בננות - בלוגים / / יום ההכרעה – בוחרים את הזוכים!
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

יום ההכרעה – בוחרים את הזוכים!

 

 

 

 יום ההכרעה – בוחרים את הזוכים!

 

 בננים ובננות נכבדים, הנה שוב השירים והמשוררים – ולבחירתכם הם עומדים: 
השירים שעלו לגמר הנכסף, ומכל משורר עוד שיר נוסף.

 

 

1 שירה עכשווית                

 

ֹבִּדְיוּק עַכְשָׁיו כְּשֶׁאֲנִי בָּא
כָּל פַּעָם חָדָש לִכְבוֹדְךָ
אָתָה כְּבָר לֹא
מַבִּיט עָלַי כְּמוֹ פֶּלֶא.
כְּבַר לֹא
סוֹפֶר אֶצְבְּעוֹתַי לִרְאוֹת שֶׁהֵן כֻּלַּן.

בִּדְיוּק עֲכְשַׁיו כְּשֶׁאֲנִי בָּא
אֵינְךָ.
מְלַטֵּף אֶת גּוּפִי בְּלִבְּךָ
אֵינְךָ.
מְחַבֵּק אֶת עֵינַי בְּאוֹרְךָ
אֵינְךָ.

בִּדְיוּק עַכְשָיו כְּשֶׁהֵבָנְתִי
שֶׁאֲנָחנוּ "שנינו מאותו גִּבְעוֹל",
נָשַׁרְתִּי.

נָשְׁרוּ רְסִיסֵי הַטָּל שְׁהִשְׁקוּ אֶת לִבִּי
וְנָשְׁרוּ הַשִּׁירִים מֵאָהֲבַתִּי
וּבְקוֹל נֶפֶץ שָׁקֶט לְהַפְלִיא
בְטֶרֶם אַדְמִים מִלֹּותַי
אֶאֱסוֹף שְׁבַרַי
אַנִיחַם עַל יָעֶה
בַּפִּינָה, בְּדִיוּק.

 

*

 

חֲזוֹר

 

חֲזוֹר אֶלַי,

וּבוֹא נַתְחִיל אֶת הַפְּרֵידָה הַזֹּאת

 מֵהַתְחָלָה.

לֹא אֶנְעַץ צִפּוֹרְנַי בִּכְתֵּפְךָ

רַק אַלַטֵּף כָּל תַּלְתַּל בְּחִבָּה.

חֲזוֹר אֶלַי,

וּבוֹא נַתְחִיל אֶת הַפְּרֵידָה הַזֹּאת

 מֵהַתְחָלָה.

אַתָּה לֹא תֹּאמַר שֶׁזֶה לֹא זְמַן

לַלֶכֶת

כְּשֶׁאֵשׁ הַאָח בַּעֶצִּים נֶאֱחֶזֶת.

חֲזוֹר אֶלַי,

וּבוֹא נַתְחִיל אֶת הַפְּרֵידָה הַזֹּאת

 מֵהַתְחָלָה.

וְלֹא אֶשוךְ שְׂפַתַי

וְלֹא תַּסְתִּיר מַבָּט,

הַדֶּלֶת תִּישַׁאֶר פְּתוּחָה

וְלֹא אֶלֵּךְ בּוֹכֶה מִמְּךָ.

 

 

2    אנחנו      

 

אנחנו


בֶּעָבָר רָצִיתִי לַהֲלֹם בְּךָ
לַהֲלֹם אוֹתְךָ.
שֶׁנִּתְקַרְקֵש, שֶׁנִּתְכַּוֵּץ
שֶׁנִּתְמַלֵּא אֲוִיר
שֶׁנַּעֲלֶה לַתִּקְרָה כְּאֵדִים
שֶׁנִּפֹּל וְנָקוּם
זָקוּף לֹא עָקוּם.
שֶׁנִצֹּר נִוָּצֵר נִתְבַּצֵּר
נַעֲמֹד עַל הָרֹאשׁ בֶּחָצֵר
נַחֲלֹף עִם הָרוּחַ.
נִשְׁתֶּה מִלִּים
נֹאכַל בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִגְמָר
נִרְעַד, יַעֲלֶה לָנוּ חֹם
נִצְטַנֵּן בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
שֶׁנִּטְעֶה נִמְעַד וְנִלְמַד
נִסְתּוֹבֵב וְנַחְטִיא
שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי.
רָצִיתִי לְהַשְׁאִיר בְּךָ סִימָנִים
שֶׁתַּעֲנֹד אוֹתִי בַּזִכָּרוֹן
שֶׁתִּשָּׁאֵר אַחֲרוֹן.

בַּהֹוֶה אֲנַחְנוּ נְשׂוּאִים.

 

*

 

לא יאונה לך כל רע

אַתָּה מֵגֵן עָלַי בְּגוּפְךָ
כְּמוֹ שֶׁהָעָם הָעִירָאקִי
הֵגֵן בְּגוּפוֹ עַל סַאדָם חוּסֵין.
גּוּף הַמֶּלֶט עָטוּף בַּסְּוֶדֶר הָאָפֹר.
יָדְךָ הַגְּדוֹלָה עוֹטֶפֶת שָׁד
שֶׁבְּמִקְרֶה הוּא שֶׁלִּי.
אֲנִי יְכוֹלָה לְדַלֵּג בְּמוֹרַד הַשְּׁבִיל,
גִּיל פָּנַי וְרַגְלַי הַמְדַלְּגוֹת כָּרָגִיל.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לִי כָּל רַע.

 

 

3   צונמי          

 

מחבואים

אלוהים הגדול שבי
מסתכל על
הילדה קטנה שבי
מניד ראשו בסלחנות
ואומר
הילדה שוב מאוהבת

אלוהים הגדול שבי
מסתכל על
האישה הנלהבת שבי
מציץ בה
ואומר
הנה היא שוב מפחדת

אלוהים הגדול שבי
מסתכל על
ההרפתקן הנועז שבתוכי
צוחק לעצמו
הנה היא שוב מסתכנת

ואלוהים הגדול
שהוא אני
מסתכל במראה של עצמו
ויודע

 

*

 

מִשְׁאָלוֹת לִבִּי

שׁוּם דָּג
מִן הַמְצוּלוֹת לֹא עָלָה

לֹא הִצִּיעַ לִי
שָלוֹשׁ מִשְׁאָלוֹת

שֶׁאֶשְׁכַּח

שֶׁאֶזְכּוֹר

שֶׁאַפְסִיק לֵהַרְגִּיש

אֵיךְ בֶּעֵינֵיךָ הוּטְבָּעְתִי

 

 

 

4   המאהב      

 

דבר אליה

שָׁנִים נִסִּיתִּי לִהְיוֹת מְאַהֲבָהּ
בְּלִי לְדַבֵּר אֶל לִבָּהּ
וְשׁוּב וָשׁוּב מָצָאתִי עַצְמִי
מֵחוּץ לַמִּשְׂחָק הַמַּקְדִים.
הִתְמַדְתִי בַּשְׁתִיקָה הַשְׁרִירִית
הוֹצֵאתִי אוֹתָהּ לְבִלּוּיִים
סִפַּקְתִי צָרְכֶּיהָ אַרְבָּעִים שָׁנָה
וְלֹא דַּי הָיָה לָהּ
שְׁלַח מִדְבָּרְךָ אֵלַי, אָמְרָה
וָאָרְוֶה אֶת צִמְאוֹנְךָ לִנְוֵה מִדְבָּרִי

וּפַעַם בִּקָשְׁתִיהָ לֹא לִגְרֹעַ אֶת עוֹנָתִי
וְעוֹנָתָהּ הָיְתָה אָז שְׁחוּנָה
וְעָנְתָה, מִי יוֹדֵע, חֶלְקַת לְשׁוֹנְךָ
עֲשׂוּיָה לְטַלֵּל אֶת גַּן אַהֲבָתִי
שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתוֹ הַבּוֹעֶרֶת

וְאָז הָלַכְנוּ לַסֶּרֶט שֶׁל אַלְמוֹדוֹבֶּר
וְלָמַדְתִי שֶאָסוּר לְאַבֵּד תִּקְוָה
דַּבֵּר אֵלֶיהָ בָּעִתּוּי הַמַּתְאִים לָהּ
זֶה עָשׂוּי לְחוֹלֵל פְּלָאִים בַּפִּתוּי
אֲפִילוּ אִם כָּרֶגַּע הִיא חַסְרַת הַכָּרָה
וְאֵינָה שׁוֹעָה לִרְצוֹנוֹתֶיךָ
וְאַל תִּשְׁאַל כָּל הַזְמָן
מָתַי יַחֲזֹר חִיּוּכָהּ לְחַיֶּיךָ

זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמָן.

