יפה מאוד. האגדה (כסוגה) כל כך חזקה שהיא תמיד "שומרת" עצמה גם בטקסט אחר, שכמובן עושה בה מעשים... ככה שגם בשיר הרגיש הזה יש ניחוח עתיק וקסום.
רומפלשטילצכן
02/01/2010 10:22
לי עברון-ועקנין
לאה היקרה! התרגשתי לראות את תגובתך גם בגלל העיתוי, כי בדיוק הבוקר חשבתי שמאז סיימתי לקרוא את ורד הלבנון לפני שבועיים או שלושה, עדיין לא הצלחתי להתבטא לגביו מרוב שאני תחת רישומו. רומן גדול, וגם רומן ישראלי גדול וגם רומן נשי גדול וגם ספר שמזכיר כמה אפשר לאהוב ספרים נואשות (כמו את "אורה הכפולה" בילדות...). תודה :)
רומפלשטילצכן
02/01/2010 11:04
לאה איני
אלף תודות, לי! מחמם את הלב לדעת. המלים האחרונות - אני מחבקת אותן, אותי הספרים באמת הצילו. שמחה שקיבלת את התחושה הזאת מהספר. גם פן מעניין שלא קיבל כמעט ביטוי. תודה ושבת יפה.
רומפלשטילצכן
02/01/2010 11:01
מירי פליישר
נהדר וגם הסיום היא הפכה לרומפלשטילצכן(?) המתעתע אבל בליבה זהב. שווה
או גילתה אותו בתוכה?... בכל מקרה, אין שווה מזה :). תודה מירי היקרה
רומפלשטילצכן
02/01/2010 19:13
אורה ניזר
ניפלא לי איך עשית לאגדה הזו מטמורפוזה עדינה.
רומפלשטילצכן
02/01/2010 21:20
לי עברון-ועקנין
תודה רבה אורה
רומפלשטילצכן
02/01/2010 19:30
גיורא פישר
ברונו בטלהיים כתב כי חלק מאגדות הילדים טומנות בתוכן תכנים מיניים וביחוד מאבקי התבגרות.
בשיר הזה הלכת בעקבות בטלהיים. יפה שלא הלכת בעיקבות שלונסקי והפכת את הגמד לעוץ לי גוץ לי. השם הגרמני נותן את הטעם האפל של ההתבגרות המינית. גם יונה וולך כינתה את הגיבורה שלה קורנליה שהלכה עם האישון לקטוף סרפדים. אולי כאן ההבדל: מה שאצלך הוא זהב אצלה הוא סרפדים.
רומפלשטילצכן
02/01/2010 21:22
לי עברון-ועקנין
עם קורנליה, השד התעייף ופרש... איזו בדידות כשאפילו השד מתעייף ממך :).
אני חושבת שכאן, למרות מה שנראה בהתחלה, יש פרטנר ראוי. גם בטלהיים מדבר על פרטנרים שהם דוחים בהתחלה כמו הצפרדע לפני שהוא הופך לנסיך, והגמדים בשלגייה - וגם הרושם שהם מעוררים מותאם לשלבי ההתפתחות וההתבגרות.
וכן, הייתי מוכרחה את השם הגרמני, הגרסה של שלונסקי לוקחת למקום אחר.
איזה יופי, לי. גם פה נטווה זהב, אך הכיוון אחר לגמרי ושונה מהעיבוד השלונסקאי לאגדה הזו.
רומפלשטילצכן
02/01/2010 21:23
לי עברון-ועקנין
תודה שחר! אכן, הגרסה של שלונסקי נפלאה אבל אצלי בראש נטווה משהו אחר לגמרי...
רומפלשטילצכן
02/01/2010 23:10
אומי
וואוו, לי!
רומפלשטילצכן
03/01/2010 05:58
לי עברון-ועקנין
תודה אומי :)
רומפלשטילצכן
02/01/2010 23:12
רונית בר-לביא
פירוש מעניין, לי.
נראה אם הבנתי. זו ההסתכלות שלי:
הוא עזר לה להפוך קש לזהב ע"י כך שכמעט כפה עצמו עליה בתחילה,
אבל היא התבוששה אולי מלראות את עצמה (הקש בעיניה) הופכת לזהב, באמצעותו ?
אחר כך באים טבעת וחיבוק שהם קצת יותר אוהבים או רכים בקריאה שלי מאשר היד ה"תוקפנית" שבהתחלה (שאם לא נשפוט לחומרה, אפשר יהיה לפרש אותה כדמות שזקוקה היתה למשהו קצת מתערב בכדי לפרוץ איזשהו מחסום),
ובסוף לא היה עוד צורך בדבר כי היא כבר מאוהבת, הקש שלה (מה שחשבה שהוא היא עצמה) הפך זהב, בדיוק משום שמישהו אחר אהב לה.
אהבתי מאד את הפירוש שלך למשל הקש והזהב, האהבה שלך לעצמך או לאחר, שברבות הזמן יכולה להפוך מקש עבש לזהב.