תסריטאי ועיתונאי
אפשר להתווכח על חשיבות הגיבורים הראשיים של דרמת החצר החדשה מבית "כתם", אבל אי אפשר להתעלם מהדימיון המטריד שבין שירו של ט' כרמי, "תנאי", ושירו של יחזקאל נפשי, "הכרח"
לפני כמה שבועות יצא לבתי הקפה ולחנויות הספרים העצמאיות בעיר הגיליון הרביעי של כתב-העת לשירה "כתם". את הגיליון ערך יהודה ויזן, לאחר ששני שותפיו לדרך החתחתים, עודד כרמלי וציפי שטשוילי, פירקו לא מכבר את השותפות בקול קרשנדו סוער ועז.
כבגליונות קודמים של "כתם", שהעלו על המוקד עורכים ומשוררים בולטים כמו אמיר אור ויצחק לאור, גם ב"כתם" 4 בחר ויזן לבצע סיכול ממוקד בפרסונה משדה השירה, אם כי הפעם זו אינה דמות של עורך או משורר מהשורה הראשונה של השירה העברית, אלא שחקן עולה מספסלי הדור הבא שמגלה בשנים האחרונות נוכחות בולטת בכוכי הברנז'ה התל אביבית – המשורר יחזקאל נפשי. תחת הכותרת הבוטה והגזענית "הגנב מבגדד", מתפרסמים ב"כתם" שני שירים, זה למול זה ("תנאי" של ט' כרמי מתוך הספר "נחש הנחושת" 1961, ו"הכרח" של יחזקאל נפשי משנת 2002), במטרה להוכיח את טענתו של העורך ויזן שנפשי הוא אפיגון, כלומר משורר המחקה משוררים גדולים ממנו בלא מקוריות או ייחוד משלו (תופעה המוכרת בספרות העולמית כ"משורר קוקייה").
מלבד הדמיון המטריד בין שני השירים – שכולל שימוש בלא מעט דימויים משירו של כרמי ובנוסח דומה לשורות הפתיחה והנעילה – מתפרסם ב"כתם 4" גם קטע ממאמר של משה גנן, מחבר המונוגרפיה של פנחס שדה, הטוען אף הוא שנפשי חקיין המלקט נושאים, פסוקים ודימויים מיצירתו של שדה, "אשר נגזלו, עובדו או עובדו למחצה, ואחר שבו והופיעו בשיריו של נפשי".
אפשר לשער שהפרסום על נפשי היכה כמה חובבי שירה בתדהמה – הרי נפשי הוא "אחד משלנו", חבר נעים לשולחן ועמית קרוב לסמול טוק במסיבה עבור הרבה אנשים בברנז'ה התל אביבית – אבל רבים משוכני הנסיך הקטן כבר שמעו בשבועות האחרונים על הפרשה, בשקט, ואפילו היו עדים למתיחויות שצצו סביב הנושא. אין ספק שהעורך ויזן הגיע אל קו הפרסום כשידו על התחתונה: שותפיו, כאמור, עזבו אותו, וה"בגידה" שלו באותו "אחד משלנו" (אגב, בגיליון השני של "כתם" התפרסמה דווקא רשימה אוהדת על אותו נפשי) הצטרפה לרשימת ההרשעות שנזקפו לזכות עורך "כתם". בור, גס דעת, פרובוקטור קטן, ועכשיו בוגד. אותם נסיכים קטנים אולי הגניבו חיוך כשוויזן ושות' הנהיגו לינץ' טקסטואלי אלים (וילדותי, יש לציין) בעורכי "הליקון" ו"מטעם", אבל לא אהבו לראות איך בריון אחד פוגע באחד מאנשיהם ועושה בלגן בממלכה.
על חשיבותם של השחקנים הראשיים בדרמת החצר שלפנינו אפשר להתווכח. יש מי שיגידו שיחזקאל נפשי הוא משורר שולי וזניח, וכל השוואה בינו לבין משוררים כמו ט' כרמי ופנחס שדה מגוחכת ומבזה. יש מי שיאמרו ש"כתם" הוא כתב_עת חסר עמוד שדרה ונטול כוחות יצירתיים, שניזון מפרובוקציות ומייצר רעש בדרך לא מתוחכמת. אבל גם אלה וגם אלה לא יכולים להתעלם מכך שבשנה האחרונה זוכים יחזקאל נפשי ומעללי "כתם" לחשיפה לא קטנה בעיתונות המקומית והארצית וכן באתרי אינטרנט – מסיבות שונות, כמובן. נפשי, שהתברג אל המקום ה-36 ברשימת המשוררים האהובים שערך אתר Ynet ב-2005 (בכך הקדים נפשי משוררים כט' כרמי, יאיר הורוביץ, ישראל פנקס ואהרן אמיר), מרבה להופיע במדורי חברה למיניהם (בהם "התנועה החברתית" בטיים אאוט תל אביב). הוא לסיקור מקיף של אירועים ביוזמתו, ובמהלך השנה האחרונה הוא פירסם בוואלה! תרבות שני הספדים: לסופר ס' יזהר ולמשורר משה בן-שאול. שמו אף הוזכר כאחד מגילוייו האחרונים של של בן-שאול המנוח. מנגד, "כתם" לא מוזמן לשום מקום, מעצבן את כולם – אבל מייצר אחלה כותרות.
ספק אם הפרובוקציה החדשה מבית "כתם" תזכה להד תקשורתי רחב דיו. בסופו של דבר, רוב עורכי העיתונים רואים בסיפור מריבה שכזה אייטם שולי עם גוון צהבהב-חלש, כי מי אלה שני הצוציקים האלה שרבים ביניהם ועוד מכניסים לבוץ את זכרו של פנחס שדה הענק. אבל שני השירים שמתפרסמים ב"כתם" זה לצד זה, "תנאי" מול "הכרח", מעלים שאלות מטרידות על התנאים והחובות שנדרשים מכל משורר, על הגבול הדק שבין דימוי מקורי לפלגיאט, ועל הצורך בגבולות אתיים ברורים בשירה, כמו שורת הקדשה המציינת כי שיר דוגמת "הכרח" נכתב במחווה לשירו של משורר אחר, במקרה זה ט' כרמי. בעולם וירטואלי המעניק אפשרויות הפצה אינסופיות, גבולות כאלה הם הכרחיים פי כמה וכמה, מאחר שריבוי הבמות מקשה על קיומו של מנגנון ביקורתי, ומטיל את מירב האחריות האתית על הכותב עצמו.
לילך פלד-צ'רני, אלמנתו של כרמי שנפטר ב-1994, מספרת שכשראתה לראשונה את השיר "הכרח" בגיליון של כתב העת "משיב הרוח" משנת 2003, היא כעסה ופנתה לאקו"ם. "הם הציעו לי לתבוע את יחזקאל נפשי על פלגיאט, אבל העדפתי לדרוש הסבר או התנצלות שיפורסמו בכת העת. לצערי, לא נעשה דבר. רק באחרונה, כשהגיעה אלי במייל הזמנה לתערוכה של נפשי בשם 'דיוקן של מום וחלום' (שם ספרו הראשון של ט' כרמי הוא 'מום וחלום'), הבנתי שאי אפשר עוד לעבור על החוצפה וחוסר היושר בשתיקה".
כאשר פנתה פלד-צ'רני לאחר הפרסום ב"משיב הרוח" אל נפשי, הוא הסביר לה עד כמה הוא "מעריץ גדול של שירת כרמי, שאוהב ומושפע ממנו", וכי כל כוונתו בשיר "הכרח" היה לכתוב הומאז' לשיר "תנאי" של כרמי. כששאלה מדוע לא פירסם ב"משיב הרוח" הבהרה ומדוע לא ציין ששם התערוכה שלו לקוח מיצירתו של ט' כרמי, הבטיח נפשי לתקן את העוול. אולם עד היום לא פורסמה הבהרה כלשהי ב"משיב הרוח", והשיר "הכרח" מוסיף להתפרסם בבמות אחרות (כמו אתר האינטרט "קדמה") ללא ציון הקדשה לכרמי. נפשי גם דאג לרשום את שירו "הכרח" כיצירה מוגנת באקו"ם.
יחזקאל נפשי סירב להגיב להאשמות.
פורסם לראשונה בטיים אאוט תל אביב, גיליון 274, פברואר 2008
זה לא נשמע טוב. פלגיאט הוא עניין מהמכוער שבמכוערים, ואם מה שכתוב כאן נכון, ואני משערת שהכל נכון ההתנהלות של נפשי בהחלט מעוררת תמיהה ואף למעלה מכך. מצד שני גם העובדה ש"כתם" עדיין קים מעוררת תמיהה ויש לי עוד כמה דברים להגיד אבל עדיף שאשתוק.
