בסוף השורה הזאת יתחיל לרדת גשם

סולו לרוכבת הערבות {טקסט זה נכתב בסוף אביב 2014 , עבור ההגשות ל"עלמא". הרוב המכריע נכתב בארוע היפה והמועיל שאירגן איתי עמוס, "כל מה שאפשר לעשות עם עט", ועל כן אני רוצה להודות לאיתי, כמו גם לתוכנית העמיתים של עלמא, שנתנה לי כל כך הרבה. הטקסט הזה גנוב מכל מיני טקסטים של אנשים אחרים, שרובם חיו ומתו ממש מזמן (ואז ...

  טי שיר (הסבל רב אמן מפולניה) בצד האחד של המאזניים, אני מניח ארבעה עכברים מורדמים. בצד השני, גולגולת אחת של לאה גולדברג. מאחורי המאזניים הצבתי את המשורר הצ'כי הבדוי אדמונד ניסקי, משירו האחרון של חֶזי, והוא לבוש בטי שירט שבחזית שלה הכדור הפורח שלאיש לא אכפת ממנו, מתוך השיר האחרון של אורית, וכתובת:  "אני כמעט מת, תודה". מאחור שקנאי ...

    תות הנח המון תוּת אֲנַח אַמוֹן אַתָה כְּבָר נָח הָמוֹן. תַגִיד מַשֶהוּ, הַמְטַפֶּלֶת לֹא דָפְקָה בְּדַלְתְךָ שֶהִגִיעַ זְמַן לָקוּם, לְהַפְסִיק לִישוֹן? שוּבָה כְּבָר מִקִבְרְךָ וַחֲזוֹר לִרְבוֹץ דוּמַם. הַפְחֵד אוֹתִי, סְפִינְקס, כְּמוֹ פַעַם.   תְצוּיַרְנָה מֵחָדָש, בְּקַו סֶתֶר עַרְפִילִי עָרֶי יָם רְחוֹקוֹת מְנֵי חֶקֶר. תֹאבַד מֵחָדָש מִצְרַיִם (לָעַד!)               וְהָקָטַר             יִצְלוֹל         אֵל מֵעֵבֶר   לְהָרֵי עַרְפִיחַ, לְזֵכֶר ...

  10.11.97 מִי לְמָטָה ~~~~~~ כשנולד, חָזוּ לוֹ הָמַכְשפוֹת עתידוֹת גדולות. הֶן קַשְרוּ זאת לחלליוֹת, וּלְהיוֹת האדם מטייל בירח בלילות. אבל כמעט מייד תָקַף אוֹתוֹ הָפָּחַד, לא מהגבהים אלא מהאנשים הצוחקים יחדיו לְמָטה מתַחְתיו. יש תמיד אני ואתה אמר לעצמו, והחליט, עוד בחייו להפוך לְאַכְזבה. ~~~~~~~~~~~~~ שיר זה, שאיתו בחרתי להתחיל את הבלוג כאן,  מתייחס לשיר הילדים המפורסם של נחמן ...