לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
בשנים שחלפו צימח שערך;
כשהכרנו היית נער חיוור
ידיך רעדו אחרי לילות בלי שינה
ופיך היה דובדבן פצוע.
התחזקת מאז, אולי דלילות הפוכות
ליטפו את ראשך,
אולי הדמעות שהזלתי אני היכו שורש.
ואולי כעת תוכל
לשלשל סולם מחלפות מראש המגדל
אל נערה אחרת מוכת תאווה
ואולי היא תמצא מדרך לרגלה, מקום
בטוח
לי, ברוכה השבה!
מאד יפה דמעות שמכות שורש.
תודה, שירה!
מבינה שזה המשך לפגישה אחרי 15 שנה… יפה הרפונזל נקבה שמשלשל שערו מטה מטה לנערה אחרת, אהבתי את עניני השער שלו, של הדלילות ההפוכות ושל אגדת רפונזל העוברים כחוט השני בשיר היפה שלך {ואני במקום לכתוב גולשת באינטרנט, מחפשת סיבות לדחות}
תודה, חני! אכן אני אוהבת מאוד רפונזלים-שמשונים עם שיער ארוך, הפעם זה בהמשך לפגישה אחרי 15 שנה אבל היה לי אחד כזה גם פה: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=18&itemID=21#post21
ועכשיו לכתוב :).
המבט הזה על שינויים שחלו במי שהיכרנו פעם היטב – כמה הרבה נחת מעורבת בעצב יש בו.
אני אהבתי את השורה הראשונה. איך היא מתחילה, כאילו בטון אגבי, משום מקום, למרות שהיא ממשיכה, מן הסתם, זרם מחשבות פעיל מאד.
ונחמד המוטיב הזה של השער שצמח. לא רק בגלל הקריצה לאגדות האחים גרים, אלא גם משום שזה מסכם את תהליך ההתבגרות המתואר כאן: הנה הוא כבר לא גוזל.
תודה עדה, גם המבט שלך על השיר שלי הסב לי הרבה נחת, כנראה כי קראת אותי בדיוק כמו שהתכוונתי. 🙂
איך את שולטת במילים ומפסלת אותן!
וואו, אומי, תודה!
כשהכרנו היית נער חיוור
ידיך רעדו אחרי לילות בלי שינה
ופיך היה דובדבן פצוע.
בשנים שחלפו צימח שערך;
התחזקת מאז, האם דלילות הפוכות
ליטפו את ראשך?
האם הדמעות שהזלתי אני היכו שורש?
כעת תוכל
לשלשל סולם מחלפות מראש המגדל
אל נערה מוכת תאווה
ואולי היא תמצא מדרך לרגלה,
מקום בטוח
היי לי
מוצא חן בעיני שאת מעבירה את הבחור לנערה אחרת, זה בדרך כלל נסיכות לא עושות, הן לא רואות ממטר.
להתראות טובה
תגובה נהדרת, טובה, יש לך נקודת מבט מיוחדת…
שיר יפה מאוד מגיע לו שם אטרקטיבי
מירי היקרה, אהבתי את המששחק בין "אולי" ו"בטוח", אבל אקח לתשומת לבי – אולי באמת אחשוב על שם אחר.
תודה! 🙂
היי לי,
כיף לראות אותך פה.
אהבתי את השיר.
מאוד התחברתי לשיר. נראה כאילו את כותבת למישהו מן העבר והשיר הזה סוגר מעגל. כאילו את אומרת : הנה, התבגרתי, וגם אתה, תמשיך הלאה לקורבן הבא.
היי שירי – תודה! והצחקת אותי מאוד עם המילה "קורבן".
מאד יפה השיר באינטרטקסטואליות שלו לאגד הילדים ולמיתוס התנכי של שמשון ודלילה ,יפה ורגיש ומבטא באופן מדוייק את השינוי שחל בו או בה ,אהבתי מאוד
אגדת הילדים -תיקון טעות מלמעלה
תודה חנה, עניין אותי מאוד להשתמש בחומרים האלה ואני שמחה שזה דיבר אלייך.