בננות - בלוגים / / לחיות. כי לא טוב למות בעד עריצינו!
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

לחיות. כי לא טוב למות בעד עריצינו!

 

 

בועזיזי ודפני ליף – מה הקשר?

                    או: לחיות! כי לא טוב למות בעד 'עריצינו'.


ב- 17 בדצמבר 2010 הצית עצמו בתוניסיה ירקן תוניסאי בן 27 (יש גם אייקון פוליטי במועדון 27 המפורסם) במחאה על סגירת דוכן הירקות ממנו התפרנס בקושי רב.  ב – 30 בדצמבר 2010 הורשע בתל אביב נשיא מדינת ישראל במעשי אונס. ובינתיים, לא הרחק מתוניס ותל אביב, התרווח נשיא מצרים, חוסני מובראק, בארמונו אשר בקהיר, והמשיך בשגרת יומו. אדיש לטרגדיה של בועזיזי הצעיר (כי מה לו ולזה?) ומגחך על קצב ה'מסכן' (שהרי יש שופטים בקהיר! כאלה הסרים למרוּת הנשיא). אבל בינואר 2011 נמחק החיוך מפרצופו מדושן העונג של מובראק. העם המצרי עלה על בריקדות, הבעיר את כיכר תחריר ודרש צדק חברתי ואת ראשו של מובראק. 

 

ובינתיים, בזמן שמובראק נלחם על חייו, ישב לו בארמונו שבקרדחה נשיא סוריה, בשאר אסד, ונהנה מכל רגע.  ב-31 בינואר 2011 התראיין אסד ל"וול סטריט ג'ורנל" וניתח את המצב בבהירות: אצלי שקט ו"מצבי טוב", אמר אסד. לי זה לא יקרה, משום שאני לא משתף פעולה עם ארה"ב ומשום שלא כוננתי שלום עם ישראל. אזרחיי איתי, פסק אסד. בחודש מרץ פרצה במלוא עוזה התקוממות עממית בסוריה. גורלו של מובראק, שהודח בפברואר, כבר לא שעשע את אסד. הקרקע נשמטה מתחת רגליו של אסד, ו'בצר לו' החל טובח בבני עמו.

 


ובינתיים, ב'ארמונו' אשר בירושלים, ישב לו ראש ממשלת ישראל, אולי הצית סיגר, צפה באסד הנאבק על חייו, וחיוך ממזרי שפוך על פניו. בשישה במרץ 2011 ניתח נתניהו את המצב בבהירות מעוררת השתאות. כה אמר נתניהו: "העולם מסביבנו משתנה. יש רעידת אדמה וסופת חול מאפגניסטן עד גיברלטר ורק מדינה יציבה אחת באמצע, ישראל" (ההדגשה שלי). ב – 14 ביולי 2011 נפלה הבסטיליה של נתניהו, וחיוכו נמחק. עכשיו רועדת האדמה תחת רגליו. 

ובינתיים, בזמן שביבי מזיע, יושב לו כעת מנהיג אירופאי (או מזרח תיכוני), מתרווח במבצרו, ושמח לאידו של נתניהו…

 


לא, איני משווה את נתניהו לאסד או קדאפי (הטובחים), או למובראק וזֵיין בן עלי (המודחים). על אף שנתניהו אינו בחירתי הפוליטית ואינו בחיר לבי, תמיד אעדיף את נתניהו על אסד. אבל לא זו ההכרעה! בזמן שאצל אסד וחבריו משתולל מרחץ דמים, בישראל משתוללים טייקונים במרחץ דמים משלהם (כלומר: מרחץ ממון), בעוד המעמד הבינוני מגיע לקו הסיום של החודש קצר נשימה, לשונו מיובשת ובהיעדר יכולת מכובדת לזנק לחודש הבא. אנחנו לא בוחרים בביבי או בציפי או בבוז'י או באיווט. אנחנו בוחרים לחיות! שנאמר: תנו לחיות בארץ הזאת. טרומפלדור מעולם לא אמר שטוב למות (מרעב) בעד עריצֵינו. אמר ראש ממשלת ישראל בעבר (היום שר הביטחון העצמי), אהוד ברק, ש"ישראל היא וילה בג'ונגל". האם אנחנו צריכים להודות לך, אהוד, שאנחנו חיים בדמוקרטיה ולא בדיקטטורה? כי יש לנו חדשות בשבילך. גם ישראל היא ג'ונגל. ג'ונגל מוניטארי בתוך ג'ונגל טוטליטארי.

 
במחצית השנייה של דצמבר 2010 התרחשו, אם כן, שני אירועים מכוננים במזרח התיכון. האחד – בתוניסיה, והאחר – בתל אביב. בתחילה העולם גילה בהם עניין רכילותי גרידא. אך נדרשו כמה שבועות ואפילו חודשים כדי להבין את חשיבותם, את גודל השעה ואת עוצמת הקשרים הסמויים והבלתי סמויים בין המנהיגים האטומים מזה ובין ההמונים הנדכאים מזה בתוניס וטריפולי, קהיר ותל אביב, דמשק ואתונה, צנעא ומדריד. הרשתות החברתיות עשו את הבלתי ייאמן: צעירי כל העולם התאחדו. 

לא מן הנמנע שמחאתה של דפני ליף שאבה השראה – גם אם לא במודע – מהמהפכה התודעתית שהצית מוחמד בועזיזי. זהו. לא עוד אזרחים אדישים המקבלים בהכנעה את גזירות השלטון. לא עוד מנהיגים נפוחים מרוב חשיבות עצמית, מדושני עונג, המתרווחים בכסאם באשליית 'לעולם חוסן'. ביבי בכל זאת צודק. "העולם מסביבנו משתנה. יש רעידת אדמה וסופת חול מאפגניסטן עד גיברלטר". עכשיו על נתניהו להפנים: ללא כל קשר לשיטת המשטר, תפקידו של מנהיג לשרת את הציבור ולדאוג לרווחה, לחינוך, לשיכון. מאפגניסטן ועד גיברלטר – אין מדינה אחת יציבה.

 

 

26 תגובות

  1. פוסט מעולה.
    ואולי אפגניסטן עד גיברלטר זה לא המרחב הסופי של כדור השלג הזה…

    • שחר-מריו מרדכי

      רני, אתה צודק (אני מקווה).
      יאללה, אמריקה!
      נתחיל בדרומה (אם זו תכנית לבקשתי, אפשר להתחיל עם צ'אבס, בבקשה? אח"כ קובה. צ'ה חדש, בבקשה, אבל במהדורה משופרת, בבקשה, כי להוא לא היה אכפת מזכויות אדם).

      ויאללה, צפונה. מממ…אובמה, הגרעון התקציבי של ארה"ב גדל במימדים מפחידים (זה מפחיד את ביבי יותר), ובינתיים שכחו לו בבית את אריות הים ומעשה שעשו בבן לאדן.

      וחוץ מזה, רני, יש לך לינק ל"סאני, תחזיר לי את הכסף"? תביא! הכי מתאים.

      • שחר-מריו מרדכי

        אה…ותודה, רני, על מחמאת ה"פוסט מעולה".

        זה מפצה לא רע על ההלצה שנצעקה מגרונך בשדרות רוטשילד כשאני התהלכתי ואתה – גיבור גדול – נסעת באוטו (של אבא?). להבא…

  2. אורה ניזר

    שחר מריו השיר שלך חזק, כאילו קרא לנו להתנער מן האדישות. מוחמד בועזיזי הוא עוד גיבור חשוב של מהפכה, בשרשרת הגבורה נוכח אטמות השלטון.
    קום התנערה עם חלכה, עולם ישן נחריבה, את עולמנו אז נקימה
    לא כלום אתמול
    מחר הכל.

    • שחר-מריו מרדכי

      אורה, תודה!

      בועזיזי הוא אכן גיבור. בעולם הערבי הוא מכונה: שהיד. לנו יש קושי עם המילה הזאת בשל ההקשר הישראלי-פלסטיני (והפיגועים), אבל אם לא משקיפים לרגע דרך הפריזמה הישראלית, אז הוא אכן שהיד (עניין של טרמינולוגיה).

  3. איזה תבשיל חירות רקחת לנו. מאסטר שף ממש. אולי באמת שיר שכזה הוא אבן הבליסטרה החסרה במהפכת הלבבות למען תיקונו של הלב הערל.

    • ועוד משהו. בתחילה איכשהו עלה לעיני רק השיר הנפלא ולמצער המדויק. עכשיו קראתי את המיני מסה היסטורית בת השעה ועוד לפני שנדע את אחריתה ואת מסקנות הרטרוספקטיבה. וחשבתי ככלות קריאה מרותקת על המשפט האחרון הקרקע רועדת עתה מתחת לשטיחי המנהיגים כולם. לא לפני הרבה הרבה שנים החלה קרקע הקיום לנוע מתחת לרגלי כולם – מלבד המרעידים/המנהיגים. חסל סדר קביעות בעבודה. זאת כמדומני היתה הראשית. ומכאן עברנו לשלב הבא – כל אחד, טוב או רע, יכול להיות מפוטר תוך שניה. הקרקע תחת רגלי קיומו האלמנטרי ביותר של האזרח/האזרחית הקטנים נעו בקצב הולך וגובר. עכשיו כשלא נותרה כמעט אדמה תחתינו הגיעה העת להחזיר מלחמה שערה. רק אם כל המנהיגים כולם ירגישו כמונו את הקרקע בוערת יומיום אולי הם אכן יוכלו לעשות תיקון לעוולותיהם – או שיעופו ויפנו מקום למנהיגים מסוג אחר (ובלבד שלא יקרה לחדשים את שקורה לא אחת, שברגע שהם בשלטון שכחו מנין באו ומי הביאם עד הלום). ולקינוח, דברי מו"ל ידוע ואמיד שאליו באתי לפני שנים מועטות לבקש רבע משרה רק למען תעודת ביטוח מינימלית. כי העבודה החופשית באווירה של איש לא חייב לי קצת עייפה. ומה אמר אותו מו"ל מדויק וחכם: למה לך? ממילא היום אין ביטחון לאיש בכלום. לא לבעלי משרות ואפילו לא לבעלי משפחות. הכול על כרעי תרנגולות. ההבדל הוא רק בין איכות חיי התרגנולות. הגיע הזמן להכות את התרנגולים הנפוחים – מנהיגים ועמיתיהם הטייקונים שוק על ירך. אפשר לוותר על הבישול שעל הכיריים של אלתרמן הכה חסר עכשיו בשירי הטור השביעי שלו. נו שחר מריו התפנה לך מקום. אתה המתאים.

      • שחר-מריו מרדכי

        ענת, הקרקע הרועדת תחת רגלח המנהיגים (בהקשר כלכלי!) מזכירה לי אמירה גאונית של נשיא ארה"ב, שלא נחשב לחכם גדול, רונלד רייגן (ואולי בכלל זה היה יועצו שנתן לו את הברקה הזאת).

        כה אמר רייגן:
        האטה כלכלית זה כשהשכן שלך מאבד את העבודה שלו. מיתון כלכלי זה כשאתה מאבד את העבודה שלך. התאוששות כלכלית זה כשהמנהיג מאבד את העבודה שלו.

        :-))

  4. מירי פליישר

    משורר הוא נביא של ההווה, הרואה נכוחה. ומביא את העתיד לגמרי לא בהפוכה, בישרה!
    קימורי הלב…אח…

    • שחר-מריו מרדכי

      אם יש תקנה לעולם, מירי, היא תגיח מקימורי הלב.
      🙂

      תודה על המחמאה (המשעשעת).

      • נכון ,אין ארץ בעולם שאי אפשר לזקוף בה קומה אם רוצים ,ואפשר לדכא את הגוף אבל הנשמה לגמרי חופשית והיא מתעוררת עכשיו בכל רחבי העולם בכל הכפר הגלובלי מתגלה הקשר בינינו. אנחנו תמיד היינו באותה הרשת ,עכשיו מתחילים להרגיש את זה ממש
        פוסט נפלא וחכם ושיר נפלא
        שבוע טוב לך שחר מריו

        • שחר-מריו מרדכי

          חנה, זה ממש "באותה רשת", כהגדרתך. והיום קוראים לזה: מרשתת, ובלעז: אינטרנט.

