אביה בן דוד
מו"לית, משוררת, סופרת
|

מוות ומיסים
הם יהרגו את כולנו. הם יהרגו אותי. הם מתחלפים. אני מלאך המוות. אני המוות. אני מתתי פעמים רבות. אמשיך למות. לא קמתי לתחייה מעולם. קל לבלבל בין הבוקר לתחייה מחדש כמו שקל לבלבל שינה ומוות אך אלו שונים. מעולם לא קמתי לתחייה.
אומרים שאין ערך לחיי אדם. נגיד ואני רוצה להרוג מישהו. אני
כניסה לפוסט
פורסם ב 25/08/2010 10:59:54
תגובות: 3
|


מפיטר גרינווי למתי שמואלוף
אכתוב על אחד הסרטים האהובים עלי כך שאם מישהו ירצה להיות נבזי הוא יוכל להשמיץ גם אותו. כאמור אחד מהסרטים האהובים עלי הוא "המזוודות של טולוז לופר" פיטר גרינווי מתאר בתפאורה תקופתית סוג אספנות של פרגמנטים. חלקם פריטים מוזיאליים, חלקם ערכים אנציקלופדיים, מילים וחפצים
כניסה לפוסט
פורסם ב 08/10/2009 09:37:55
תגובות: 37
|


גיהנום ברוטשילד
לפי מרקס מעמד הפועלים ישתחרר מהתודעה הכוזבת וישנה את תנאי חייו. ממש כמו בסרט המחורבן שלא נזכיר את שמו. הפועלים לא יודעים שמכונות ענקיות מנצלות אותם מינית. הם שקועים בהזיות על חיים בעלי משמעות. מי שאינו יודע שהוא מנוצל שירים את ידו. רחל כתבה :
"מִקֶּרֶן זָוִית
כניסה לפוסט
פורסם ב 26/08/2009 19:11:55
תגובות: 6
|


רובים וכרטיסי אשראי
כל פעם שכואבת לי השן או משהו שגורם לי לחשוב שאין סיכוי לנצח במרוץ החיים, מופיע כמו מלאך מר ר.צ'.א (רועי צ'יקי ארד) ומציל אותי מכיליון מושלם. כאב שיניים הוא עובדה שולית. קל למות במזרח התיכון. עוולות רבות מתרחשות מידי יום, מזג האוויר נורא לעיתים קרובות והאנשים לא תמיד אדיבים.
כניסה לפוסט
פורסם ב 22/08/2009 09:11:10
תגובות: 18
|


תל אביב אחר חצות
לינק לסרט שעשיתי במסגרת הפרוייקט 48 שעות - למי שלא יודעת זהו פרוייקט המתנהל זו השנה השלישית ובו מוזנקות עשרות קבוצות של יוצרים מנקודה מסויימת (האוזן השלישית) לאחר שהגרילו ז'אנר (אנחנו פנטזיה) מרכיב שחייב להופיע בסרט של כל הקבוצות (קרח), משפט (אתה בטוח שזה חוקי)
כניסה לפוסט
פורסם ב 13/07/2009 20:16:31
תגובות: 2
|


אלג'יר/ביקורת על ספרו החדש של רוני סומק
אבו אלג'יר
1.
"תקשורת נרטיבית אינה אידיאלית, קווי היעד שלה מרובים כך שכל מסר העובר בתוכם יכול להיות מוגדר כהלכה מניין הגיע ולאן הוא הולך " (רונאלד בארת על בלזק)
הספר החדש של רוני סומק מחולק לשלושה חלקים. הספר נפתח ב"בלוז הנשיקה השלישית". סומק מתיך בין הנוסטלגי
כניסה לפוסט
פורסם ב 05/06/2009 12:47:13
תגובות: 15
|


לקראת מחר
אנשים נוטים לשכוח שהם עשויים מחומר. ראיתי פעם באתר אינטרנט גרוטסקי זקן שנשאר במקלחת חמה זמן רב מידי והפך למין מרק. נאמר ואנו יכולים לסמוך על האינסטינקטים שלנו שיזכירו לנו לא להשאר זמן רב מידי במצב שיסכן את היותנו גם חומר (לכל הפחות) ברגע שהאינסטינקטים האלו יחדלו
כניסה לפוסט
פורסם ב 09/02/2009 10:09:31
תגובות: 25
|


המקהלה הפוסטמודרנית
אחד מחברי, דווקא השפויים שבהם, עסק בשנה אחרונה בפרויקט פואטי רחב יריעה שנע בין חללים שונים ברחבי העיר, התפרס על רצפת המוזיאון, דילג מעל חומות הספארי ברמת גן, אה, רגע, זה לא קשור והסתיים ביצירה מלאכותית של קבוצת מחתרת שירית. אתם מוזמנים לדלג לליניק.
"אנו בעידן
כניסה לפוסט
פורסם ב 04/11/2008 19:39:16
תגובות: 3
|


שיחות עם נהג מונית
שיחות עם נהג מונית.
משהו בנהגי מוניות מוציא ממני את הסוקרטס הקטנה החבויה בי היטב. אמת, לרוב אני מוצאת עצמי שם בכיסא האחורי מנסה לוודא שילדותי היקרות לא יבצעו מעשים אשר אין מהם חזרה ( החל במריחת ממתקים על ריפודי העור הכעורים ועד קפיצה נועזת מהמכונית הנוסעת לעבר הנצח
כניסה לפוסט
פורסם ב 11/09/2008 07:59:32
תגובות: 23
|


אם אין אני לי, מי לי?וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?
1.זה עידן של קרירות חדשה. ובחצי דור הרנסנס. אם בעבר הקרוב נאלצו אנשים לעשות דבר אחד. ולדבוק בו. אז היום כל אחד צריך להחליף שלושה מקצועות בשנתיים. כך שנוצרות מוטאציות של כותבים/מעצבים/קולנוענים/עיתונאים/עובדי מפעל/ מוכרנים/ משווקים/ ואין לי תלונות כלפי אלו. הרי גם אני כזו.
כניסה לפוסט
פורסם ב 07/09/2008 16:28:32
תגובות: 10
|

|
|