶׁיִּקְפֹּץ אל הסֵינָה!
ולעִדוד הפשילה שִׂמלה ארֻכָּה, שמְאוּם לא לבשה מתחתיה:
על השֻּלחן רגליִם פִּסְּקה, ויָשבה מציגה את הפרס הנחשָׁק.
ז"יל מתנודד, חוזֶה כבר נוֹחֵר. זוג? שלישיה? אַט גָוע המשְׂחַק
ובינתיִם כּרמֶן מצאה לה אַחֵר.

[אמיר אור 3]

"זוֹ הַשָּׁעָה לְהִשְׁתַּכֵּר,
לְהִתְעוֹרֵר"
כָּתַב שָׁארְל בּוֹדְלֶר.
פּוּל אַס בָּדֶרֶךְ – אַתָּה אוֹמֵר.
אֵיכָה אַמְתִּין לְךָ הַהֵלֶךְ,
שּׁוֹפָר נִצָּחוֹן
בְּיָדְךָ – כְּפֶּלֶךְ.
בּוֹא הָאֵר לְמַעֲנִי הָעוֹר
וְאֶהְיֶה מְנַצַּחַת עַל הַמִּזְמוֹר

[תמי קאלי 4]

 

מחשקים בש.ק.ח.

שני נסיכים בסיבוב של משחקים,
פניהם אוטומות גוויהם קשיחים.
הנסיכה הפתיינית בם הבעירה חשקים,
חסדיה למנצח, הוא ירקיע לשחקים.

פלאש מנצח ופלאש בעיניו,
נשק לנסיכה: "את שלי עכשיו"
אולי זה המשקה, אך פרצופו הועב,
נשק לנסיכה, אך זו הפכה לו לארנב.

[סיגל 5]

 

הוֹ מלְכָּה נְחשֶקֶת
ראש עבדךְ כּבד מִלְגוֹם
אך יִצרי לי לא מניח
"הכֶּה בְּאלחנדרוֹ וּזְכה"
מִמרתף תּאווה הוּא זוֹעק
"הַנָח את האָס, שְנֵחבָּא בּמִכְנס"
גם לָךְ מלכתי אֵין יד
שְלאָס יָהלוֹם תּוּכל .

[מד 2]

 

פסק דין לילי

בחפיסה בלי ג"וקר
על חסדי שרלוט,
שני שתויים כלוט
שיחקו עד בוקר.
שרלוט כבר די לה
ורטוב לה החור:
"אתה מלפנים, אתה מאחור
תזיזו ת"תחת – ויאללה!"

[אמיר אור 4]

 

אם ינצח או יפסיד, לז"ורז"ט לא משנה
לג"ורג" יש סיגר, הוא בה יזכה
יושבים השנים פרצופם לא מסגיר
מי יש לו יד, מי מצבו לא מזהיר.
תם המשחק שיכורים השניים
נעוצות בז"ורז"ט ארבע עיניים
"ג"ורג" מנצח כי אני מאוהבת
רק בעדינות – יש לי קצת עגבת".

[סיגל 6]

 

השולחן

אז שמו מפה. מה, חושבים שאני לא מרגיש
שתי כוסות טקילה, דופקים בי כמו פטיש
כפות ידיהם מזיעות. אוי, זה מביש –
והכל בגלל ציורים שלא מבין אף איש.

בין רגלי המרובעות פולשות רגליהם הגסות
בגלל אחת שלא טרחה את רגליה לכסות
זו סיבה?! אני כועס! ירעדו-נא הכוסות!
אין משחק! אני קורס! מצדי שיקרה אסון!!

[רונן אלטמן-קידר 4]

 

השניים בבאר, טְרוּפי תאווה ושֵׁכָר
משחקים בִּפקודה. יש שָׂכָר. היא
בלבם כבר זכתה. מי בה יזכה? – –
באישון ליל דמים הוא מכֶּה, האחד
ש"יָדוֹ מתה", את ראש השני בגרזן
מפצח. וזה, שידו חזקה
גם בסכין, את לבו מפלח. במשחק
הזה – רק השלושה-עשר מנצח.

[אסנת ראם]

 

דו-קרב אימתני בצלילות מסוכסכת
יד הגורל באפשרויותיה הופכת:
המפסיד יקבל לחיקו את המנוּחה
והמנצח יזכה לבחור את התנוחה.

באומץ-לב הנערה מצחקקת:
היריבים ראויים והתחרות מוצדקת.
הוכרע המשחק, וללא מבוכה
לבית-המנצח הנערה הלכה.

[אסנת קידר 1]

 

סונטה מקוצרת על אישה משוחררת

הם היו שיכורים. זה היה התירוץ.
ונפנוף חצאית של טורפת זכרים
את הדופק האיץ, שלח"וֹתָם לרוץ

לשלוף חפיסה בחדוות מחזרים
ששולפים חרבות ורבים שם בחוץ
על חסדי המלכה, כמו אז בשירים.

(מצטערת להרוס לשניכם את החג
אבל לא שמתם לב שאני מלכת דראג?)

[רונן אלטמן-קידר 5]

 

סרסור פרוע מול שוטר-מחלק-מוסר
התיכלא הנערה באזיק או באפסר?
השוטר מוחה רוקו, הסרסור מזיע,
מי משניהם אל מפתן התאוה יגיע?

בקריצה חמודה וחשיפת טפח
קרבה השודדת לאט אל הפתח
היא נמלטת אל ליל רעם וברק
בבוקר לשניהם יחסר הארנק…

[אסנת קידר 2]

 

סביב השולחן שני אבירים מזדקנים
על ליבה של סטלה חפיסה טורפים
כל הלילה וודקה ויסקי בערו בגרונם
עד שצווח האחד ניצחתי! את שלי וחינם.
הו לב נימהר, סטלה מצחקקת ובליבה המולה.
וכשבחדר החשוך היא פנתה למנצח: עצום ת"עינים
הרימה שמלה, ודיגלה התנשא עד לב השמים:
לא קשה לנחש איך היא תחמש את הטיפש בחלב חלציים.

[אורה ניזר 1]

 

עדות :

זו הייתה התמונה, על הקיר, בירושלים,
למשך שנתיים, מימין לספה,
משמאל לחלון הפונה לרחוב, בשכונת מרדכי,
ארבע פעמים בשבוע, לשעה,
אפופת מקטרת וקולו הסדוק
מחטט לסירוגין , אצל אבי או אהובי בגילו של אבי,
מאחורי ראשי ישב, רוקן את מוחי
ואח"כ בא ושכב ובעל ושכב ובעל ושכב

[א.ק. (תיבת פנדורה) 1]

 

אֲנִי מְצַלֶּמֶת!
בְּקְלִּיקּ מָהִיר אַתֶּם לְכֻדִּים בַּנֵּגָטִיב,
תִּתְרַכְּזוּ בַּמִּשְׂחָק,
תְּנוּ לִי חִיּוּךְ דַּק,
אַנְטוֹן עוֹד דַּקָּה, אַל דְּאָגָה,
אֶגְזֹר לַמְנַצֵחַ אֶת הַקּוּפּוֹן,
הַכֹּל כָּלוּל בַּחֶשְׁבּוֹן לַסְּוִיטָה בַּמָּלוֹן.
מִי יִזְכֶה לְלַקֵּק אוֹתִי כְּמוֹ בּוֹנְבּוֹן?.

[תמי קאלי 5]

למנצח שיר

וַתֹּאמֶר הַנָּאוָה, שִׁמְעוּנִי דּוֹדַי,
לֹא עוֹד תַּחלְקוּ בי, יִקָּחֵנִי אֶחָד!
בִּלבבות וְיהלומים שַׂחֲקוּ לְפָנַי!
וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי פֹּקֶר, ואִשָּה אַחַת.

ויאמצו כֹּחָם, וַיִּשְׁתּוּ עַד שָׁכְרָה,
וַיִּגְבַּר האחד מאחיו וַיִּטְּלֶנָּה
אך גם רעהוּ – אפּוֹ לֹא חָרָה
וַיִּכתֹב להם שיר וַיְבִיאֶנוּ הֵנָּה

]אמיר אור 5]

 

 

זו היתה התמונה על הקיר, מול הספה,
אהובי בגילו של אבי, או אתה
משחקים על אמת, במוחי, 300 לשעה
מתמלא כיסך מתעצמת תאוותך
אהובי נדקר נרמס לפינה
רגליך בנפשי צוהלות בבטחה
שנתיים בנית סביבי מגדל וחומה
ואז נכנסת, עלית, שפכת, גמרת מלאכתך

[א.ק. (תיבת פנדורה) 2]

עִיר הָאוֹרוֹת

הִנָּהּ יוֹשְׁבִים שָׁם הַשְּׁנִיִּים,
שׁוֹתִים וּמְשַׂחֲקִים עַל פִּי בְּאֵר הַנְשִׁיָּה,
תָּרִים בְּעֵינֵיהֶם כְּזוֹנִים.
וַיִּגַּשׁ הָאֶחָד וַיִּשַּׁק עַל לֶחְיִי
וַיָּגֶל הָאֶבֶן מֵעַל פִּי
וַאֶשָּׂא קוֹלִי בִּנְהִי
עֵת יָדַעְתִּי, שֶׁבַע שָׁנִים שָׁכַח אָחִי,
הָבְטַחְתּוֹ לְאָבִי.

[תמי קאלי 6]

 

שני קלפנים רוטטים בפנטזיה
מי יזכה עם שחר בנסיה
מכל הבא ליד לשכרה שתו
לשעה היעודה עמדו בתיקו
נסיה על השולחן נישכבת
אהיה לשניכם היום מאהבת
אך באין מנצח מתעקשים השנים
לשמח זה את זה בינתים

[אורה ניזר 2]

 

דו קרב שנמשך ביננו שנתיים
ייסתיים היום בשעת בין ערביים
על שולחן המטבח עם ברנדי ומקטרת
נפיל גורל על נערתנו המתייסרת
מי שינצח אל החדר יילך וייצהל
את זו על הספה ייקח וייבעל
אז קדימה ידידי, הטל חרבך
סיכוייך אפסיים, פסיכיאטר מומחה מולך!

[א.ק. (תיבת פנדורה) 3]

 

 

מי יש לו מְ/ריבה כזאת?

כל הלילה שיחקוּ, שתו דבּרו ואף עישנו.
בריבה שניהם חשקו, את נצחונם כבר דמיְנו
בסוף הערב הושלך הס: מבטם העורג ממתין לנערה
מי כעת יזכה בפרס? – הסכיתו לאשר אמרה:
"זה שיצא וידו על העליונה
הגש ידך, משש שדַי
זה שיצא וידו על התחתונה
החדר ידך אל תחתונַי".

[סיגל 7]

  

בָּחוּץ מִתְעוֹרר לוֹ יום,
אך הלֵיצנים השְׁתוּיים
עוֹד מִתְמוֹדדים על זִיוּן.
מהם כְּבר לא יִצמח הדבר (האֵיבר)
ֹשְיֵדע לְמלא את כֵּלַי (מבוּשַי).

אך מה הקול העוֹלה מִחדר מדרגוֹת ?
שכני מְטפֵּס לִמְאוּרתו ? יָעלֶה יָעלֶה ֹ
וְיָבוֹא בִּנְקִיקָיי, בְּטרם יִיבָשׁוּ גֵּבַיי .

[מד 3] 

 

שני מלאכים ניכנסו לדירה
קיבלה אותם במאור פנים הגבירה
על חסדיה יהלום ותלתן פרשׂו
עיני הגבירה לאחד נישאו.
וכשהפסיד דוקא אהובה
למנצח מזגה סם בגנבה
"עכשיו אהובי אל בין חמוקי,
בואה" קראה " בואה אלי."

[אורה ניזר 3]

 

דרך גברת בעלמה  (במקום חמשיר)

 

שני מלְכי דראג ישבו לשחק  

בחפיסה מדליקה – עם אס, קינג וג"ק.

אך רק מלכת המשחק, רק היא תוכל

לצפות בהם : היא הפרס המיוחל.

 

היא רוצה את נִירית, יש לה אַס בבּירית;

ברגע הנכון  תשלוף"וֹתו מן התחתון.

היא מגששת עמוק אך שוכחת מיד

לשם מה הכניסה תַּ"יָד.

 

[אמיר אור 6]

 

מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?

הַלַּיְלָה יִפֹּל הַפּוּר עַל כָּל הַסִּפּוּר?
הָאִישׁ עִם הַכּוֹבַע לֹא קוֹבֵעַ
וְהַשֵּׁנִי מֵהַתֵּל!
אַתְּ בַּיָּדַיִם שֶׁל פְּסֶבְדּוֹ מְלָכִים,
רוֹצָה לֶאֱסֹף פֵּרוּרֵי עֹנֶג מוּשְׁתָּנִים
בְּחַדְרֵי חֲדָרִים שֶׁל פָּאבִּים מְקוֹמִיִּים?
בּוֹאִי נָרִים עוֹד כּוֹסִית,
לְמַעַן כֻּלָּנוּ הַמְשַׂחֲקִים בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבָעֶלְיוֹנִים.

 

[תמי קאלי 7]

 

חתול

אין חתול בתמונה. לו היה
לא היתה האישה זקוקה למבחן כה גס
על מנת להחליט עם מי לבלות את הלילה.
החתול היה ניגש לאדם הנכון, בוחר מיד
במי שיודע לפנק ולא רק לנצח.
במחשבה שנייה, גם בלי חתול, אני נוטה להאמין
שלא היתה זו האישה שיזמה את התחרות. וגם
את הבירות לא היא מזגה. רימו אותנו. מייאו.

 

[רונן אלטמן קידר 7]

 

 

עושים חיים

לא טאקי, הו לא, משחקים פה השניים
כאן רק רביעיה תנצח זוגיים
בין לבין הם שותים,
כבר סמוקות הלחיים
בהם מביטה נערה וזוג שדיים
מי עימה יבלה את לילו בנעימים?
צנח ראשם על שולחן,
ועל חיקה שניהם חולמים.

 

[סיגל 8]

 

 

לא טאקי, הו לא, משחקים פה השניים
כאן רק רביעיה תנצח זוגיים
בין לבין הם שותים,כבר סמוקות הלחיים
בהם מביטה נערה, עת שותים הם לחיים.
הם כבר גמורים אך מתנחמים
אחד מהם יעשה עימה חיים.
לפתע, צנח ראשם על שולחן,
חולמים הם על חיים הנחמן.

 

[סיגל 8 ב" J]

 

 

על פרשת דרכים

 

בַּפֻּנדק הרימו כּוֹסית בַּחוּרַיִם

כשסָחה ז"ורז"ט להֶם דרך עֲגָב:

"על שֻלחן המשְׂחק פֹה אשכּב על הגב

ולָאַס המנצח אגיש עגבָתיִם".

 

פול ופלאש בַּיד, אף לא ניד בַּפָּנים,

ביניהם השֻלחן והַס תחרוּת

ומתחת ז"ורז"ט שנותנת עִדּוּד

בלָשון משתמעת לשנֵי בּנים.

 

[אמיר אור 7]

 

 

האחד שותה, מעשן, בטוח בעצמו.
השני, מה מסתיר תחת כובעו,
ברכיהם כמעט נוגעות, אבל לא,
עיניהם מרוכזות במטרה ובקלפים,
זה יום הולדתה, בינתיים הם חברים.
מחשבתם מרחפת אל כיבוש אפשרי.
עם עלות השחר זוכה בה האס,
בעל היד הטובה הוא גם קלף חזק.

 

[שירית קופה 2]

האחד שותה, מעשן בטוח בעצמו.
השני מה מסתיר תחת כובעו.
ברכיהם כמעט נוגעות , אבל לא
עיניהם מרוכזות במטרה ובקלפים,
זה יום הולדתה, בינתיים הם חברים,
מחשבתם מרחפת אל כיבוש אפשרי,
היא יושבת בפינה מחכה יפֶה,
בסוף כל מה שמקבלת זה קלף רפה.

 

]שירית קופה 2 ב" J]

 

פרח הציץ

 

על החלון פרח עציץ
כל הליל הפאבּה הציץ
שם שני חברים יושבים אל שולחן
משחקים על נערה ורק הוא כאן
עקב אחריהם בלב חרד
איך הורסים לעצמם את הכבד
אך בסוף לבעל היד המנצחת
היא דחפה את הפרח לחריץ שבתחת.

 

[סיגל 9]

 

 

סיפור הבָּרמֶאן

תִּ"שְמעו א"זה קֶטע
אני בּרמָאן בְּצֶלֵייגרז-בָּאר
מִתיישבת מוּלי אחת ֹשָווה שווה
מזמינה הוּרִיקן כפול ולוחשת

"תַּ"רוֹאה את שני המסטולים שמשחקים? –
מתים להשכיב אותי בְּיחד.
אבל אני דְּלוּקה פחד על מריאן
שנכנסה איתך קוֹדם, לְביתשימוש (ביתמִשְמוּש).

 

[מד 4]

 

 

צ"ופּר

דוּפּאר יושב מול גבר זר
למספרים נמוכים מייחל, מה מוזר
שכן הבטיחה נערה למפסיד
כל נים בגופו לעורר ולהרעיד.

ארנקו של דופּאר מחליף ידיים.
פונה הנערה אל הזר: "בינתיים,
הזמן לי עוד משקה בעלי היקר
בעת שאלך "לנחם" את דופאר".

("…על הדרך הזמן את החתיך שעל הבאר
בכל זאת צריך גם פרנסה למחר")

 

[סיגל 10]

 

 

 1.
שנתיים חלמתי עליו
קולו מקטרתו אנחותיו
מאחורי ראשי ישב וכתב
את סרט חיי החולף לשוא
אהובי בגילו של אבי
עזבני זרקני בבקר אביבי
מרוסקת שטחתי על ספתו את ליבי
ביקשתי : עשה רצונך רצוני

2.
הוא הסכים אחרי כמה ימים
ביקש שאבוא ואראה לו שירים
הייתי בעננים הוכיתי סנוורים
לביתו מיהרתי ללא היסוסים
כשפתח את הדלת ראיתי שם שֵד
מסריח מברנדי עם זקן אפור עומד
הוא משך בידי בחיוך של סוס
הטילני על מיטתו מתכונן לעילוס

3.
עלה וירד עלה וירד
הלילה נמשך נדמה כך לעד
בין סדיני הקרח הענשת את עצמֵך:
את רצית זאת, בישלת לבדֵך
עצמי את חושייך, עכשיו הוא שלך
חלום חשקך התגשם עד כדי כך
אבל נקפו השעות ולא זכרת את הבאות
כי התעלפת מזוועת הזרועות הרוצחות.

 

[א.ק. (תבת פנדורה) 6-3]

 

קאנְטֶה חוֹנדוֹ

 

"יחֵל המשחק!" פסקה אז כרמֶן, "הזוכה לַמיטה, המפסיד לְמיתה!"

אך בעצם היתה פֹה לכרמן שיטה, ובעינה קרצה היא לבּארמֶן.

היא מפחדת מז"אן ושונאת את חוזֶה. לשניהם יש אסים בַּכּיס, בַּמִכפלת,

ודם בעינַים וסכין מתקפלת:  זה על זה עד בוקר יוציאו חוזה.

 

הבארמן, רישָאר, קצת אבקה הוא מוהֵל  לחוזה גם לז"אן במשקה המוגש:

כשיִשתֹת דם השניִם בריב הניטש  אף אחד לא יקוּם עוד, השבח לָאל.

אך לא, היא חושבת, בפונדק כך יוּגד:   "לא היו אוהבים כמו ז"אן וחוזה  –

חבל, על זונה הם הרגו זה את זה!"  –  ואז היא שותה כוסותיִם לבד.

 

[אמיר אור 8]

 

 

הדִּיל

אוּלי נעשה בֵּיננוּ דִּיל אֶמִיל ?
נבוא לפְּרוֹסטִיטוּתה (או בִּלשוננוּ לשרמוּטה) וְנוֹדִיע
ֹשְלאחר עשרה סִיבוּבִים אנחנו תֵּיקוֹ
ומין הדין וְהצדֶק, שְבאֵין מנצח
יְחוּלק הפרס בֵּין השניים.
לְךָ, בכבוד ויקר, אציע את העליון
ואני אסתפק במה שְנוֹתר (ֹשָם לְמטה)
ומיד נסכם עם מאדם קְלֶאר, על משחק חוֹזֶר.

