מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
פשר הדברים
בַּנִּסָּיוֹן לְשַׁווֹת מַשְׁמַעוּת לַשַּׁלְשֶׁלֶת
אֲנִי נִכְשֶׁלֶת.
גַּם בְּמִדְגָּם סְטָטִיסְטִי אֲנִי חֲרִיגָה.
הוּא אוֹהֵב אוֹתִי בִּדְרָכִים אֲשֶׁר בִּידֵי אָדָם מִתְנַהֲלוֹת אַחֶרֶת.
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בָּרוּר
הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נוֹחַ
לוּ הָיִיתִי זוֹרֶמֶת כְּנַחַל
סָמוּךְ לְעֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי
אוֹ
מוּפְשֶׁטֶת.
בִּינַתַיִם,
בִּמְמָדִים אֵלֶה
הָיִיתִי צַיְּתָנִית יוֹתֵר
לוּ אַךְ הֵבַנְתִּי אֶת הָהַנְחַיּוֹת
לְמַעֲגָלֵי הַצֶּדֶק.
1994
אוהב את השיר מאד, חכם נוגע ואף צורב
"הוא אוהב אותי בדרכים אשר בידי אדם מתנהלות אחרת"
שורה חזקה המתמצתת את כל המהות של יחסי אדם -בורא ,ומי בכלל מגיע להבנת ההנחיות למעגלי הצדק האלוהיים? רק מקווים שעל מי מנוחות ינהלנו וינחנו במעגלי צדק, כדי שגם אם נלך בגיא צלמות לא נירא רע.
שנרגיש את זה לפחות.
אני אוהבת את שירך רות
תודה לכם משה וחנה על קבלת השיר.חנוכה שמח.
שיר יפה, רות, שעולה ממנו קול מחאה מעודן, אך נוקב. אכן, לו אך יכולנו להבין "את ההנחיות למעגלי הצדק".
חג שמח.
תודה תלמה, קלעת כדרכך. מחאה עדינה. וכואבת. חנוכה מאיר.
לא יודעת אם התכוונת לזה, רות יקרה. אבל השיר נקרא לי כמו מונולוג של חווה, אחרי הגיורש מגן עדן.
גם האזכור של אדם, גם הציור הפיוטי של עץ הפרי, גם העדר הבנת מעגלי הצדק. ממש דורש ממני לצייר את זה. מקסים.
איריס,האם את מציירת? הרעיון מדהים בעיני. חג שמח.
רות יקרה, כן אני מציירת.מאד מאד אוהבת את זה, אבל לאחרונה מוצאת את עצמי מציירת רק כשנגמרות לי המילים.
את ממש משאירה אותי בלי מילים, אז אנסה לצייר, אם יהיה ראוי אעלה כפוסט.בכל מקרה שירך הנפלא ציור בזכות עצמו.
רותי היקרה, כשקראתי את השיר היה נדמה לי שאני שומעת אנשים מדברים, ששואפים להיות מי שאינם יכולים, העיקר לא להיות עצמם לא מתוך חולשה חלילה, אלא הגבולות שקיבלו בילדותם. חלק בלתי נפרד מיציאה לחופש, לשחרר את הנשמה אל החוץ.
שיר מרגש, נוגע לבב כי הוא מדבר היישר אל האדם.
תודה.
יעל יקרה, יש משהו במה שכתבת ועלי לחשוב על זה. השיר היה ספונטאני. חנוכה שמח ותודה.
לרות
משורר תהילים כ"ג שאליו את רומזת מתייחס לאותו עניין -טיבה של ההשגחה אלוהית.
ההפתרון שלו הוא: "שבטך ומשענתך המה ינחמוני". כלומר- הוא תופס את המכות (שבטך) כמשענת. כמו רועה הצאן המחזיר על ידי מכות את השה האובד לעדר.
המכות הן הסימן לאהבה ולהשגחה.
וכמו שאמרו במקומותינו: מוחל על הטובות
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9623&blogID=236
חנוכה שמח, גיורא.
רות יקרה,
אז הנה הציור. העלתי בפוסט,
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14310&blogID=290
חג שמח ומואר,
שלך מאד, איריס
רות שיר יפה שנקרא מספר פעמים.
אני מבינה אאת מעגלי הצדק במשהו, רק אחרי שיעור, מול האויר שזורם בדרך הביתה, במדרגות לבניין.
כי אני חושבת מהראש.
יש כאלה שהן מבינות ה' מטבעם ומבינות אותו בבישול, בקימה, כל הזמן.
למי שהיא כמוני, אמליץ ללכת וללמוד .
כי כך נקשרתי לבורא , דרך הלימוד.
אם כי ביתי טוענת שאני מוכנה לפעמים לא להבין.
אולי זה יחסי.
חג- שמח.
מטבען.
אביטל חביבה ודעתנית. חבל שלא באת לערב שהוקדש לשירי, לא ביוזמתי אלא ביוזמת ידידים טובים ונפלאים שיצאו מדרכם כדי להיטיב עמי ולדון בשירי המבלבלים כאחת.היית מבינה משהו שקשה להסביר במלים בקשר אלי ולשירתי. אינני טובה בדיונים אבל אוהבת להקשיב לדעות אחרות או הנדמות ככאלה.
חג שמח
רות
אמנם השיר נקרא פשר הדברים, אך פרושו אינו פשוט. אני רואה בו שיר מחאה מופנם כנגד איזה הוא (אולי אלוהים ?) שהתנהלותו במעגלי הצדק (האלוהי?) פוגעת במאמינה המוכנה להיות ציתנית עוד יותר כדי להבין את הראש של ההוא (אלוהים?) .
הדמות שמתקשרת בעיני לשיר הזה היא דמותו של איוב
אהוד, לא רק איוב אלא כל אדם הגון מטבעו…תודה על הפרשנות המעניינת.
היי רות
את כל כל שלמה בתוך חוסר השלמות של החיים.
איתך אני משתבחת.
להתראות טובה
טובה יקרה,
יכולת הנתינה שלך, שמחת החיים והענווה הם שיעור מאלף בחברות. כי הרי אלמלא המטע היינו גדלות בפרדסים וגינות שונים.
רות, שיר לירי-הגותי הנוגע לכולנו. התחלתי לאהוב אותו לאחר שקראתי אותו כמה פעמים ובעיקר לאחר שקראתי תגובות.
עקיבא, אוהב שירה, תודה לשבחים. בקרוב נזכה לחגוג עמך בירושלים את שירתך המיוחדת…
חג שמח
תודות לאיריס שהביאה אותי אל השיר הנפלא הזה.
והכי אהבתי, "הוּא אוֹהֵב אוֹתִי בִּדְרָכִים אֲשֶׁר בִּידֵי אָדָם מִתְנַהֲלוֹת אַחֶרֶת".
שירייך הם משהו אחר, רות,
וגם מורגשת בך איזו צניעות אמיתית.
תודה רונית על דבריך הטובים.ותודה לאיריס אליה…