אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
בַּדֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג דְּבַר-מָה
הָיִיתִי מהבהבת.
כָּבִיתִי וְדָלַקְתִּי
וְלֹא הָיְתָה דְּמָמָה.
וְלֹא הָיְתָה דְּמָמָה
וְלֹא הָיָה לְמָה
וְהַחַיִּים הִמְתִּינוּ
לְמַשֶּׁהוּ שֶׁאָמוּר.
וְאַף אֲנִי הִמְתַּנְתִּי –
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁעָצַרְתִּי
אֶת מָה שֶׁכְּבָר הָיָה שָׁם,
גַּם אִם הָיָה זֶה כְּלוּם.
וְאָז הִשְׁמִיעוּ רוּתִי.
כֹּל גַּל נָשָׂא מַזְכֶּרֶת …
וְהַמּוֹנִית הִמְשִׁיכָה
מִנְּקֻדָּה אֶל קַו.
"הייתי מהבהבת ולא היתה דממה"
איזה דימוי מקורי
תודה חנה יקרה.
ייתכן שהשיר אישי מידי
ופחות מובן, ואולי לכן אין עוד מגיבים ..
רוניתוש זה מקסים! להלחנה מיידית. שבי ותתחילי לשיר. 🙂
בלי לחן, הייתי מציעה לך לקחת את הבית הראשון לבדו, שמקפל בתוכו באופן כמוס יותר גם את מה שנאמר אחר כך.
היי לי יקרה !!
תודה על תגובתך,
כנראה שינו שוב את המנגנון, כך שחייבים לאשר תגובות עכשיו.
היית מלחינה את אוסף הבתים הזה ?
:))
אני הכי אוהסת את הבית האחרון,
ואת המנקודה אל קו,
שמחתי על שאהבת הכי את הראשון.
תודה.
זאת הצעה? כן, אני אשמח להלחין!
רונית השיר נהדר. שירים אישיים הם תמיד הכי מתקשרים. אני מסכימה עם לי שזה שיר שראוי להישיר, יש לו קצב וניגון משלו.
יהיה מעניין לשמוע את החיבור בינכן.
תודה, רקפת.
הנה הנבואה הזו נשאה פרי 🙂