 

[מד 5]

 

 
אֶמִיל מֵגיב לדִיל

נְדיבוּתך אֶרְנֵסט יְדוּעה זה מכבר
העליוֹנים שהיצעת נדדו מִמְרוֹמָם
לְקִפלֵי הֹשוּמן שְבעמק שאמוֹנִי
כְּמו מפּוֹלת שלגים על מִדְרוֹן המוֹנ-בְּלָאן
וְאם נִבְצר ממני לַטעת יָתד בּמָסִיב-סְנטרל
אפשר ארנסט, ֹשְמוטב יִשאר הפְּרס בְּידך
אתה מבִין ידידי, יותר משיש לי ענין בזכיה
אשמח לראוֹתךָ טוֹבע בפרס.

 

[מד 6]

  

 

ארְנֵסט מֵשִיב

יְדידי אמיל, לא בקְלֶאר ענין הדִיל
את קלאר הן ידענו בשנות השישים
וביתה מלא פרחים וניצנים רעננים
נבחר מתוכן, את בְּריז"יט או מָדלֶאן
ואשר לקלאר גם לה לא יחסר
חבר לי במרסיי, סוואר מסוּדאן
אונו, כך סופר, הולך לפניו ונשים אחריו
אבִיאוֹ לקלאר, לה תהיה זו זכיה כְּפולה (ומכופלה).

 

[מד 7]

 

 

זה הכל בראש שלה אתם רואים,

התמונה שמתוייגת תחת תיקיית "סזאן".
הבחורים שלה לא יתנו עינם בכוס – 

הם ישתו ישר ממנה ואף ישתכרו.
לעולם לא ישבו לשחק על חסדיה.

הם זכו כבר, כמו כל אלה לפניהם.
הם לא רואים אחד את השני,
ולפעמים חושבים שהיא נפלאה, שהם מאוד מתאימים.
אבל היא ככה, תמיד מתאימה

כמו סוג דם שתורם לכולם.
the eternal female  של סזאן  –

זו כבר תמונה אחרת, אבל אותה אתם לא רואים.

[סיגל 11]

 

 

רוצי שמוליק

 

בְּפאבּ השכונה של מטע הבנות  קיפודַיִם שתו דַקירי של תות

על פרס השנה התחילו לבנות,  ושיחקו בינתיים בַּתת  המוּדע.

חשקנית, עליזה ואוהבת משחק  בין קיפוד לקיפוד ישבה לה רות 

ועִכְּסה קיצקוֹצים מאֶפס מרחק –  כדרך עֲגָב של מלכה קיפודה.

 

קיפּ קרץ לה, פּוֹד שלח יד,  אבל היא סמרה את קוציה לַשנַיִם

שַׂחקו לפני נעָרים! רק אחד –  רק מי שינצַח במזל ועורמה  

עם תות בשרוול ושמוליק מתוק –  יתכּדר אתי לכדוּר-כּדורַיִם.

אך אבוי, קיפ ופּוֹד פרצו בצחוק,  ואת רותי עזבו לשחק עם עצמה.

 

[אמיר אור 9]

שנת 2300 , אֲגַף אַלְפָא

עַל פִּי מִמְצָאִים, הַשְּׁנַיִם שֶׁבַּתְּמוּנָה, בְּנֵי-אָדָם,
יָשְׁבוּ שְׁתוּ מַשְׁקֶה בִּלְתִּי מְזֹהֶה
וְשִׂחֲקוּ בַּכַּרְטִיסֵי קַרְטוֹן מְצֻיָּר,
הַזּוֹכֶה קִבֵּל בַּת-אָדָם לְמַטָּרַת "מַגָּע".
(מַגָּע: פְּעִילוּת שֶׁנִּמְצֶאת עֲדַיִן בְּמֶחְקָר).
אַתֶּם יְכוֹלִים לִמְצֹא דְּמוּיוֹת רַבּוֹת
כָּמוֹהָ, מֵאוֹתָן שָׁנִים בְּמַאֲגָר הַמֵּידָע.
גַּם אֶצְלָם הָיְתָה זוֹ כְּנִרְאֶה, דְּמוּת רָנְדוֹמָאלִית.
 

[תמי קאלי 8]

 

 

 

קאנְטֶה חוֹנדוֹ 2

 

סח לה ז"אן "את תמותי במקרה שאפסיד",  וישב לַמשחק מול חוזֶה.

חמישה לו לקח, מבטו הוזה,   וגמע באחת עוד כוסית. 

אך חוזה רק חייך לרגע אל כרמן,  וטמן לה עוד אס בַגרב.

הוא הביט בחלון אל שקיעת הערב,  וקרא הצידה לבארמֶן.

 

הס, רישַאר, לו אמר, שמע אלַי:   "קח את כרמן והופּ – הסתלק!

עוד נֵשב ועד אור נשחק,  אבל איש לא יצא מכאן חי.

אהבנו אותה, אבל גם אתה.  חיו רק בטוב, ודְאג לה!"

ולכרמן הפריח חצי נשיקה,  וצלל לַמשחק ולַלילה.

 

[אמיר אור 10]

 

קאנְטֶה חוֹנדו ֹ3

 

עם רישאר היא חמקה בַּפִּשפש מאחור –  כה מהר חלפו השנים.

אי שם, עם בת ושלושה בנים,  הם ריפדו את קנם מכל קור.

אך בְּערב אביב קסום ושותת –  נקישה בדלת – וכרמן פותחת:

ברדס לראשו, על שכמו אמתחת, חוזה שם נותן בה מבטו הלוהט.

כן, אני חי, הוא ירגיע אותה:  עם שחר ניפץ אז לז"אן את הראש.

ושנים שישב בצינוק ומחבוֹש   לא השכיחו ממנו דמותה.

לא שְכָחה גם בחיק אחרות, יתוַדה;  "תבואי אתי?" הוא שואל

וכרמן בוכה, מתפללת לאל   להקיץ משנתה עם חוזה.

[אמיר אור 11]

 

נייט מרְד

נסיכים ומלכים בחפיסה מונחים
זה נגד זה משחקים זוג אחים.
האם זה שלוקח, (כלומר זה שמנצח)
את הבחורה כפרס הוא "לוקח"?
זאת לא ידעו עד יתם המשחק
הנה עוד בקבוק לו הסירו הפקק.
הסתיים המשחק אז נשאו עיניהם
חיפשו נערה אך מצאו את… נשותיהם
שאותם הביתה באוזניים משכו
ולא ידעו עד היום אם זכו.

 

[סיגל 12]

 

 

בָּצנְטְרוּם שֶׁל הַפָּיְילָה

אָדוֹן מְיֻחָס אוּלַי תִּזְדָּרֵז- אַל תַּגִּיד נַגִּיד! אֲנִי אַגִּיד נַגִּיד!
כַּמָּה זְמַן אַתָּה צָרִיךְ בִּשְׁבִיל לַחֲשֹׁב
תִּהְיֶה גֶּבֶר –תַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמְךָ- תַּפְסִיד בְּכָבוֹד
הָעִקָּר זֶה הַמָּנוֹעַ- יֵשׁ מָנוֹעַ בָּצ"וּפְצִ"יק שֶׁל הַקּוּמְקוּם?
אֲנִי יֵשׁ לִי רַעְיוֹן – אִם אֲנִי מְנַצֵּח אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָהּ לְקָפֵטֶרְיָה בְּטְבֶרְיָה,
אוֹ טְבֶרְיָה – לוּ הָיִית צְפָת.
בְּקִיצְקִיצוּר, תֵּן לִי לְהַחֲלִיט מָה מַגְעִיל לִי וּמָה מַגְדִּיל לִי
וְאַתְּ, הָאֵלֵמֶנְט, לְכִי תָּכִינִי לִי אֶת הַחֲלִיפָה שֶׁל הָאִיּוּמִים.

 

[תמי קאלי 9]

 

 

בתום המשחק

זכית בפרס יקירתי
על פי הדין ובצו אופנתי
אחד משנינו ישולח
השני יהיה שלך
חיתמי, כאן וכאן וכאן,
לגמי , לחיים מן הקנקן
עכשיו בנשיקה חותמת
אופס, את צפרדע אני נסיכה מהממת.

 

[אורה ניזר 4]

 

 

שני רוכסנים משני צידי שולחן
כל אחד גדוש מוכן ומזומן
נפתחים למחצה חורי הצצה
מתכוננים בחדווה למשחק הפצצה
בחדר הסמוך נפרמת חזייה
שני רימונים של עלמה רומניה
מגיחים מגירים ממתינים בשקיקה
למנצח שירוויח את קלף התשוקה

 

[א+א]

 

 

בין לגימה ותנועת העפעף
האמן מימין את גוו כפף
השחקן משמאל את אברו זקף
דפק על שולחן נזקק למטף.
"להחליף חפיסה" רטן וזעף
ועד שנרגע החשדן המטורף
חרֶש בא האמן וחרַש בעלמה,
נכנס, צלל ויצא כאנשי הדממה
ייבש את ידיו, סיגרו עוד נשף
לא ידע שלמטה יכתוב אפיטף.

[ים]

 

שניים

משחקים

בגלל

אישה

שתויים

זקורים

חולמים

אותה.

 

[רונן אלטמן קידר 8]

 

שתו לשכרה, שיחקו על נערה
שני גברים, כעורי פנים
נחשו מה קרה? מה אמרה הנערה
כשאחד ידו הרים במבט מנצחים?
– "אמנם ניצחת נכון לעכשיו
אך כעת התחרו נא בשחיה על הגב"
וכך הם עוברים ממשימה למשימה:
לצאת נשמתם ממתינה נערה.

 

[סיגל 13]

 

מון אמור, מון שרי
היא אמרה לגברים. מי מכם ינצח
יזכה לשחק בכללל הדברים שלי
הם לחצו ידיים והתיישבו לשחק
כי עיסקה שכזאת לא כדאי לפספס
היא ישבה לידם , משלבת ידיים
מלאת ציפיה שבדברים שלה  מישהו

כבר יתחיל לכסכס.

 

)סליחה- לקשקֵש)

 

[שירית קופה 4]

במוזיאון תלויה התמונה של פול:

ז"אן וקלוד קפואים במשחק – ועל מה?

עם מטלית בידה שם עוברת עלמה

בחולצונת  פצפונת ותחת עגול.

מנקה כל מכנס עד שקלוד וגם ז"אן

שוכחים שהם בתמונה של סזאן.

המשחק מתלהט, במכנס מה בועט?

מי יזכה בניגוב בסיבוב מז"נט?

 

[אמיר אור 12]

 

 

שניים נענו למודעה שבעיתון: פגישת משחק בבאר בגעתון.
בעל היד הטובה יזכה בלילות אהבה
יחווה תענוגות-על בחברת מאדם שגאל
ג"יל הופיע מרוח-ג"ל עד צוואר
סמיר הגיע ושערותיו סמר
זה מול זה שיחקו בלי רחמים, על מדאם שגאל שניהם חמים
בתום המשחק הושלך בבאר הס: הגיעה המדאם מעכסת כטווס
פרשה נוצות חשפה מכמניה, אך אבוי שדיה בין רגליה.

 

[סיגל 14]

 

 

ביום לא עבות בבית האבות

ישבו ז"יל וז"ים לשחק כמו מלכים,

גמעו בלי חשבון מרק ירקות,

בלעו תרופות והריחו מלחים.

קרב עז של שלושה ימים ולילות

והפרס המוסכם הוא מישל, האחות.

ז"יל מנצח! הוא זכה במישל!

כלומר, לדחוף לה לתחת מקל.

 

[אמיר אור 14]

 

 

תמונה אחת שאין בה עסיס –  שני גברים משחקים, הבקבוק הוא לא מיץ.
כשסזאן צייר אותה היה לו משעמם; אמיר החליט את העסק לחמם.
הוא צייר נערה כזאת שלא רואים, מבטיחה למנצח שלל של מנעמים
וביקש מקוראיו המוכשרים לצייר תאור מצב והפעם בשירים
אז יש כמוני שמדברים בחרוזים ויש כאלה שמומחים בחפוזים
אבל אומן אחד מנצח על כולם –  כשהוא כותב שיר נהיה פה חם

)או שזה היין?)
ולמי שתוהה איה הנערה – ברור שבאומן הזה היא בחרה
(כעת זה בטוח היין).

 

[סיגל 15]

 

 

האח מישֶל והאח רישאר

משחקים על המזבח בכנסיית המנזר.

כמו שני פרשים, הם דוהרים צמוד

רוכבים על חפיסה  וחולמים על סוסה;

אך כשפרח כמוּרה פתייני וחמוד

עובר לידם הם מאבדים את הראש

ואחרי עוד בקבוק של יין קדוש

בתורו כל אח   רוכב על הסיָח.

 

[אמיר אור 14]

 

 

שני גמדים שיחקו להם פוקר / כל הלילה – מצידם עד הבוקר
שתו יין ועישנו סיגאר / כששמה עליהם עין אישה מהבאר
מכף רגלם הקטנה עד ראשם הגדול / הם חשו חום, גאתה בם תשוקה
רצתה הגברת שיתחילו לפעול  – שלחה לעברם קריצה ונשיקה.
"אלינו התכוונת?"  שאלו את האישה / "אכן," ענתה, "איה עוד חמישה"?
קלטו הגמדים את פנטאזיית שלגיה / אצו רצו אל הגמדִיה
משם הביאו חמישה חברים / שביחד מילאו לה את כל החורים.

 

[סיגל 16]

 

 

סוֹדות וְשֶׁקָּרִים בְּמִשְׁפַּחַת הַבַּרְבָּרִים

אָגְנוּס נֶגֶד בְּנוֹ פֶּטְרוֹס
יָשְׁבוּ בְּכִכַר הָעִיר בְּבֵית-הַשְׁתִי הַשְּׁכוּנָתִי
בְּנִסָּיוֹן סוֹפָנִי לְהַפִּיל הָאֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.
עַד אוֹר הַבֹּקֶר שָׁתוּ, שִׂחֲקוּ וְשָׁתוּ.
מִי יִזְכֶה לְמַלֵּא אֶת הַגָּבִיעַ שֶׁל מוֹנָה הַבַּת שֶׁל לִזָּה,
שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פֶטְרוֹס, עַכְשָׁו שֶׁל הָאָב אָגְנוּס.

מוֹנָה מַמְתִּינָה בָּפוּאָיֵּיה שֶׁל הַהֵיכַל,
"אַיֵּךְ רוֹזּ הַקְּטַנָּה" הִיא שׁוֹאֶלֶת וְקוֹלָהּ נִבְלָל?!.

 

[תמי קאלי 10]

 

שני שושביניו של אליסיה / מזה יומיים ללא גינונים
טורפים חפישות ומתכננים / בחדר אפל בכנסיה
את דְלַילָה נערתו הבתולה / לגאול בערב החתונה
דלילה לאהובה פונה בתחינה / חדל, זה טרוף, מחלה,
אך אליסיה לא זרק מבט // הו נבג, סחי, בן תולעת,
איכה תסכים שזה, הצרעת …/ אהובי , עלובי, הסוציומט
אל תעמוד כפסל מקומט / לך, קראה, חפש לך בתולה אחרת
כי אני יקירי כבר מעוברת / וכשיצאה נפל אליסיה וַמַת.

