נעדרתי מזה זמן מהבלוגייה. אחת מהסיבות היא פרוייקט הדוקו צ'אלנג' שלקחתי בו חלק.
דוקו צ'אלנג' היא תחרות שנערכה במסגרת פסטיבל דוק אביב. בתחרות השתתפו חמישה-עשר צוותים שנבחרו ע"י ועדה לעשות סרט דוקומנטרי קצר בחמישה ימים. משימה לא קלה.
את הסרט שערכתי ביים נועם פנחס וכתב גלעד כהנא.
הסרט זכה במקום שני בתחרות.
אני זכיתי בפרס העריכה.
כמו-כן הוא יוקרן מחר (יום רביעי) בשעה 22:00 ביס דוקו, יחד עם הסרטים האחרים שעלו לגמר.
וואו שירה לקחת בהליכה, כל הכבוד!
ברכות.
לצערי, אני הוט ולא יס.
כל הכבוד לך שירה !
שירהל'ה
מזל טוב וכל הכבוד!
צילום ועריכה יפהפיים, שירה, וברכות על הזכייה!
הטקסט לעניות דעתי לא תורם לאמירה הויזואלית.
ברכות, שירה
מצטרף לברכות ולדעתו של אמיר לגבי הטקסט. משהו במינון. החלק היותר חזק של הסרט הוא השליש האחרון, העירום.
תודה: אביטל, גיורא, אמיר, חנה, תמי, ענת ויהונדב.
אביטל – האם ראית אותו? אפשר להיכנס לקישור שהוספתי (לסרט). כנ"ל גיורא לשם.
הוא אמנם יוקרן ביס, אך משודר באתר של יס דוקו. (כאמור, אפשר להיכנס דרך הקישור).
אמיר, ויהונדב: מעניין מה לא אהבתם בטקסט, האם תוכלו לפרט? זה באמת מעניין אותי לדעת.
תודה לכולכם. העבודה היתה קשה ומאמצת אך מהנה עד מאד. סרט כזה דורש לפחות (במקרה הטוב) שבועיים שלושה של עבודה וכאן הושקעו, כאמור, חמישה ימים בלבד.
אשמח לשמוע ביקורות. מעניין…
שירה אחרי שהגבתי נכנסתי לקישור כי אצלי הכל הפוך.
מאד יפה.
הפריימים של האוטבוסים החולפים שמשיקים לחיים.
צילומי הים עם הטקסט נראו לי קצת בנאלים כי זה קצת עצר לי את הזרימה האסוציטיבית.
וגם הטקסט באמת לא מבריק לדעתי, לא אומר משהו שמעבר.
אבל אהבתי את רעיון ההליכה שמאד דיבר אלי כהולכת ולא מנוידת.
וזה נורא התאים לי איתך ועם תל- אביב ופניה השונות כפפי שהובאו.וצלצתם את מנהלת הצהרון בבית הספר שלי שהסתובבה שם בשוק.
כאילו רעיון ההליכה זרם ממך ודרכך.
ושמחתי לראותך בסוף ..
אביטל היקרה, תודה על דברייך. רעיון ההליכה כאן הוא כמובן ברנדומליות הבלתי תכליתית שלו.
מעניין אם מנהלת הצהרון היא זו שמקבלת את הסמס ומחייכת? היא נבחרה בקפידה… 🙂
ואני מחזיקה לך אצבעות ליום ראשון שיעבור בשלום ובקלות.
אני גאה בך שירה ושמחתי לראות את תלתלייך בסוף.
תודה
היי שירה
עריכה נפלאה
את אדירה
מרגישים את הנוכחות שלך
שלך טובה
טובה ומירי – תודות.
שירה הסרט מאד טוב, קולח, ממש נותן את הרגשת ההליכה בתל אביב, הרגשת ההפיכה לבריזה, לרוח מהלכת בין דמויות שונות ללא כל שיפוט או התערבות רגשית ויחד עם זאת הסרט חם ואוהב, ממש מורגשת בו אהבת תל אביב. מאד התרגשתי מהקטע עם הקקטוס וההביסקוסים. פתאום גם הופיעה מוסיקה כמו חלומית. והסיום נהדר, איך שהצגתם את המשתתפים בעשייה (כולל פושקה). באמת מגיע לכם הפרס.
בהצלחה
וגם אני חשבתי על איריס כשראיתי את ההיביסקוס…
רואים שיש לכם סימפטיה לתל אביב
יופי של צילומים ועריכה
עשיתם שיר אהבה לתל אביב
כל הכבוד שירה ובהצלחה
סחטיין על העריכה המשובחת שירה
(קצת נמרח בכמה דקות האחרונות אבל חוץ מזה אהבתי מאד)
ברכות על הזכיה שירה, אהבתי את מוסיקת הרקע, והמשוטט כרוח בריזה, הציפיה שלי לפואנטה שלא באה, השאירה אותי במתח סקרני. כל תמונה מספרת חיים שלמים שלא מתעכבים עליהם כי משוטטים כמו הזבובונים … כמו עפיפונים, כמו….
עסיס! תודה. אשמח לשמוע איפה התחיל להימרח.
שירה, צפיתי אמש בסרט (ביחד עם עוד כמה אנשים…), ואני רוצה לומר לך: כל הכבוד. הסרט מרשים מאד. והעריכה שחקה תפקיד חשוב בהישג הזה.
מזל טוב ובהצלחה!
יפה לך שירה ! כל הכבוד!
איריס, אורה, שחר, לוסי, ריקי…
תודה לכם.
הי שירה,
אהבתי מאוד את הרעיון – פשוט לקחת מצלמה ולשוטט בתל אביב. הצילומים מקסימים והעריכה ממש נהדרת. אני חייב לציין שהטקסט של ה-Voice-over נשמע לי ממש מקושקש ומיותר – אני מחבב את גלעד כהנא, אבל במקרה זה אני חושב שהטקסט לא הוסיף הרבה לסרט ואפילו קצת גרע מהאפקט; החלק בלי הטקסט היה בעיני חזק יותר.
מה שכן, זה נראה לי הרבה יותר 'עלילתי' או 'ניסיוני' מ'דוקומנטרי' – אבל מצד שני, היום גבולות הז'אנרים כל-כך לא ברורים. ומה זה משנה, כשזה כל-כך יפה – הדברים הקטנים והיפים של תל אביב.
שירה, אני לא מבינה הרבה בסרטים,
אבל אהבתי את הסרט הזה. מברוק.
דווקא אהבתי גם את הטקסטים, לרוב, מלבד כמה שורות קצת קלישאיות.
עושה חשק על תל אביב, לפחות על אזור הים והאנשים..