          כתבתי בפייסבוק (אגב אינטרנט), ואחזור על זה כאן, שאני משוכנע שיש קשר (אקטואלי והיסטורי) עמוק בין האירועים שהחלו בתוניס, בירת תוניסיה, המשיכו בקהיר ובטריפולי, נדדו לצנעא ודמשק והתגלגלו – הגם שבשינויים מהותיים מבחינות מובנות רבות – אל אתונה ומדריד ותל אביב. יש קשר בין הצעירים הנמקים וכמהים לזכויות חברתיות או – חמור מכך – לחירויות בסיסיות. הם כולם הבינו משהו בעקבות תוניסיה. בועזיזי – שלא בכוונת מכוון מודעת – גייס אותם לפעולה, והרשתות החברתיות נתנו להם אמצעי רב-עוצמה להשגת המטרה. כן, חלק מהצעירים הללו אולי עִלג (באשמת מערכת החינוך שאינה יודעת להתמודד עם מהפכת הגאדג'טים, שמצד אחד נוטלת מהם את עושר הביטוי ומצד שני מעניקה להם את חופש הביטוי) וחלק מהצעירים הללו נטול תודעה פוליטית (ובה בעת חדור בה לפתע), והנה – הם חשים שמשהו דפוק, ומתרגמים את התסכול למפגן מרשים של כח ברחובות. בכל הנוגע לישראל, הרי שלפניהם כבר היו צעירים שיודעים להתבטא היטב ותרגמו את הייאוש לשירים עצמתיים. עדי עסיס (כמובן), סיגל בן יאיר (ודאי), יודית שחר (חלוצה, אם נבודד אזהרות שנשמעו מפי אהרון שבתאי שנים הרבה לפני). הקושי הכלכלי הממשי של בועזיזי מתחבר לקושי הכלכלי (גם אם לא ממשי) של ליף בכך שבועזיזי הפך – בנסיבות טראגיות – סמל לדור שלם שנרמסה חירותו בתוניסיה, וליף מייצגת דור שלם בישראל, שנרמסות זכויותיו, ושניהם יצרו רגע מכונן בתולדות החברה האזרחית בארצותיהם, גם אם התוצאות הפוליטיות (בשתי המדינות כמו גם באחרות) עדיין לוטות בערפל.

          • דבריך חכמים, שחר מריו היקר, ואני שמחה לקרוא אותם .במילה רשת התכוונתי לשורש הפנימי שלה בבודהיזם הסיניקוראים לזה- רשת אינדרה רשת קוסמית שכולנו(נשמותינו)שזורים בה כמו יהלומים המציאות כולה היא אחדות אחת וכל חלקיה תלויים זה בזה.
            הפרט כלול בתוך הכלל.
            ולפי הקבלה – כולנו נגזרנו מנשמה אחת גדולה(נשמת האדם הראשון) שהתנפצה לרסיסים עם שבירת הכילים כולנו באותה רשת נשמתית או כפי שיונג מכנה זאת אותו מאגר מידע קולקטיבי, שאינו תלוי זמן ומקום
            עכשיו עם התפתחות הטכנולוגיה ועולם הסייבר הוירטואלי מתקצרים בינינו המרחקים הפיזיים תופעה חיצונית המדגישה את מהותנו הפנימית האחדותית(הפרוד הוא אשליה)
            תפיסת המציאות שלנו מתחילה להשתנות
            כמו בטבע אפקט הפרפר כך גם ברוחנית -דבר משפיע על דבר והמרחקים הם אשליה אופטית בלבד
            ויש כלל בקבלה האומר החיצוניות קדמה לפנימיות שבירת הכילים קדם לבריאת העולמות , הכאוס- התוהו קדם לבריאת העולם
            רשת האינטרנט החיצונית מבשרת את הקשר הפנימי
            נכון אנחנו במשבר מנהיגות רציני שכל הנשמות חשות בו בכל רחבי העולם
            אם לא ישכילו להכיר בזכויותיו המינימליות של הפרט ולהפנים את הכלל ההומניטרי הפשוט שהם נועדו לשרת את עמם ולא להפך, הם לעולם לא יזכו לכבוד ושלטונם לא ישרוד
            וזה סוחף עתה את כל העולם כולו
            וזה דורש מאיתנו לשמש דוגמא כי הכל עוד מעט יופנה אלינו באופן לא מודע רואים בנו אומות העולם כמובילי שינוי
            זה לא ענין של התנשאות אלא חתום וצרוב בד.נ.א הנשמתי שלנו
            נרצה או לא נרצה אנחנו טבורו הרוחני של העולם לא פלא למנה כל העמים נושאים עיניהם לירושלים
            ולהיות אור לגויים זה לא פראזה ריקה
            אלא יעוד שאנו מתכחשים לו
            שמחה שאתה כאן שחרמריו היקר
            שמחה לקרוא את דברי חכמתך

          • צ"ל -למה כל העמים-תיקון טעות מלמעלה

  5. לבנה מושון

    משהו חדש קורה באוויר, נמאס לישראלי שמאשימים אותו באדישות כשמעלים מוצרים בכמה אגורות. נעלב. יחי הפייסבוק, הכלי שמאחד את השורות. ועכשיו, להשחיז קולמוס, שחר. שיר לדפני.

    • שחר-מריו מרדכי

      שאפו, ארזיקו. זה חכם ומתבקש בהחלט.
      כמובן, הלוואי ואיש לא יגיע למצבו של בועזיזי, אבל אם אתה כבר תוהה מתי יקום בועזיזי אמריקאי, אני מניח (ושוגה? שהרי אני צופה על החברה האמריקאית מרחוק) שהתגובה של החברה האמריקאית עלולה להיות שונה אם לבועזיזי שלה יקראו עבדאללה או ג'יימס.

  6. רות בלומרט

    ואסור לשכוח כי מוחמד בועזיזי היה בוגר אוניברסיטה שאסרו עליו להיות רוכל מבלי לשחד את השוטר….
    חוץ מזה שמחה שחזרת, רות

    • שחר-מריו מרדכי

      רות, תודה.

      יש דיווחים שבועזיזי היה בעל תואר אקדמי, והוא העלה חרס בידו למצוא עבודה בתחומו, ויש דיווחים לפיהם לא היה בוגר אוניברסיטה. זה לא משנה. כי בכל מקרה נמנעה ממנו השכלה, שהיה ראוי לה, או פרנסה בכבוד, שהיה זכאי לה. המשטר רמס אותו.

      כשאני כתבתי את השיר אי אז בראשית שנת 2011, הייתי תחת הרושם שהוא בוגר אוניברסיטה, וזה מה שגרם לי לכתוב (בחושבי על הדור שלי) "איזה טפשים היינו. דור שהשכיל באוניברסיטה, ולא השכיל /להרים ראש בזמן".

  7. שרון שלי ברעם

    שחר היקר, אתה כותב ממעוף הציפור, שיר שייזכר

    • שחר,

      אני זוכרת את הסיפור.

      בשיר על הרקע שלו, לא ברור מי הוא הדובר – אתה או באמת הרוכל האקדמאי. המרקחת הזאת של צורת הדיבור שיש בה משהו נבואי "אבל אני אומר לכם" יוצרת משלב משותף של השפה שלך ושל השפה של הרוכל שהצית עצמו.

      לאור העובדה, שבאמת הצליחו להרים את הראש נגד שלטון העריצות – האמירה, כי ההסטוריה העתיד ישפוט את העבר כבר ממקום אחר, מנקודת תצפית אחרת. מאוד חכם, מאוד אנושי, וכרגיל מאוד מהפכני.

      השפה של השיר היא נעלה ויפה, היא משלבת את קימורי הלב עם הרמת הראש.

      שיר נפלא. מוצג בצורה יפיפיה. אתה מחדיר רוח רעננה לכאן.

      ובואו נקווה שהמחאה שלנו תצליח.
      גם אנחנו קצת מעוכים, עד שהדברים יתגבשו.

      חוה

      • שחר-מריו מרדכי

        חוה, קימורי הלב וזקיפות הקומה הם בדיוק מה שהרוכל חשף ברחבי העולם.

        תודה על המילים היפות שלך, חוה.

    • שחר-מריו מרדכי

      שרון, שמונה מילים כתבת לי, שריגשו ואזכרן. תודה!

  8. שחר בלוג מדהים! אני חייב לומר שאני מתקשה להבין איך בארצנו דברים אלו לא קורים?! דמוקרטיה?! נשיא אנס , מיסים בשמיים , האם האנשים בממשלה הם באמת "בחירת העם"? המהפכה החברתית באמת שינתה משהו? האם האנשים היושבים בממשלה באמת עושים מה שטוב להם או מה שטוב לתחת שלהם? …

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי