בננות - בלוגים / / "Donne: " Death be not proud, השוואת תרגומים – שלי + ע. דיקמן
בוסתן הפירות
  • משה גנן

    נולדתי בבודפסט. השואה עברה עלי בגיטו. הוריי נספו במחנות. עליתי ארצה במסגרת עליית הנוער. הגעתי לקיבוץ חפצי בה בעמק יזרעאל. עם חברת הנוער עימה עליתי התגייסנו לפלמ"ח. אחרי הצבא עליתי לירושלים ללמוד. הייתי מורה. למדתי באוניברסיטה. תואריי: מ. א. בספרות עברית, ספרות כללית ובספרות גרמנית – שלש ספרויות שאחר 3X3=9 שנות לימוד אינני יודע בהם כדבעי, לצערי. באוניברסיטה מלמדים על, ולא את, הספרות. אני אלמן, עם שני ילדים, אחר הצבא, תלמידי אוניברסיטאות שונות, הבן בירושלים, הבת בבאר שבע. אני מפרסם שירים, סיפורים, מסות, ביקורות, תרגומים משומרית, מגרמנית מאנגלית ומהונגרית ( רק מה שמוצא חן בעיני ומתחשק לי לתרגם): לאחרונה גליתי את האפשרויות הנרחבות שבפרסום קיברנטי. דוא"ל: ganan1@bezeqint.net

"Donne: " Death be not proud, השוואת תרגומים – שלי + ע. דיקמן

 

 

 

 

 דּוּמָה, אַל תִּתְגָּאֵי… (גּ'וֹן דּוֹן)

 תרגם: משה גנן

דּוּמָה, אַל תִּתְגָּאִי, אַף אִם נִקְרֵאת

אֵימָתָה וּפַחַד, כִּי אֵין אַתְּ כָּךְ:

כִּי אֵלֶּה, שֶׁחָשַׁבְתְּ: חִצֵּךְ פָּלַח

יִחְיוּ: בְּזוּיָה!  לֹא בָּךְ לִי דִּין כָּרֵת.

מִשְּׁנַת וּדְמִי, דְּמוּתֵךְ יָדְעוּ שָׁרֵת,

עֵדֶן רַב יוֹתֵר, מִשֶּׁבָּא מִמָּךְ,

אַף אִם עַל הַטּוֹבִים לֵילֵךְ עִמָּךְ,

לִשְׁכַּב עָפָר, עַל נִשְׁמָתָם לָצֵאת.

אַתְּ שִׁפְחַת הַזְּמַן,  שַׂרִים וְנוֹאָשִׁים,

דָּרָה עִם רַעַל, לָחֶם  וּמַחֲלוֹת;

גַּם כִּשּׁוּף וְסַמִים יַרְדִּימוּ אֲנָשִׁים

טוֹב מִמֵּךְ: לִגְאוֹת כָּךְ הֵן דַּלּוֹת:

שְׁעַת שְׁנַת תִּקְצַר:  וְאָז נָקוּם,

הַמָּוֶת לֹא יִשְׁלֹּט: קוֹלוֹ  לָעַד יִדּוֹם.

 

"Death be not proud, though some have called thee"

 

 

DEATH be not proud, though some have called thee

 

Mighty and dreadfull, for, thou art not so,

 

For, those, whom thou think'st, thou dost overthrow,

 

Die not, poore death, nor yet canst thou kill me.

 

From rest and sleepe, which but thy pictures bee,

         5

Much pleasure, then from thee, much more must flow,

 

And soonest our best men with thee doe goe,

 

Rest of their bones, and soules deliverie.

 

Thou art slave to Fate, Chance, kings, and desperate men,

 

And dost with poyson, warre, and sicknesse dwell,

  10

And poppie, or charmes can make us sleepe as well,

 

And better then thy stroake; why swell'st thou then;

 

One short sleepe past, wee wake eternally,

 

And death shall be no more; death, thou shalt die.

 

 

 

 

 

 

 

 

 
     

ועתה השוו:

סונטת קודש ששית ( בתרגומו של עמינדב דיקמן, מורי:):

 

הַמָּוֶת, אַל נָא גַּאֲוָה: לַמְרוֹת שֶׁשַּׂר הַמְּאֹרָעוֹת

וְרַב כֹּחַ תְּכֻנֶּה  לְמַעֲשֶׂה הִנְּךָ אַחֵר;

לֹא מֵתוּ אֵלֶּה שֶׁסָּבַרְתָּ כִּי יָכֹלְתָּ לְמַגֵּר,

הוֹ, מָוֶת מָךְ, וְגַם אוֹתִי עוֹד לֹא הִצְלַחְתָּ לְהַשְׁעוֹת.

אִם מִמָּנוֹחַ וְשֵׁנָה, שֶׁהֵם לְךָ אַךְ בָּבוּאוֹת ,

עֹנֶג כֹּה  רַב, כִּי אָז מִמְּךָ עֹנֶג כִּפְלַיִם יִנָּגֵר,

וְאַךְ יֵלֵךְ מֵיטָב-הָעַם וּבְעִקְבוֹתֶיךָ יִשָּׁגֵר –

עַצְמוֹתֵיהֶם מוֹצְאוֹת נוּחָה, הַנְּשָׁמוֹת נוֹשָׁעוֹת.

אַתָּה עַבְדָּם שֶׁל פּוּר, גּוֹרָל, שֶׁל מֶלֶךְ וַחֲשׁוּךְ-תִּקְוָה,

אַתָּה נוֹוֶה עִם הַנֶּגַעִים, עִם רְעַלִים, עִם מִלְחָמוֹת,

אַךְ גַּם פְּרָגִים וְשִׁקּוּיִים עוֹצְמִים עֵינֵינוּ לִתְנוּמוֹת,

וְטוֹב יוֹתֵר מֵאִבְחָתְךָ; אִם-כֵּן, עַל מָה הַגַּאֲוָה?

כָּל נֶפֶשׁ לִנְצָחִים תֵּעוֹר כְּתֹם מְעַט שְׁנָתָהּ:

אוֹ-אָז הַמָּוֶת יִסָּפֶה: תָּמוּת, הַמָּוֶת, גַּם  אַתָּה.

 

 

 

 קוראים חמודים,
 תלמה פרויד הצטרפה לקוראים!
שאלה: אשיב.
1) התרגום העליון הוא כמובן  שלי.
2) אכן, שימחתני  במוצאה את שני התרגומים נאים.
3) ביקשה להוסיף רקע . אעיר קודם הערה: דיקמן מתרגם – הוא מורי – קורא לכמה מתרגומיו – בעיקר מדון – "סונטה מס'…" . אעיר: במילוני "סונטה" הוא יצירה מוסיקלית. בלא צלילי מוסיקה אני קורא לסוגה "סונט". אבל כמובן – דיקמן הוא מורי ולו הראשונות בנדון.
הערה לעצם התרגומים שלי לג'ון דון: גם שמעון זנדבנק בספרו "אהבות מקבילות", מבחר שירה מטפיסית, הוצאת שוקן, גם עמינדב דיקמן, בספרו "בארוקו", אנתולוגיה משירת אירופה במאה השבע עשרה, הוצאת כרמל,  – אגב, שני אוספי השירה  הם דו-לשוניים –  מביא קובץ שירים של ג'ון דון. עד שלא תרגמתי שיר, להנאתי, אינני מציץ בהם – שיהא נא תרגומי  לגמרי בלתי תלוי בהם ועומד ברשות עצמו. אם  יוצא לי לתרגם שיר שהם לא תרגמו – אני שמח. אם יוצא לי לתרגם שיר שהם כן תרגמו – קרו כבר פלאים כאלה בעולם, ועל ידי שאדם מתרגם שיר הוא עוד לא קנה לו חזקה עליו. קיימים תרגומים רבים לעברית לשירים רבים מספרות העולם.
ובכל זאת – אם כבר תרגמו, למה לי לתרגם גם? כי איש איננו אוסר עלי, גם קולי קול, גם לי זכות להתמודד בתחרות התרגומים, גם אלי השירים קרובים, אני מתרגם להנאתי, ירצו יאכלו לא ירצו – שייהפכו לציפורים. מה פתאום למה אני מתרגם? כי בא לי, וזהו, חסל.

לענין זכר-נקבה. כבר העידו (אינני זוכר כרגע מי) שהלשון העברית היא סקס-מניאקית. זו בעוכרי התרגום לא מעט. ידוע המקרה של שני הצמחים השונים, מיני עץ שבלועזית אינם מסומנים דקדוקית כבעלי מין, אך המשורר מחליט שהאחד הוא זכר והשני נקבה. הם מתאהבים, דוחפים את צמרתם זה אל זה וכו'. הדוגמאות רבות. בבואם אל העברית, הם הופכים, לא עלינו, הומואים. שניהם בני מין אחד, אי אפשר לתרגם אותם. אורלנד  מחליט שהם "שני שושנים". הכיצד שושן – זכר? וכו'.
Death  באנגלית הוא כמובן חסר מין. "מות" הוא בזכר, ואז (דיקמן) כל השיר בזכר. אני – לפחות כדי לשנות –  מצאתי שמוות יכול לשמש גם בנקבה – למה תמיד הכל צריך לעטות דמות גבר? יש שוויון לנשים… על כל פנים, אצלי מות הופך חסר מין, לפי שבתחילת השיר הוא "דומה" בנקבה, ובסופו הוא בזכר. אי אפשר להסתדר עם שפות שהמין בהן  שולט.. (הערה מתודית: ואמנם, אני די מתבלבל בין המינים… בשפה הראשונה שלמדתי, בהונגרית (עם לא מתורבת, מרככים את הבשר ברוכבם על סוסים, תחת האוכף) אין אבחנה בין נקבה לזכר. 
אך תודה לתלמה שמצאה, אגב, פגם רציני: יש להחליף את המילה "עלוב" (עלובה?) במילה "בזויה".
טעות לעולם חוזרת. ותודה על המציאה.
אך העדפותיה כבודן במקומן מונח.  אני מעדיף – בתרגומי – את המילה "דומה" ולכך לפחות סיבה אחת : נשים מקצרות. במה זה ניכר?

מָוֶת – נִקְרֵאתָ:  ( 5 הברות) דּוּמָה – נִקְרֵאת (4 הברות)

מָוֶת – אֵין אַתָּה: ( 5 הברות)  דּוּמָה אֵין אַתְּ. (4 הברות)

 אך בודאי יש עוד סיבות. 
נגד: מות מקובל יותר. לכתוב "דומה" בשורות האחרונות – לא מתאים. – אם כי בקלות אפשרית ההחלפה מבחינה פרוזודית.
אבל "דומה"="מות". בור דומה=בור מות.

אך תלמה ביקשה  רקע לתרגומים. חלק כבר  יש לעיל: אני מתרגם, תרגמתי  זמן ניכר משירי מורגנשטרן, קליל ולא רציני, עתה  דון, כבד, רציני, דתי,  ארוטי ( כל זה מורגנשטרן לא),  בעל  צפיפות תחבירית גבוהה, רעיונות סבוכים למדי שיש בתרגום לפתוח ולהפוך למובנים קצת. אז אני מבקש גם כן לעמוד במשימה.
רקע תרבות? דת, נצרות, אמונה בעוה"ב, שהמוות איננו סופי, הרי נקום – ביום הדין – לתחייה: דון היה כומר נוצרי, קודם קתולי, אחר כך אנגליקני, לא משנה.  זה הרקע התרבותי.
אם החסרתי משהו – העירו. אם הרביתי – מי גרם לכם לקרוא את כל הדף הזה.
לתלמה- תודה.

 

 

 

 

20 תגובות

  1. תלמה פרויד

    משה, התרגום הראשון שלך? יכול להוסיף קצת רקע לסונטה? לתרגומים?
    אני בעד 'מוות' ולא 'דוּמה'. הגרסה בזכר, לא בנקבה. שורת הסיום בתרגום השני "או אז המוות ייספה" על פני הסיום הקודם: "המוות לא ישלוט….". חוץ מזה, שתי הגרסאות יפות.

    • לתלמה – תודה. תודה גם על הצטרפותך לשורות הקוראים. בואי בהמונייך.
      תשובתי – אנא ראי בגוף הטקסט. ( לא הבאתיו בתגובה – לכך היא ארוכה מדי).
      בהוקרה
      משה.

      • תלמה פרויד

        משה, תודה רבה על ההסברים המאלפים. רק בקשה קטנה (גדולה בשבילי): שם המשפחה שלי: פרויד (כן, כמו זיגמונד). לא 'פרוינד' כפי שכתבת לעיל בהסברך. אני כל החיים נאבקת בנו"ן הסוררת והמיותרת הזו. תודה ושבוע נהדר.

  2. רות בלומרט

    בהצלחה, משה

    רות

    • רות,
      במקום מכתב פרטי, שאלה –
      הקיבלת תשובתי לשאלתך בפוסט האחר?
      נדמה אין את שבה להסתכל מה קורה לתגובתיך בפוסטים קודמים.( בפוסט קודם).
      משה.

  3. נורית פרי

    שלום משה, נהניתי לרוא את התרגומים ואת ההסבר המעניין. אני אוהבת את השיר הזה גם במקור. אישית, אני חושבת שמעבר לזכר מול נקבה, יש ערך לקריאה בשם המפורש, המצמרר ולא במילה "דומה". אבל כאמור, זו היתה אפשרות מעניינת לקריאה.

    • לגב' נורית פרי,
      יש לך זכות מלאה לבחור.
      ד"א (=דבר אחר): האם לא היתה בינינו איזו מין הסכמה לטרנזאקציה נהדרת שנראה כי היא טבעה במים עמוקים…? ואולי מלכתחילה לא התכוונת אליה ממש – מעומק הלב?

      • תלמה פרויד

        ועוד משהו בעניין המוות בזכר או בנקבה:
        בשפות רבות (צרפתית, ספרדית ועוד) מין המוות – נקבה (מעניין למה :)). במיתוסים שונים, המוות מתגלם בדמות נערה/אישה. גם אצל ז'וזה סאראמאגו הגאוני, החביב עליי עד כלות, בספרו 'מוות לסירוגין' מופיע המוות בדמות אישה צעירה ויפה. כאמור, בספרדית 'מוות' הוא ש"ע בנקבה, אז מן הסתם בספרדית זה מתקבל טבעי אף יותר מאשר בתרגום.

        • שם המגיב: משה גנן
          תוכן: לגב' תַּלְמָה פְרוֹיד, פריאוד(?) (הצעה חדשה לכתיב שמך, ואז אולי לא תחול בו טעות), עברית שפה קשה – לא בגלל שקשה לעולים ללמוד אותה, אלא גם כי הדוברים בה אין בידם להסתדר בה, כי היא איננה מצוידת בכלים ששפות אירופה, למשל, ידעו להצטייד בהם. למשל – אין בה ווקלים, בעברית "תנועות", ובעצם עד היום אין יודעים איך מבטאים – איך יודעי השפה מלפני 2000-3000 שנה ביטאו אותה לאשורו. למשל – "תַּלְמָה" או "תֶּלְמָה" בלי ניקוד – איך אפשר לדעת???? יש אלפי נשים בשם Thelma: Thelma is a female given name meaning "will, volition" in Greek. יש כמה מאות נשים בשם זה. כך גם בענין המין.
          עצם השפה היא יצור שרירותי – כמו שאת מציינת נכון וכמו שאמר כבר Saussure – –פה זה זכר, פה זה נקבה, פה זה דו-מיני, פה זה א-מיני, ופה בכלל לא מתעסקים בשאלה מה מינו של שם עצם כלשהו. הגיעה הזמן שגם אנו לא נשבור את ראשנו הקטנה אם יש ממנה לנו אחת או שלשה. תודה על הערתך-הארתך. אבל אנו מתרגמים לעברית, השפה הסקסמניאקית הזאת, לא ספרדית, – ובינתיים נצטרך להתחשב בחוקיה

      • נורית פרי

        משה, נא להתאזר בסבלנות… הבטחה היא הבטחה…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה גנן