מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
השיר של גיורא מבית הקפה הזכיר לי שיר שכתבתי לפני כמה שנים:
בְּבֵית הַקָּפֶה בְּבַרְצֵלוֹנָה
הַסַּנְגְרִיָה מְפַשֶּׂקֶת בִּי
מַחְשָׁבוֹת אֲרוּכּוֹת רָגְלַיִם,
שִׁהוּקַי נוֹתְנִים אֶת הַקֶּצֶב
כְּמֶטְרוֹנוֹם מְשׁוּעְשָׁע
וְרַקְדָּן זָקֵן שֶׁפָּנָיו צְבוּעִים
מְלַוֶּה בִּנְקִישׁוֹת עֲקֵבָיו
אֶת נְעוּרַי
הַנֶּעֱלָמִים בְּפִנַּת הָרְחוֹב
מזל שיש סנגריה המפשקת רגלים ארוכות למחשבות(דימוי יפה ) כדי לברוח מאותו מוקיון זקן שפניו צבועות ,המזכיר את הזמן והנעורים החולפים
יפה תארת את העריקה מהזמן והמודעות לה
תודה, חנה יקרה. חבל שאי אפשר לברוח…
נהניתי.
שבת שלום, נורית.
תודה רבה, רות.
שבוע טוב…
איזה יופי של דימויים. במיוחד אהבתי את זה:
הַסַּנְגְרִיָה מְפַשֶּׂקֶת בִּי
מַחְשָׁבוֹת אֲרוּכּוֹת רָגְלַיִם
תודה, נעמה. אני שמחה שאהבת…
נורית הי,
יפה מאוד לראות את נקודת הראות של הזקן (הרוקד כמנהג הנערים?) שבריקודו הוא מלווה (ומחזיר?) את נעורינו.
נהניתי מהשיר.
שבת שלום — צדוק
תודה, צדוק. הרקדן מלווה את הנעורים בהיעלמם. הוא אינו יכול להחזיר אותם (לצערי ובוודאי גם לצערו…)
אהבתי את השיר, את ריקוד הפלמנקו….
תודה, תמי. שיהיה לך שבוע טוב…
יופי יופי של שיר
תודה גיורא.
חג שמח