מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
קוראת בקפה
הַקּוֹרֵאת בַּקָּפֶה גִלְגְּלָה אֶת הַכּוֹס
לֹא הָיוּ מִשְׁקָעִים.
סוֹדוֹת שְׁקוּפִים וַאָטוּמִים לָעֲגוּ בְאֵלֶם
הַקּוֹרֵאת וּקְהָלָהּ נִרְתְּעוּ.
אַךְ הַכּוֹס פִּרְפְּרָה בַּיָּד הַמְאֻכְזֶבֶת
כְּגוּף
כְּכַדּוּר בְּדוֹלַח סָתוּם
אֲשֶׁר לִבָּתוֹ רוֹמֶזֶת:
הֶעָתִיד נִסְתָּר
מֵי טָהֳרָה מְחַלְחְלִים בְּעָפָר.
אב תשס"ז
מי טהרה מחלחלים בעפר ערוב שאין לו מוצא כל כמה שנחפש תשובה תמיד תרחק מאיתנו . גם לא בקפה.
כל כך מיוחד וכל כך יפה הרעיון
מֵי טָהֳרָה מְחַלְחְלִים בְּעָפָר ולכן
אין משקעים.
מירי וסבינה יקרות, תודה על תגובתכן הנבונה. נקוה שטעם הקפה יבודד ממשקעיו המזהמים.
יפה מאוד השיר, רות,
כמה טוב שנסתר העתיד, יש תקווה.
יותר נסתר אבל המשפט האחרון.
מלא רמזים.
חברת המשוררת
הנושא כל כך יפה ועשיר, העתיד הפואטי…
הרצון העז לפצח את חידת חיינו…
הכל מחלחל, קשה לתפוס את העתיד.
להתראות טובה
גרא וטובה יקרים, מעניין ששניכם מרוצים שהעתיד בלתי צפוי ובו תעלומות, לא רק סוף.
העתיד נסתר עד גבול מסויים כפי שנכתב בשורה האחרונה
שיר חזק כקפה שחור
שבוע טוב רות
תודה לך ריקי יקרה על הערכת השיר. שבוע טוב גם לך.
רות יקרה. את יודעת, זה מדהים. כי עוד לפני שהתחלתי לקרוא, רק מהכותרת, עלתה לי בראש המילה "לעג". לעג לרעיון הזה, של קריאה בקפה.כי שניהם הרי הולכים אצלינו שלובים. יד ביד. ואכן כך! מצאתי באמת את הלעג. הסודות לועגים. אבל למי הם לועגים? לעצמם! שאם לא כן איך נסביר שהקוראת וקהלה, והדגש על קהלה,נרתעים?למה קהל ולא איזשהו כינוי בלשון יחיד?
נפלא. הלועג לעצמו לועג.העתיד לעצמו לועג.אפילו העתיד לא יודע מה העתיד שלו.
והשורה האחרונה, המטלטלת, שכולה מוות, כאילו צועקת את העתיד הוודאי היחידי הידוע לכולם.כולנו נמות בסוף.
כמה כזב ואכזב יש בחיזוי העתיד על סמך משקעי העבר
אהוד ואיריס יקרים, שמחה שהשיר מדבר אליכם. שבוע טוב
יש משהו מפחיד בתמונה המצוירת כאן: הקוראת בקפה הרגילה לאחיזת העיניים של מקצועה המאפשר להמציא סיפורים על פי המשקעים ,מקבלת במפתיע אות אמיתי -אין משקעים.
מכאן אולי הבהלה שלה ושל צופיה.
מי טהרה אינם רק מי אשה נידה אלא גם תהליך ההטהרות אחרי מגע עם מת
אולי מרמזת השורה האחרונה ש"אין אדם יודע את יום מותו"
גיורא, מי הטהרה בשיר הם אלה שבהם רחצו את המת. ומה שאמרת על הקוראת בקפה נכון מאין כמוהו, גם הסומכים עליה וגם המפקפקים כולל הידעונית המכירה את התכסיסים המצופים תופשים שהפעם יש קריאה אמיתית… תודה
לרות
תודה, אני שמח שהצליח לי.
האם הקוראת וקהלה נרתעו אחד מן השני? במה הקוראת שונה מקהלה גם הוא שותף לטקס, ולעבר.