בננות - בלוגים / / תפילת נעילה – נוסח רונה
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

תפילת נעילה – נוסח רונה

 

אל נורא עלילה,
המצא לנו מחילה.

אפילו מחילה קטנה ולא גדולה,
בקשה בקשה, אל
נורא-עלילה.

תראה, זה לא שעשינו הילולה,
זה לא ששרנו
במקהלה,
סך הכל לא צמנו מהתחלה,
סך הכל לא העלנו זבח
לעולה,
אבל
בפורים קראנו את כל המגילה,
בפסח אכלנו חזרת אפילו שהיא קצת
מגעילה.

מה "כפת לך, אל גדול ומופלא, קטן עליך, באמת, כולה מחילה.
אפילו דיוושנו היום כל היום
וסגרנו חלונות שהשכנים לא יריחו
את הבישולים
חס וחלילה.

חלקנו מתעתדים ללכת לתפילת
נעילה
בכדי לחוות חוויה אנתרופולוגית מועילה,
לכן פליז פליז
המצא
לנו מחילה,
וגם לשכן הכוסון
העור ועצמות שכל היום נתון
בתענית ובתפילה,

ונשמח כולנו
אילחמדוללליללה.

(נכתב לפני שנה לקראת תפילת נעילה).

13 תגובות

  1. אחלה תפילה..באמת.

  2. בדרך כלל אני לא נוטה להתפלל, אבל אני מוכנה להתחיל עם כאלו תפילות 🙂

    • רונית בר-לביא

      אני אגלה לך סוד: השכן הכוסון מומצא.

      אין כאלה בירושלים ..
      :((

      • דרך אגב, הבנתי שהיית בצימר. מקווה שקיבלת את הארוחת בוקר הכפרית הקבועה למרות הצום. בכל זאת שילמתם, לא? 🙂

        • רונית בר-לביא

          נשמה, הייתי חינם אין כסף בבית של חברים שנסעו (מושכר, מושכר),
          שתי קומות, הכל מעץ, גינות, מדרגות, ג"קוזי, נופים ירוקים, אין לתאר..
          נראה כמו אירלנד.

          היה ממש נחמד, חזרנו רק היום בסוף.

          והיו ארוחות כפריות למכביר ושירות חדרים שלנו לעצמנו …

          אבל אני אגיד לך מה ?
          תמיד כייף לחזור הביתה.

          • נשמע מעולה!

          • מירי פליישר

            אה אחרי כזה בילוי אני מבינה מה השמחה הזו לך בנעילה. ליתר בטחון.
            והאמת אם הוא לא מקשיב לכזו תפילה הוא לא שווה את זה , אבל משום מה נדמה לי שהוא כן. הוא רק מקווה נדמה לי שנמציא מחילה לעצמינו וברכה ותקווה והוא כבר ייצטרף

          • רונית בר-לביא

            מסכימה איתך

  3. רונית, זו תפילה מרעננת ושיר מרענן. תודה.

    האם מדברים כאן בבלוגריה גם על עריכה או רק על התוכן? אני למשל, הייתי מציעה לוותר על הבית השני והשלישי מהסוף מ"אפילו….ובתפילה". מדוע? כל מה שרצית לאמר נאמר למעלה יפה וברור ואלה מהווים סוג של חזרה.

    לבחירתך כמובן. זו דעתי הצנועה.

    מחכה לעוד משירייך
    דינה

  4. מירי פליישר

    מקסים

    • מירי פליישר

      שוב

      • רונית בר-לביא

        תודה, מירוש !!

        ידעתי שתביני.

        אלה קטעים פשוטים שנכתבו לפני כמה שנים ואני נהנית להעלות אותם מפעם לפעם.

        אולי אפתח את זה לכדי מחזור יום כיפור של ממש.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא