בננות - בלוגים / / מגע שלא התממש
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

מגע שלא התממש

 

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

קטע יפה ששלחה לי חברה למטע, הצית את רצוני לכתוב על הדברים שלא קורים, המגעים שלא מתממשים. היו לי כמה כאלה בחיים, והם לא התממשו בעיקר בגלל יד נעלמה שכמו מנעה את מה שעתיד היה לקרות, אבל כנראה שלא היה אמור לקרות.

 

הכרתי מישהו שדי מצא חן בעיני. זה התחיל כידידות שנמשכה כמה חודשים, כשברקע היה משהו לא ממש ברור. יש או אין משיכה? מה קורה עם הקשר הזה? האם הוא ימשיך כידידות, יישאר לא פתור, או יתפתח למשהו אחר? ומי בכלל אמר שהוא צריך להתפתח לאנשהו?

 

זה היה קשר מסובך, כי היתה מעורבת בו עוד חברה משותפת. היינו מעין "מנאג' אה טרואה" של ידידות על סף הרומנטיקה. שוב, קשר לא הכי ברור כזה. היא אהבה נשים, אבל היתה עושה את זה לפעמים עם גברים. הוא כנראה נמשך לשתינו. אני קצת נמשכתי אליו אבל לא הייתי סגורה על זה. היא היתה מאוהבת בי בעבר, ובטח גם אז המשיכה להיות מעוניינת, ובכל זאת דחפה אותי לזרועותיו כי החליטה שאני צריכה קשר חדש. ומצד שני, נראה שחשקה בו בעצמה… בקיצור, בלגן רגשות כזה.

 

בסוף הזמנתי אותו אלי לארוחת ערב. אחר כך, בשעות הלילה הקטנות, ישבנו יחד על הספה, שתינו יין ודיברנו חרישית. היינו בטווח נגיעה. אם זה היה מתממש באותו לילה, זה הלילה שבו זה היה קורה. אבל כנראה שיש יד מכוונת, ויש גורל, ויש איזו התערבות מלמעלה. למה? איננו יודעת. ואולי זו סתם פרשנות שלי.

 

בכל אופן, הנה אנחנו יושבים ומשוחחים חרישית, אולי פה ושם היתה איזו נגיעה בתלתל שיער או בכתף או בברך, התחלה של משהו. ופתאום, לקראת שלוש בלילה, טלפון.

 

אני אחת שחיה הפוך זה שנים, ערה בלילה וישנה ביום, ואנשים יודעים שאפשר להתקשר אלי מאוחר, אבל אף פעם זה לא קרה, כי הרי אנשים ישנים בלילה. אז אף פעם לא התקשרו אלי בלילה. ופתאום, דווקא ברגע האינטימי הזה, טלפון… יכולתי לתת למשיבון לענות, אבל משום מה הרמתי את השפופרת.

 

בצד השני גיסתי בקול בהול ומבוהל. מסתבר שאמה החליקה בבית ונפלה ושברה רגל ואגן. היא הצליחה להתקשר אליה, וגיסתי ואחי נסעו לקחת אותה לבית החולים. גיסתי ביקשה שאסע אליהם הביתה כדי להיות עם הילדים, שאם במקרה יתעוררו, לא יפחדו שההורים אינם בבית.

 

וזהו. לא יכולתי להגיד לה לא. ומה אגיד, סורי מותק, אבל אני בדייט רומנטי? ברור שלא. אם פיקוח נפש דוחה שבת, אז על אחת כמה וכמה הזיונים שלי.

 

אחר כך ירדנו למטה, הוא עלה על האופנוע שלו, אני עליתי למונית שהזמנתי כדי לנסוע לבית אחי וגיסתי, לשמור על הקטנים.

 

וזהו. ומשום מה, פעם נוספת כזו כבר לא היתה. זה היה יכול לקרות אז, או לעולם לא.

 

ומדוע אני אומרת שאולי זה היה בהכוונת איזו יד נעלמה? כי לימים נודע לי שהבחור השתרלל לא מעט בתאילנד, גם עם הליידי בויס, ולכי תדעי. אני יודעת שבהמשך הוא הלך לעשות בדיקת איידס, ומי יודע מה היתה התוצאה, לא נודע לי. אז למה לקחת סיכונים? אולי יותר טוב שלא נגענו באותו לילה ודבר לא קרה.

 

אחר כך זה כבר לא היה יכול לקרות ממילא, כי התחלתי להידחות מכל "המנאז' אה טרואה" שלנו. היא, הצלע השלישית, דווקא כן הגיעה איתו לנגיעה, ואז כבר לא התחשק לי לנסות אותו גם.

 

ואז, כמו כל הקשרים המוזרים האלה, כל החבילה התפרקה. הוא הלך לדרכו, היא הלכה לדרכה, אני הלכתי לדרכי. ולא נפגשנו יותר שלושתנו.

 

 לפוסט הבא בנושא: נגיעה אחרת שלא התממשה

 

13 תגובות

  1. אני אוהבת פיסות חיים כאלה…
    וזה מזכיר ב-Awakening של קייט שופן, קראת? שחברתה הטובה כורעת ללדת והיא מוכרחה ללכת…

  2. אלוהים אוהב אותך ,יעל יקירה ,לכן שלח את מלאכיו(גם שיחת טלפון היא שליחות מלאכית לצורך הענין)
    כשאני מתבוננת לאחור ותוהה על מערכות יחסים במרחק נגיעה או במרחק קל של מימוש ,אני מבינה בדיעבד למה לא התממשו.
    מה אנחנו יודעות ,יעלי, על הפאזל השלם
    שבת טובה

  3. מסגרת לסיפור יוצא מן הכלל ! : לכל איש יש שם שנתנו לו החמצותיו או פיספוסיו 🙂

  4. מה שקורה צריך לקרות, מה שלא קורה… את עוד תפגשי אותו כנראה. ובלי שום קשר, הוא כנראה נגע בך בכל זאת, אם הקדשת לו פוסט שלם:)
    שבת שלום יעלולה.

  5. נורא עצוב. וכתוב יפה.

  6. יש לך כאן ממש חומר מעולה לסיפור, למרות שגם עכשיו כתוב אחלה.

  7. חוה ניסימוב

    אני חושבת כי הדברים הלא ממומשים הם היפים ביותר: הגעגועים, התשוקה הבלתי ממומשת- אלו החוויות החזקות ביותר. המימוש הוא כבר תחילת המורד.
    ההליכה לקראת, הדרך אל – הם הכאב המאושר
    לילה טוב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל