הבית העירום והגברת עם סלים, בונים מקום, בונים אישה מאד מסויימת שאין עוד אחת כמוה.
Still Life (שיר)
23/06/2009 17:48
משה יצחקי
מאד יפה, מעניין ומורכב תיאור היחסים אשה-בית
Still Life (שיר)
23/06/2009 20:37
תמר משמר
תודה רבה, משה
Still Life (שיר)
23/06/2009 22:27
איריס קובליו
אוהבת מאד את השיר, תמר, שמחה שאת שוב מפרסמת משלך. אהבתי גם את הכותרת. באמת ציורי השיר כמו הולנדי מהמאה ה 17 אבל יחד עם זאת גם תלאביבי ישראלי
Still Life (שיר)
24/06/2009 11:39
רותם
שיר מעניין
Still Life (שיר)
24/06/2009 11:40
רותם
שיר מעניין
Still Life (שיר)
24/06/2009 11:42
רותם
שיר מעניין
Still Life (שיר)
24/06/2009 16:05
תמר משמר
תודה רבה, איריס. שמחה בדברייך
Still Life (שיר)
24/06/2009 16:20
תמר משמר
תודה רבה, איריס. שימחת אותי
Still Life (שיר)
24/06/2009 11:53
משה גנן
לתמר משמר,
אני שמח לראות שרותם ציינה שהשיר מענין.
ובאמת, הוא פוגה. פוגה לאישה סוחבת, פוגה לשוק ולממתקים ותה.
שירך היתולי. הוא בסיר אחד עם פוגות לא-התוליות - הפוגה של פנחס שדה על הסוסים ולהבדיל - גם עם פול צלאן.
כה לחי!!!
אני חושב שההשואה מחמיאה ואיננה פוגעת. הלא כן?
מ. גנן
Still Life (שיר)
28/06/2009 20:22
תמר משמר
לרותם ולמשה, תודה רבה
Still Life (שיר)
24/06/2009 17:44
מי-טל
שיר יפה מאוד ועם קצב מצוין צריך להלחין אותו
Still Life (שיר)
24/06/2009 18:31
אורה ניזר
תמר, קראתי את השיר שלך בחוברת של הליקון, וטוב שהעלת אותו כאן, כי זו הזדמנות לומר לך בחום שאהבתי מאד את השיר העורם את המשא של בית ערום מנעוריו.
Still Life (שיר)
28/06/2009 20:27
תמר משמר
תודה רבה, אורה. תגובתך משמחת
Still Life (שיר)
28/06/2009 20:24
תמר משמר
תודה מיטל
Still Life (שיר)
24/06/2009 20:25
משה גנן
תמר,
יש באתר אימזה פגם. צחקתי על כי רותם העלתה את תגותה כביכול כמה וכמה פעמים, אבל בסוף גם שלי עלה אין ספור פעמים - ואני מבקשך למחוק את המיותר. זה באג כלשהו . פעם אחת מספיק, או גם יותר מדי.
מ.ג.
מאוד יפה, הקצב, "מנעוריו" ממש מסתלסל. משהו רוקד כמו ספרדי.
אהבתי מאוד את
"אֲנִי אִשָּׁה סוֹחֶבֶת סַלִּים מִן הַשּׁוּק לְבַיִת עֵירֹם מִנְּעוּרָיו"
Still Life (שיר)
25/06/2009 17:40
עליזה קיי
פעולות של שיכות -האדם לביתו, עול כבד מנשוא, סוחבת סלים מן השוק...
אך הכל מופקע מתוך עצמו
אל יסוד ראשוני נטול קיום ממשי. אין עוגן בעולם הזה.
המקצב, החזרות, החללים בין המילים,
יוצרים סוג של סוגסטיה, כך
שנדמה שבמקום קן מבטחים, המוסיקה-היא אולי העוגן היחיד.
שיר מהפנט.