חצוף וחוצפן.
אני דווקא הערכתי אותו עד שנודע לי. זה ממש על גבול שפיכות דמים מה שהוא עשה לדעתי.
פרסומה של הכתבה הזאת חשוב. אמנם לא מדובר בקסאמים על שדרות, אך גם הרוח מוכרחה להשאר חפה מכל עוול. אם משורר אינו מקורי, האם הוא משורר?
תודה. הפרסום חשוב מאוד גם בעיני, מאחר שיש סביב נפשי מעגל לא קטן של חברים מתחום התקשורת (עיתונאים, מבקרים וכו"), שמצנזרים תגובות עליו או מקדמים את עסקיו הפואטיים.
מבאס. פשוט מבאס. הזכיר לי את נעמי צמר שגזלה את ירושלים של זהב שלה מאיזה באסקי… בשביל מה הם צריכים את זה? הם הרי לא פקידים… וא-פרופו גזלת הרש, כתוב בעיתון השבוע (לא זוכר איזה) על עניין המוזיקאי "עממי", שתמיד הוזכר כך בשירי עם רוסיים שתורגמו לעברית, וראה זה פלא – היו גם היו מוזיקאים שהלחינו את "בדומייה", את "בואי אמא" וכו"… ועכשיו מדברים על גזלה של מיליונים. אז… שלא יעבדו עליכם! "נפשי", גם כן שם אימץ לעצמו…
אכן, לא ייאמן, וחבל שאשתו של כרמי לא תובעת.
את המאמר של כתם ניתן לראות כאן –
http://ketem.plonit.net/node/6
וכן, הכותרת "הגנב מבגדד" מיותרת לגמרי.
ט.כרמי… הכרתי אותו. בשנות ה-70, בירושלים. הוא היה כבר מבוגר-למדי, עם שיער א-לה שלונסקי ונוהַג להכנס לבתי קפה לייליים-אופנתיים-איניים. לבד. מה ששידר חשד שהוא חי בהלך-נפש של גלוּת מתל-אביב.
כל הערב הוא ישב לידנו שקט, אולי טיפה-שתוי, אני לא מתחייב, בעוד אנחנו מברברים את עצמנו לדעת. אבל כנראה שהוא די נהנה מחברתנו, כי בחצי-הלילה הוא הציע לנו טרמפ. ולכַבוד היה לנו – לי ולבצלאלית שאיתה יצאתי אז – כי הכרנו קצת את שיריו, ובייחוד את תרגומיו.
במכונית ספורט אדומה, פלייבויית במידה תמוהה, הוא הסיע אותנו לאותה עליית-גג לה ניסיתי להצדיע בסיפור זה:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=98991&blogcode=2161241
בדרך הוא די הבחין שאנחנו די מתרגשים ממחוותו, אבל התקשה לדבר, אז כל הזמן הוא רק מילמל "אתם סטודנטים? כן? סטודנטים? כן?… ". אז יהי זכרך ברוך, מר טשרני, ומה זה כבר משנה אם אתוודה בפניך עכשיו שלא ממש, קשה להגדיר את מה שהיינו כ"סטודנטים" אלא כסתם פסאודו-בוהמים ששכרו עליות-גג בירושלים בעיקבות הסיפורים הקצרים של א.ב.יהושע, ו"מיכאל שלי", וכיו"ב.
הבחור משורר צעיר ואת שירו הוא כתב כשהיה צעיר. עם תסתכלו בראיונות קודמים שלו הוא אמר מאז ומעולם שהוא העריץ את כרמי. הוא אפילו כיר את אש ולהם יש הבנה. אני ושבת שכל העניין הזה של כתם סביב נפשי הוא בכדי לקדם את כתם ותו לא. הרי הוא צעיר אז צריך לתת הזדמנות ולראות את זה כמחווה ולא כאפיגוניה.
חזי, גם הריאיונות שלך מלאים שקרים.
מי זה חזי? איפה חזי?
חזי זה קיצור של יחזקאל לא?
לא יודעת מי זה יחזקאל…
הממ… יחזקאל נפשי… את יודעת, זה שעליו מדברים כאן ברשימה השערוריתית הזו..
אה, נראה לך שהוא הגיב כאן? מעניין. נו, אני יותר תמימה ממה שנדמה לי.:)))
לא יודעת, אני כבר מבולבלת ממה שקורה כאן..
שלום רונית
יש הבדל ברור מאוד בין מחווה לפלגיאט
וברור לכולם שכאן מדובר בגנבה.
לכתוב כזה דבר זה לא יפה ולא אחראי. אתה לא יכול לשפוט משורר צעיר על שהושפע בשיר או שנים, או אפילו עשרה, ממשוררים גדולים שאהב. אני קורא את נפשי ואוהב את כתיבתו. ניכר השפעה מסוימת בתחילת דרכו, אולם למי אין השפעה ? אני חושב שהחמרת איתו ושלא בצדק. אומרים שאתה וויזן מקורבים מאד. אותי זה לא מעניין מה אומרים או לא אומרים. אני אומר שאתה כעורך מר דואניאס, צריך להיות אחראי למעשייך ולא לחרוץ דינים על גבי עיתונך כלאחר יד.
תמיד מאד מוזר כשפתאום צצות דמויות עלומות שמעולם לא היו כאן קודם כדי להגן על מישהו מותקף. מעלה כל מיני שאלות.
אבל לעצם העניין- אם נפשי היה מציין שמדובר במחווה ל ט. כרמי, בשיר או בתערוכה, הלא הדברים היו נראים אחרת לגמרי. כל זמן שלא ציין זאת, למרות הבקשות שהופנו אליו- הרי זה פלגיאט מכוער מאין כמותו.
ולגבי האמירה המכוערת גם היא על הקרבה בין סמי דואניאס ליהודה ויזן, מעבר לזה שהדברים הכתובים בכתבה סותרים אמירה כזו, ההתרשמות שלי מאישיותו של דואניאס דרך כתיבתו, ומדמותו של ויזן הופכת אמירה כזו למין בדיחה לא מצחיקה.
גיורא, אני אחראי לגמרי לדברים שכתבתי. ואין שום ניסיון לקדם את יהודה ויזן. אם אתה מכיר אותי, ויש לי הרגשה שאתה מכיר, אתה ודאי יודע שאני לא מה"מקדמים", להבדיל מעורכי תרבות אחרים שדווקא מקדמים יפה יפה את ענייני נפשי. כמו וואלה! תרבות.
לא. אינני מכיר אותך. אך אני מכיר היטב את שלמה קראוס שאמר לי כיצד נרקם כל עניין המאמר הזה בביתו של ויזן בעוד אתם יושבים שלושתכם ועושים מה שעושים. בקשר לקידום, אתה יכול להאשים כל ערוץ תקשורת בקידומו של נפשי. כגון רדיו 106, שם הוא מתראיין לא מעט. עדיין, אני סבור שלא נעשה פה עניין צודק כי העובדה הפשוטה היא, שמדובר במשורר צעיר, שאכן הושפע מגדולים ממנו ממש בדומה לויזן עצמו או לקראוס או רוני סומק ואחרים. ואם כבר לפרק שירים, אז באחד מגליונות כתב פורק שיר של אמיר אביאל אור לגורמים, תוך השלכת כל בית משלו לגורם שירי אחר ותביעה על חיקוי של גדולים ממנו ויצירה היברידית לכדי שיר. את זה משום מה לא פרסמת וחבל. אני סבור שעליך לפנות לנפשי ולבקש את הבהרותיו ללא קשר למאמר, מעין מיני ראיון, ממש כפי הדפסת בגליונך. ואגב, אני יושב בתמר כל שישי. אתה מוזמן לפגוש אותי שם.
עושים מה שעושים? שלושתכם? מעניין…
מלבד זאת, וסלחו לי שאני מתערבת, אבל העניין העקרוני הוא לא אם נפשי מקושר או לא. העניין העקרוני הוא זכויות יוצרים וזכויות יוצרים מתים בפרט. גם להם יש זכויות. את הזכויות האלה נפשי הפר. יש מחיר שצריך לשלם על כך. והלוואי וישלם אותו כראוי. אם ובלי קשר לויזן או לכל אחד אחר. העניין הוא לא אישי. העניין הוא עקרוני. ועד שלא יתייצב מר נפשי (כמה סמלי הוא שמו…) ויסביר ויתנצל ויודה בטעותו – אין מחילה ואין כפרה.
