ניסיתי לכתוב תגובה בישראבלוג בבלוג של ידידי הטוב, רונן אלטמן קידר http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=291774
וכל הזמן קפצה הודעה שעברתי את כמות התווים המותרת. לא יתכן!! זה מעצבן!!
בכל אופן הפנתי את התגובה שלי לכאן וזהו. הנה-
זה שיר שכתבתי על אחת מסוגי הבועות שאני מוצאת עצמי בהם.
*
היא עוצרת את הנשימה
לקראת הצלילה
לעומקי הבועה.
עד שתעלה על פני המים.
רק למשך הימים הקרובים.
מי יודע?? אולי עוד תצליח לשסע
את הבועה ולשעוט
אל גורת חייה
היי עינבל
מקסים.
המקום לקראת צלילה
עושה את השיר
להתראות טובה
תודה זה המקום בשיר בו אני מנסה לשמור על שיווי משקל.
בשאלה המעניינת על בינה מלאכותית ושאר דברים כאלה,נראה שמערכת התגובות של ישראבלוג,יש לה טעם ספרותי לא רע,כנראה, והיא,ככל הנראה,מזהה גרפומנים,ומסרבת לתת להם להעלות את תוצרתם.
לא נורא- תמיד אפשר לנסות ב"במה חדשה."
צחקתי מאד. יאללה, עוד כאלה!
באמת תודה מאד!! כבר חשבתי שיש לי טרול בבלוג. גם בפוסט הקודם מישהו התלבש עלי..
שאם למישהו יש ביקורת על שיר שהעלית והוא חושב שהוא לא טוב,או לא מספיק טוב- זה לא הופך אותו אוטומטית לטרול.
חשבתי לי,כי אנשי האתר'הבלוגיה הזו מעלים פה ושם חומרים שלהם,בין השאר כדי לקבל ביקורת,ומה לעשות,לא תמיד הביקורת תהיה חיובית.
אם אתם/אתן מסתפקים/ות ב"ביקורת" המאוד האובייקטיבית של שאר חברי הבלוגיה,בנוסח של "שיואו,איזה יופי", "נפלא", "מדהים",בבקשה.
אולי תנסו לתכנת פה איכשהו את מנגנון התגובות,שהוא יקבל רק טוקבקים/תגובות חיוביים.
אני מתארת לעצמי שביקורת על שירה לא כוללת השתלחות אישית חסרת רסן ומקושטת בשקרים.. אני רוצה לקבל ביקורת על שירים שאני מעלה. גם אם היא אכזרית אבל השירה שלי היא לא אני. היא שלוחה, אמנם מאד רגישה, שלי. מי שפוגע במילים שלי לא שובר את עצמותיי.. אבל מי ששובר את עצמותיי ועוד עושה זאת דרך פגיעה במילים שלי, בשירים שלי, פוגע בציפור נפשי. וזה לא מתאים לי!! איך??!!
אכלו לי שתו לי מצצו את דמי שברו את עצמותי
אין צורך להיות כה דרמטית בסך הכל פירסמת כמה שירים בבלוג פרטי וקיבלת כמה ביקורות גרועות, לא קרה שום דבר נוראי שלא קורה פעם בשעה בבלוגים של כתיבה יצירתית של חובבים.
אז גילית שלא כולם מתפעלים מכתיבתך, מה את בדיוק חושבת שיקרה כשתפרסמי את הספר שלך? שהעולם כולו יפול לרגלי כשרונך? את צריכה כמו כל שואף למשוררות להכין את עצמך גם למצב הפוך, אלו דברים שקורים.
בתור אחת שעשתה עד כה כל מעשה לוליינות ואפילו הציעה מציצות בפומביות הבלוג, רק כדי לקבל קצת תשומת לב, וכמעט אף אחד לא הגיב לך, שמחי במי שכן טרח וקרא והגיב. לאור חוסר הבשלות שלך לא בטוח שהנס הזה יתרחש שוב, אף אחד לא רוצה להחשב כשובר עצמות רכות וילדותיות.
בהצלחה בדרכך…