 

[אורה ניזר 5]

 
 

 

   pentulanti maniculai ידיים שובבות

 

איש זקן: הקשיבו הקשיבו למשחק שהתקיים בין שני צעירים בַּעֲרים.
מקהלה: צעירים בּעֲרים, צעירים בוֹערים, צעירים בערים.
איש זקן: קטולוס אהב את קלודיה כל כך. הוא שורר לה שירים .
מקהלה: הוא שורר לה שירים, אותה רצה להרים ולשאת להרים של וֶרונה.
איש זקן: הוא קרא לה בבאר ושיחק מול אחיה, פובליוס האהוב עליה כל כך.
מקהלה: היאך? אח? היאך? אחחחחחח
איש זקן: ידו הייתה חמה, וגם ליבו טוב עליו בין הלגימות, וכך בעת משחק הוא לה פורט על מיתרים.
מקהלה: שותה הוא פורט, ואז פורט על הנשמה, הבה נשמע.
קטולוס:  O tue oculi,
O tua lingula
O tuae mammulae
O vos papillae horridulae
איש זקן: צעירים בערים, אלו רק איברים
מקהלה: איברים, איה הבָּארים בם קורים כאלו דברים?
איש זקן: עד תום המשחק הכוס הייתה בבטן, והנערה אצלו בכיס.
קלאודיה:  O tua mentula
o tua mentula
cupide saliens
velus pisciculus
קטולוס:  Is qui desiderat tuam fonticulam
איש זקן: כך נותר לו פובליוס לשלם את החשבון. הלכה ממנו קלאודיה, חשבון היא לא ידעה, ואם ביום בהיר תראו נער בַּער עם שיר, זהו קטולוס שמחפש את קלאודיה, שגם לו חשבון היא לא עשתה, כשהיא את ליבו שברה.
מקהלה: שברה, הנערה רעה, הנערה, רעה.

 

[סיגל 17]

 

 

panem et circensem (לחם ושעשועים)

 

משחקים פה על קלאודיה פוּריוּס וקטוּלוּס –   malam Claudiam ludi delectant

שניהם שתויים, מכריזים על דטאנְט,    אבל קלאודיה מזרה בם מבט של lupus.

בקרקס של קלאודיה חייבים לשחק:    homo homini ludus

קטולוס כותב לה שיר, פוריוס  – צ"ק,    אבל אותה זה בכלל לא מספק.

אגודלה למטה, וגם שמלתה,   היא דנה אותם למיתה של חשק:

משתי הטוגות מזדקרים כלי הנשק,   אך איש לא יזכה לקחתה למיטה.

 

[אמיר אור 15]

 

 

ליד השולחן יושבים השניים
ראשם סחרחר ולא ממיִם
הגבירה ציוותה, ישחקו לפנַי
למי האָס, יִרווה בין ישבנַי.

בשכרון אדנוּתה, עיניה נעצמו
ומיד אחריה אף הם נרדמו.
בטרם הקרב על חסדיה הוכרע
בלי חצי תאוותם גמרו בנחירה.

 

[ארלט מינצר]

 

 

סלוּט לסולוּשן

בלגי: בואי בובה, יש לי וַפל, תמזגי לי עוד כוסית! 

צרפתי: הנה שֶרי, תמזגי כאן ואתן לך נשיקה.
בובה שֶרי: חמודים אתם השניים לא אפריע במשחק. רק בדקו מי טוב יותר ולו אמזוג גם נתמזג.
בלגי: הו, ברח לי הריכוז, בואי בובה למזמוז.
צרפתי: מֶרְד משחק זה מבולגן! שֶרי, נהייתי פה טוגן.
בובה שרי: אוי אני כה איומה, במכנסיכם חוללתי מהומה,

                   ממש נהייה פה כבר ברדק, אז… בואו טחנו אותי עד דק, ואז… תמשיכו במשחק.

 

[סיגל 18]

 

עומד בסתירה

זמרת ברים חושנית
שרה שיר ששמו "תוכנית"
(בשיר, הזוכה בפוּל האוּס קטן
יזכה לטעום את מיץ הדגדגן)
שני ברנשים שתויים מאוד
פתחו שולחן שיחקו על מאות
בסוף הערב ניגשו אל הזמרת…
שהחטיפה להם סטירת מה זְ"תומרת. 

 

[סיגל 19]

  

 

זכות בכי רע

ג"רום ואלאן טרפו מזלם
ישבו סביב שולחן חפיסה בידם
מוניק וסוזאן נדלקו על השתוים
נעצו מבטיהן והציעו פיתוים
למנצח, שיר מזמור
איתנו אף פוחח לא יגמור
אך ההולך על קו ישר
יבחר בין ג"ורג" המחזר מהבאר
לבין מנוי שנתי על כד שיכר.

 

[סיגל 20]

 

סוף טוב הכל טוב

 

ציל וגיל ישבו כרגיל לשחק על ג"יל דרוכים כמו טיל    

והיא, בין השניים, עושה שם עיניים, פושקת רגליים

מסתכלת נמוך במבט קצת הפוך:

לציל יש פלאש, לגיל פול אס, פֹה ופה בוער המכנס.

אך למי הלילה אתמסר? – שניהם, שניהם אוהב יותר!

"מספיק חברים! עודכם מתחרים?

יש לי יד מנצחת: את שניכם גם יחד

אשכיבה משני צִדֵי  התחת!"

 

]אמיר אור]