דיתה בת – אדם משוררת. כותבת.

אַלְבּוֹם אֶחָד וּתְמוּנָה בֶּאֱדוֹם – חֹר שָׁחֹר נִפְעָר קוּרֵי עַכְּבִישׁ שְׂרוֹךְ פָּרוּם בַּשּׁוּלַיִם שׁוֹשַׁנַּת קַרְטוֹן אִשָּׁה אֲדֻמָּה מַחְזִיקָה בַּאֲוִיר תִּינוֹק חִיּוּכָהּ בָּקַע אֶת הַזִּכָּרוֹן הַתִּינוֹק שָׁקַע תְּמוּנָה 1. אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בְּחָצֵר אֲחוֹרִית כָּלְשֶׁהִי שְׁבִיל כְּנִיסָה חוֹלִי, לֹא סָלוּל שְׁנֵי יִתְדוֹת מְסַמְּנִים – פֶּה עוֹבֵר הַגְּבוּל. צַמֶּרֶת הַלִּימוֹן מַלְאָה חֲרָדָה סְבַךְ הָעֵשֶׂב מִתְלַחֵשׁ עַל קִיּוּם אֶפְשָׁרִי. 2. הָאֲנָשִׁים כִּמְעַט שֶׁלּוֹבִּי יָדַיִם ...

מוּל אֲגַם מַאג'ורה בְּגוּפִי הָיִיתִי שָׁם וְהָיוּ גַּם שְׁמֵי תִּקְרָה מְצֻיָּרִים גַּחְלִילִיּוֹת הָיוּ וְרִמּוֹנִים שֶׁנֶּחְצְבוּ עֲבוּרִי וְהָיְתָה ורנדה וּמַעְיָנוֹת נָבְעוּ מִקִּיר הָאַמְבַּטְיָה וְהָיָה אוֹר שֶׁיָּרַד בְּרַכּוּת עַל פִּסְלֵי גֶּרַנְיוּם וְכִיּוֹר מֻזְהָב הָיָה וּמַצַּע תִּלְתָּנִים שָׁפַע תַּחְתַּי וּפִטְרִיּוֹת עֲנָק נָטְפוּ אֶרֶס מְשַׁכֵּר וְקָפּוּצִ'ינוֹ גִּרְגֵּר אֶת הַמַּנְטְרָה שֶׁלִּי כְּשֶׁתִּרְגַּלְתִּי מְתִיקוּת עַל סַפָּה מְרֻפֶּדֶת אֲדֻמָּה הוֹ, מָדָם קרמייה אֵיךְ הִפְקַרְתְּ אֶת לִבְּךָ מוּל ...

ויהי ערב ויהי בוקר וַיֵרֵד עָלַי הַאוֹר כּמוֹ בְּאַגּדָת פֶּסַח הַהִיא כּשֶהאִשָה המְצוּיֶרֶת פּרְשַה יָדֶיה לַצְדָדִים וְרַאוּ לָה. ואֲנִי יַלְדּה ויֵש לִי עוֹד זְמָן לְהַגִיד את הַמִילִים- הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזוּמָנָה. ונִשְפּךְ עוֹד מְהַאוֹר הַהוּא וְהַרוּחַ בּי נִדְחֶסֶת וַאֲנִי צוֹחֶקֶת ובּמוֹרָא גָדוֹל מַחֲשבוֹתַי נוֹקְבות אֶת הַתּוֹהוּ וְעוֹפוֹת הַשָמַיִם וְהַשֶמֶש וְהירֵחַ וְהַכּוֹכָבִים וְכָל צְבָאם נִלְחָמִים בְּתוֹכִי וְהאוֹר נִבְדַל ונִשְמַת כּל חַי תּבָרְךְ.

על חוף אגם מאז'ורה   הפקרתי את לבי. תרגלתי מתיקות בתוכי טווס מפוחלץ התהדר. הו, מאדאם קרמייה על ספת קטיפה אדומה ממציאה לעצמה פיהוקים פיה סוחט רימונים חוט אמון דקיק מהבהב הו מאדאם הביטי בעצמך זו שפת החלומות הרעים ואת בבואה נטולת עתיד נאחזת בקרן אור ורודה. על חוף אגם על סף שיכחה האדמה מצמיחה רק מיתוסים.   בבוא הלילה ...

אז הגדרתי את עצמי מחדש. שתי רשתות בתוכי: הקלאסית במהירות סבירה. בשנייה, המחודשת, האתרים לא עולים. אני לא עובדת. הם אומרים שבין קירות אני לא קולטת. מהירות גלישה מוקטנת, הם אומרים תסתנכרני. תשני הגדרות. כרום את צריכה.   אז התנתקתי מעצמי. הסתנכרנתי עם ענן. הורדתי אחת חדשה והתקנתי. שמתי גם קלינר. בחינם. (התקנה הכי פשוטה) הרצתי והרצתי שינקה את כל ...

מתוך העתונות- 1."חשש לחיי הסוללה של הגשושית".                                                                                   2."מכל כוס מים שאתה שותה, שליש                                                            היה פעם בתוך שביט".       סיפור חיי פִּילְאִית, זהו שמי                                           ונצמדתי לכוכב. על שכבת קרח נעצרתי. אין עגינה. קיפצתי ...

    Lior Granot November 26 at 11:18pm · Tel Aviv ·    http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=1535 תתייצבי, יש לי אתך חשבון – ביקור בשירי ילדוּת ויער של דנה לובינסקי ויהודית דריגס – פוסט חדש שלי בפסיכולוגיה עברית. שני ספרים נהדרים ומטלטלים. Dana LubinskyJudith Drigues         Lior Granot November 26 at 11:18pm        

מתוך העתונות.  קטע  יומן  (22  ביולי, 41 ) גודרון הימלר, בת -12   היום היה לנו טיול אמא, דודה פרידה, רוזשן , אינגה המרל ואני למחנה דכאו. ראינו שם הכל. יש גינה גדולה טחנת רוח כוורות דבורים. ד"ר פרידריך הסביר לנו הם משתמשים בכל דבר. אחר כך ראינו. ספרים מהמאה ה-16 אחר כך אכלנו. ארוחה גדולה אחר כך קיבלנו מתנות. ...

Judith Drigues shared ‎אבן חושן Even Hoshen‎'s photo. September 10 at 2:02pm ·  אבן חושן Even Hoshen הספר של יהודית דריגס כבר בחנויות וכמובן גם אצלנו באתר: http://www.evenhoshen.co.il/רעבה-לאור-יהודית-דריגס LikeLike ·  · Share

  עכשיו כשהזדקנה, גברים צעירים לא מתקרבים אליה אז הלילות פנויים, הרחובות בשעת בין-ערביים שהיו כה מסוכנים הפכו בטוחים ממש כמו אחו.   לקראת חצות, העיר שקטה. אור הירח משתקף בקירות האבן. על המדרכה, אתה שומע קולות עצבניים גברים ממהרים הביתה לנשותיהן ואמותיהן, בשעה כה מאוחרת, הדלתות נעולות, החלונות חשוכים.   כשהם עוברים, הם לא מבחינים בה. היא כמו עלעל ...