גיורא, אם אינך מכיר אותי, אתה על אחת כמה וכמה צריך להיזהר בשמועות. אין פה שום קונספירציה. כשיהודה סיפר לי על הפרסום ב"כתם", אמרתי לו שאני מעוניין לפרסם מאמר בנושא גם בטיים אאוט, בגלל החשיבות הרבה שראיתי בעניין. לא היו שום ישיבות משותפות ודיונים בנושא. זה מגוחך.
לגבי הבהרה מצד נפשי: אני מכיר את יחזקאל נפשי מאירועים חברתיים בעיר. הוא בחור נחמד, נעים, איש שיחה ידידותי. פניתי אליו לפני פרסום הכתבה והוא סירב להגיב. משום מה, הוא בחר להגיב בכתבה שהתפרסמה בגלובס. השיקולים שלו לא ברורים לי. לא ברור לי למה הוא העדיף לשמור על שתיקה ולא לומר את האמת הפשוטה: שהוא כתב שיר מחווה לכרמי, והשמיט במשך חמש שנים, למרות בקשת האלמנה, את ההקדשה המתחייבת.
אגב, למה אתה רומז כשאתה מדבר על עשן סמיך? ג"וינטים? אל תעשה מזה כזה עניין אפלולי, אנחנו בתל אביב ולא באיראן. אני מעשן. אתה?
בכל מקרה, אם חשדתי בטעות שאתה נפשי (וחשדתי, כמו רבים אחרים שמכירים את הצפות הטוקבקים שלו) – אני מתנצל. ייתכן שהפעם טעיתי.
נחמד שנתקלתי בתגובה שלך גיורא (אם זהו שמך האמיתי).
בכל מקרה, לשם ההיסטוריה והארכיון – אני, שלמה קראוס, מעולם לא נכחתי בפגישה בביתו של ויזן בה "נרקם עניין המאמר", ועל אחת כמה וכמה – מעולם לא טרחתי לספר על פגישה שכזו.
הפעם היחידה בה ראיתי את סמי דואניס ויהודה ויזן יחדיו, היתה דווקא בביתי שלי ובאופן מקרי לחלוטין ללא כל קשר לכתבה.
גיורא, גם אתה מוזמן לפנות אלי בקפה תמר, הנסיך הקטן או בביתי שלי (שכתובתו וודאי ידוע לך) ולהביע כל טענה שיש לך, באופן בו אוכל גם להגיב.
מאחר ויחזקאל נפשי לא ציין בשלחו את השיר ב-2003 בהיותו כבר בוגר עם ציון שזוהי וריאציה לשירו של כרמי, כאן נעשה החטא המוסרי. על יחזקאל נפשי להתנצל על כך בפומבי ולהמשיך במסעו
ככותב אשר הזמן יכריע את היותו משורר ששירתו פועלת ומשפיעה.
טוב עשה ס. דואניאס שהעלה לידיעת קהל רחב יותר את שאלת ערכי מוסר המילה, הדיבר. זהו קו אדום של חברה, של קהילה
אשר חצייתו מפוררת את מהותה.
או לחילופין, מצחיק שמשתמשים בשמות של אנשים מבלוגים פה, כדי להגיב בשמם. הניסיון הזה של יהודה מעורר רחמים. בהתחלה הוא יצא נגד אמיר אור ונגד יקיר בן משה, רוני סומק, אגי משעול ויצחק לאור, עשה קולות, ועכשיו הוא יוצא נגד נפשי בחזית, ונגד דורי מנור ונטעלי בראון סיוון בסקיון בעורף. שיתוף הפעולה של סמי מצידו, אינו במקומו, כי הכל יודעים בנסיך את מהות העשן הקשר הסמיך בין השניים, ואת רצונו של סמי לקדם את יהודה.
בכל מקרה סמי צריך אתה צריך היית להיות אחראי ואני מסכימה עם גירא.
ואילו יהודה צריך לכתוב שירים.
למה לא לענות לטיעונים קונקרטית וזהו?
ושוב גיורא, שלום לך. כעת אתה נסיכת הנסיך הבלונדינית. ראה תשובתי הקודמת לך.
למה יחזקאל לא עונה?
כי לא התקשרת אליו!
לא הייתי קורה ליחזקאל נפשי משורר
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3712&blogID=96
http://www.flickr.com/photos/goniriskin/2306816961/sizes/o/