הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
בעלי נוסע לבקר את הוריו ומשאיר אותי לבד עם חמישה ילדים. לבד עם חמישה ילדים. מוזר הביטוי הזה. גם עם חמישה ילדים וגם לבד. הוא מצדו כואב הלב אכול רגשות אשם. בכל זאת אינני בטוחה שזה משתלם לי. בינתיים רק משימה אחת הטלתי על עצמי כהרגלי בנסיבות כגון אלה, להישאר בגדר מרחק סביר מדעתי.
"מרחק סביר מדעתי"
נפלא!
כמו השלט של אחיותיי: יצאתי מדעתי, תכף אשוב.
תבקשי מהגדולים להעסיק את הקטנים.
מאחלת לך שלוה עם הקטנטן.
שבת- שלום.
אומי יקרה
תשמרי על דעתך – היא חשובה לנו 🙂
אם הילדים שלך חביבים כמוך – נראה לי שיהיה לך רק כיף אתם !
מבינה אותך קרה לי הרבה אבל רק עם 3 ילדים, לא לעשות מה שלא צריך, להעזר במי שרק אפשר ולנשום הרבה… בהצלחה!
תיק כבד, אה? חמישה.
מותק, אין כמו להיות בתנועה מתמדת מדעתנו, קדימה אחורה, למעלה למטה, מסביב קרוב או רחוק. דעתי היא רק נקודת ציון דמיונית, וכך גם ההתרחקות ממנה. מפות הן לא דו ממדיות והזמן מתקפל אחרת ממה שאמרו לנו. תהני מהטירוף!
i will do my best:))