רק בשביל לקבל חיוך......
  • קרין אלדאה

    אשת אשכולות, לא מפסיקה לעשות וליצור. מלמדת קולנוע וטלוויזיה, מצלמת, עוסקת קצת בתיאטרון, ליצנות רפואית והמון כתיבה: תכנים, מערכי הדרכה, טריוויות, משחקים, אינטרנט. you name it- i can write it! ובעיקר- מנסה שלא להפסיק לחייך, לחבק, להבין.

מגרד לי……

כבר יומיים שאני בהתקף אלרגיה מוזר. כבר יומיים שמגרד לי. מרגישה כמו ילדה קטנה. אם הייתי ליצנית שמגיעה לטפל בי, וודאי הייתי מחפשת דרכים מצחיקות להתגבר על הגירוד. אם הייתי משתפת פעולה, זה וודאי היה עוזר לי לשכוח מהגירוד. אוף, מגרד לי! זה בא והולך. בואי כבר ליצנית, תעשי לי בלון תציירי לי ציור תגרדי לי קצת……

קרא עוד »

אם תביעו משאלה…..

לנועה היה חלום לטוס במטוס. לחלקנו החלום הזה הוא אולי מעט פשוט. אחרי הכל חלק גדול מאתנו, טס במטוס לא פעם. עבור נועה החלום הזה היה בלתי אפשרי. כבת למשפחה חד הורית בקשיים כלכליים מרובים, מרבית הכסף שהיה הלך לטיפולים רפואיים. לנועה.   בגיל 6 נתגלה אצלה סרטן בדם. זה לא היה משנה לנועה, אם תטוס לארץ אחרת או שסתם ...

קרא עוד »

מחר זה יחזור……

אולי זה רק אני. אולי משהו עובר עליי. אבל זה מעיק לי על הלב כבר תקופה. זה לא סוד שליצנות רפואית היא חלק בלתי נפרד ממני. מהאישיות שלי. מההומור שלי. מהאהבה שלי. זה גם לא סוד שהליצנות קצת מיצתה את עצמה עבורי. בתקופה האחרונה. אולי זו העובדה שעבדתי 4 חודשים מטורפים, כולל סופי שבוע. אולי זו העובדה שגם חליתי לפחות ...

קרא עוד »

כמה שווה חיוך של ילד?

לא תמיד החיוך הוא מובן מאליו. לא תמיד החיים מחייכים אלינו. לא תמיד קל להצחיק ילד שסובל מכאבים.   העבודה שלי לימדה אותי להבין שלא משנה מה. זה לא תמיד יעבוד. ילד לא תמיד יצחק מהבדיחות שלי. לא תמיד ישתף פעולה.   לפעמים הוא יבכה והכאב שלו יחדור לי מתחת לעור. לפעמים הוא יביט בחיוך מאולץ. לפעמים בעיניים כואבות. רק ...

קרא עוד »

אל תסתכלי עליי ככה

    "אל תסתכלי עליי ככה", רציתי לומר לך בלילה ההוא. ואת מסתכלת, במבט המתוק כל כך שלך. מביטה ישירות לתוך עיניי הכחולות, הדומעות.   את לא יכולה לומר מילה, מצליחה רק לחייך. חיוך קטן אבל ברור. כבר כמה חודשים שאת לא מחייכת. הכאב הכניע את הצחוק.   אני מביטה בך, מלטפת את שיערך. מחזיקה בכף ידך הקטנה. קטנה, אבל ...

קרא עוד »

אולי עוד קצת……

רק קצת. אהבה. כיבוד. כנות. נאמנות. אמינות. סובלנות. רק קצת. הבנה. הקשבה. סבלנות. סימפטיה. קבלה. פחות. אגואיזם. נרקיסיזם. ברבריות. לכלוך. רעש. פחות. מחלות. זיהומים. עיוורון. חיים בבועה. רק אני. פחות רק אתם. יותר אחרים. תמציתי, פשוט, הגיוני. חיוך קטן, חיבוק כשצריך, הקשבה בעת הצורך. חיים. נוחים. נעימים. בריאים. אפשרי? אם רק ננסה, אולי. לפחות קצת. רק קצת?

קרא עוד »

אוי לי, ילד שלי מוצלח

ניב ואני נפגשנו לראשונה ביציאה מחדר המורים. אני הייתי "המורה"  החדשה לקולנוע. תמיד שנאתי שקוראים לי "המורה". אחרי הכל לא שיערתי מעולם שאתגלגל למערכת החינוך הפורמלית.   אחרי שנים בתעשייה, אני? מה לעזאזל אני עושה שם?     ניב היה עוד אחד מהתלמידים שלי. הוא היה מטורף על קולנוע. לכן בצלצול הוא כבר חיכה לי.     "המורה", הוא קרא ...

קרא עוד »

ומחר יגיע יום חדש……

כולי התרגשות, צלצולים ופחדים. מחר מתחילה ליצנות רפואית במקום חדש ולא מוכר. מטבע הדברים, לא אוכל לחשוף היכן, אבל שמחה מאד. כי מקום חדש, טומן בחובו, פגישות עם אנשים חדשים. פגישות עם ילדים ומבוגרים כאחד. חיוך ובכי. שמחה ועצב. בלונים, קסמים, בועות סבון סיפורים, שירים והפתעות. אני מכינה את התיק שלי, בודקת שדבר לא חסר. קשה לי להתרגל אליו, כי ...

קרא עוד »

החיוך הנצחי הזה……

את פיק הברכיים הראשון שלי קיבלתי כשראיתי אותו. ילד קטן, עם חיוך נצחי. הוא היה לבוש בפיג"מת בית החולים ומחובר ל"סוס" ( ככה אני קוראת לאינפוזיה ) חיכינו יחד למעלית שתעלה למחלקה.   ילד קטן, עם חיוך נצחי. ופנים של מבוגר. פנים מכוסות בכאב. ראש מכוסה בכוויות.   גוף קטן. ילד קטן. שהפך ביום אחד למבוגר.   לא ידעתי איך ...

קרא עוד »

קשה לי לא להתרגש……

בכל פעם שאני רואה זוג הורים שמלווה את הילד שלו לטיפול או לניתוח. כשאני רואה חיוך על פניו של ילד שכבר שכח חיוך מהו. כשאמא ניגשת אליי ומבקשת שאשמור לה על הילד לכמה דקות, כי צריכה להתאוורר. כשאבא משתף איתי פעולה והופך בשניות לליצן מאולתר. כשילד מנסה לנפח איתי בלון והוא מתפוצץ. ואיתו גם הילד. מצחוק. כשאחות במחלקה קוראת לי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לקרין אלדאה