לקרוא עיתון מול הרוח
  • טל איפרגן

    משוררת, סופרת ועורכת, ילידת 1983, חיפה. עד כה ראו אור שלושה ספרי שירה שלה: הראשון "נגיעות" שיצא בהוצאת גוונים - ספר המכיל בעיקר שירי אהבה ואופטימיות; השני "הגדה – אם תרצו" שיצא בהוצאה עצמית בהשראת חג הפסח; והשלישי "הפוך בלי קצף" בהוצאת פיוטית, ספר שסובב כולו סביב בית קפה וסביב יושביו, על הבטיו השונים. רומן ראשון שלה - 'לקרוא עיתון מול הרוח', יצא לאור בהוצאת עמדה במהדורתו השנייה.

ביי ביי חורף 2014. אל תחזור

היא מתעוררת. השעה מוקדמת מהרגיל, לפחות עבורה. השמיכה כבדה ממנה, מחממת בקושי, היא ניגשת לתא הנוחיות, והאסלה קרה, והמים קפואים. שוטפת פנים. במזג האוויר הזה לא מתעוררים כל כך מוקדם. נשארים עמוק במיטה, מניחים לשרירי הגוף להיתפס, ולראש לחשוב מחשבות מיותרות, כמו 'מה היה ומה יהיה'. בחוץ שמש משקרת נמתחת, היא רואה אותה מבעד לתריסי החלון שבמטבח, כולם ישנים או ...

קרא עוד »

את מי את אוהבת?

את מי את אוהבת? כמה זמן שלא אהבתי. שלמה ארצי שר לי, בשנת 92, כשהייתי בת תשע לערך, ש'מול השיגעון זו התשובה היחידה לשיגעון' – אהבה. אבל מאז חלפו אביבים מספר, ופגעו בי הרבה, ופגעתי גם כן. וחסמתי את הדרך אלי בשקים של חול שאספתי מן הים. בכל פעם שבה נשארתי, עזבתי מיד. מיני תירוצים מדוע אני ממהרת, חייבת להספיק ...

קרא עוד »

הגיע הזמן…

"את ספרה של טל איפרגן קראתי פעמיים. כל פעם ראיתי דברים אחרים שלא גיליתי בקריאה הראשונה שלי. אהבתי את העטיפה, את הנגיעות רכות של הספר בדמותה של יולי. כל פעם היא נגעה בי מחדש, השאירה בי את חותמה. אנסה לענות על השאלה שהטרידה רבים. למה יולי נכשלה במערכות יחסיה עם הגברים בחייה? כשנערה מתבגרת בתוך משפחה שלמה ויציבה מערכות יחסיה ...

קרא עוד »

לג'וקר שלי

ג'וקר. אתה צודק, כל כך צודק, תמיד צודק. חכם ממני. חכם, ורגיש, ועוטף. בגללך ובזכותך כואב לי שוב, שמה, באזור המקולל שבין בחזה שלי לריאות. נסיעה אחרונה יחד, אין שמש, אין גשם, רק אתה ואני, לא מספיק שלמים. מעלינו עננים בהירים, ובי חשוך ללא כל קשר אליך. או אליך ואלי. חשוך אצלי, כי השנה כיבו לי את האור בטרם נרדמתי. ...

קרא עוד »

אגדה מפי אמא (האמא, האחת, היחידה)

שמש של חיי (אמא), הבה נקיף עצמנו בגחליליות זורחות, הראויות לפרגון כנה ולבבי. שהנחשים סביבנו יחפשו אחר שיחים אחרים מאלה שלנו. 'לטרוף' לחינם זה סתם. לטרוף גחליליות זוהרות זה פשע אלה אם שייכת הגחלילית, זו או אחרת, לשרשרת המזון המניחה לנו לשרוד. יש להימלט מהטורף האכזרי, לעקור אותו מחיינו הפשוטים, אלה השואפים לפשטות. תודה שהזכרת לי את האגדה עליה גדלתי: ...

קרא עוד »

שנה חלפה – מסע פנימי מורכב ולא פשוט כלל – ביקור/זהר נוי

שנה אחת חלפה מאז שסיימתי לכתוב ספר. הכתיבה טיפלה בי, והיום היא מטפלת באחרים, באמיצים שמוכנים לקרוא עיתון מול הרוח. היא אף גורמת לאחרים לרצות לכתוב ספר. מי כמוני מאמינה ויודעת, שזה הטיפול הטוב והנכון ביותר לנשמה, לגוף המשתוקק לחיות. מחר, אתעורר מוקדם מאי פעם, ואבכה כשם שלא בכיתי מעולם. אשטוף את הכול, אתחיל פרק חדש בחיי. אנקה את האבן, ...

קרא עוד »

לסירוגין, שנה טובה לך שנת 2014. תהי בריאה

התאריך הזה פוצע בזיכרונותיו. מי שסבור שזיכרונות נועדו אך ורק כדי להזכיר, טועה. לעתים הם כתחליף לפצע, שנפתח, שיש לטפל בו. הוא אינו מדמם כמו פעם, שכן הוא כבר נתפר, אבל הוא משרת את הגעגוע. תאריכים מסוימים זורקים אותנו אחורה, אל ה'איפה הייתי לפני שנה?', אל ה'איך הזמן עף', אל אושר זה או אחר שחלף או התעצם. ויש סיבה להרים ...

קרא עוד »

חלום

חלום: בדרכך מירושלים אתה עוצר לקנות לי פרחים. גם אתה, כמוני, אינך יודע אילו פרחים אני באמת אוהבת. אני מנחשת מה תביא. תבחר אותם לפי הצבעים, כמה שיותר צבעים אתה תבחר בשבילי. תעטוף אותם בניילון. תקווה שקצוות הגבעולים יישארו רטובים עד שתגיע. ממול לקיוסק, בתחנה המרכזית, יש חנות ממתקים. הפעם לא תביא וופלות בטעם לימון, לא בחלום הזה. תאסוף כמה ...

קרא עוד »

במקביל

תכף אצרף לינק שיזמין אתכם להשקת רומן ביכוריי בבית הסופר – ת"א. זה יקרה בחמישי בערב, 19/12, בשעה 19:30. ויהיה עשיר, ויהיה חם, בעיקר בגלל המשתתפים. ואני כה אשמח שתבואו. אך לפני, אני שמחה להתקרב ליולי הלילה. גיבורת הרומן שלי באה והולכת ממני כמו היתה אני עצמי. היא אף גרמה לי לכתוב הלילה, כמו ביקשה שאקרא אותה. קראתי, ובחרתי להעלות ...

קרא עוד »

מכתב בבקבוק – כולנו טועים

"כל אחד מאיתנו מתפלל לרגעים יפים. ברקע התנגן לו ג'אז שרק נשמע מוכר. בשולחן צדדי גבוה, מול אור נר חלש אשר נלחם על היכולת להאיר, יולי התפללה לרגעים יפים. כתמיד רצו לה סרטים בראש והיא חיפשה תשובות בלי לרצות אותן בכנות. כל שרצתה היה לכתוב לאנשים שלא היו בנמצא. ללחוץ לגעגוע את היד. לשאול אותו האם יום אחד באופן אקראי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לטל איפרגן