 

*

 

אהבה חד-יומית

נִפְגַשְׁנוּ בַּזְרִיחָה.
מֶשֶׁךְ הַיּוֹם
אָצַרְתִי אֶת לַהַטֵךְ בְּגוּפִי
שִׁיַּטְתִי חֲסַר מְנוּחָה
מְבַקֵּשׁ לְעָצְרֵךְ, לִנְצֹר
רְגָעִים מְדַמְמִים
שֶׁל יַחַד
שָׁעוֹת בּוֹדְדוֹת
שֶׁל אוֹר נוֹגֵהַּ בְּעוֹר
בְּעֵרַת עֲרָיוֹת
גִלּוּי וְהֶסְתֵר

וּבַשְׁקִיעָה
לֹא רָצִיתְ בִּי עוֹד
הָיוּ לָךְ הִתְחַיְבוּיוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם
הַמַּעֲלוֹת סֹמֶּק קִנְאָה בִּלְחַיַּי
עָנָן שֶׁאִדִּיתְּ לָךְ
לְצַמֵּחַ לוֹ קַרְנַיִם.

 

 

5   ירח ריחני  

 

רְעֵבִים

הַרְשֵה לִי להיות לְךָ לֶחֶם
טָרי עַל השולְחן שלךָ
אֱחוז אותִי בִשְתֵי יָדֶיךָ
בְצַע מִמֶני נֵתַח וְעוד
קָרֵב אותי אֶל פִיךָ
לְאַט לְעַס
עַד שיִתְפַשֵט בְךָ
שובַע
קָח, רַק כָך
אוכַל לָבוא אֵלֶיךָ
לִשְבור בְךָ
אֶת הָרָעָב הַנורָא.

 

*

 

אִישְוְאִישָה

 

 

אִיש מְחַפֵש ומְחַפֵש נִפְגָש,

נִכְרָךְ בְאִישָה מְחַפשֶת

אישואישה מַשְלִימִים עַצְמָם

אֶחָד בְמָבָט הַשֵנִי

לא יְכולִים אֶחָד מְעִם הַשֵנִי לַלֶכֶת

אָבַל יְכולִים לַעוף

אִישְוְאִישָה לא עוצְרִים אֶת הַתְנופָה

אֶל רָכות שֶשואֶבֶת  מָעְלָה.

שְנֵיהֵם   שָמַיים שְלֵמִים

נְטולֵי אָדָמָה,

פָרְפָרִים צָרִים סְבִיבָם הִלָה.

אישואישה לא בָרור מִי הוא מִי

לא בָרור מִי מְהֵם לְרֵגָע

שִחְרֵר אָחיזָה,    חַש גָעַגוּע

אֶל הַחִיפושׂ

אֶל קָפֶה שֶל בוקֶר

הַנִלְגָם לְאָט,   לְבָד

אֶל מָשְקֶה מַר שֶל לָיְלָה

הַמְעָרְפֵל כְאֵב  שֶל הַבוקֶר הַרֵיק,

וְעוד גָעגוע וְעוד אָחִיזָה מִשְתָחְרֶרֶת

וְהֵם נִשְמָטִים מתוך הַמָבָּט

נִשְמָטִים מָטָה, פְרומִים,  חומְדִים

אֶת מָה שאֵין

נחְבָּטִים בַאדָמָה הַסְגורָה

אִיש        

אִישה.

 

 

שני שירי אהבה של כל אחד מהעולים לגמר ניצבים לשיפוטכם. מי ראוי לזכות בתחרות? 

 

הניקוד מצטבר, כך שרצונכם ובחירותיכם מההצבעה הקודמת נשמרים. עם זאת, יש  משקל רב יותר להצבעת הגמר: 
עשרים נקודות למקום 1 שבחרת, ועשר נקודות למקום 2.

 

מי זכאי לבחור? – כל הבלוגרים וכל משתתפי התחרות זכאים לבחור – חוץ מאשר בשיר שלהם.

 

את/ה מוזמנ/ת שוב להצביע במייל אליי שבו כתוב:

מקום 1: _____ מקום 2:______  

 

עד מתי? – עד מחר בארבע אחה"צ.

 

משתתפים, נרצה להזמין את המנצח/ת לחגוג איתנו בשיר נוסף. הכינו והמתינו…

 

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור