זה לא מהגוגל
זו הגינה של אבישי , חלק ממנה ובה כשמונה אשכולות של סולטנינה מבשילים אט אט. הציפורים כבר מחכות בכליון עיניים. את האשכול המתוק ביותר הן תבחרנה ותסעדנה ממנו אט אט. אבישי מותיר כל שנה את האשכול הזה להן. אני עיני צרה בהן ומחפשת אשכול שקשה להן להגיע אליו והוא הופך לשלי. ואל תבטחו באושרם של אחרים ,הוא לא קיים יותר משבריר שנייה.
הבלוג של מירי
זה לא מהגוגל, זה מהג'ונגל 🙂
נראה טעים ואפילו.. קריר.
יופי של פינת חמד.
ואת כל כך צודקת לגבי לא לבטוח באושר,
בואי נבטח בדרך האמצע, ונשמח מאד לכשיפתיע אושר 🙂
נראה שהשנה יש עדנה דווקא לגפן. גם אצלנו מתפתחים אשכולות יפים במיוחד. ברכות ושתיהנו.
גן עדן
מירי, הייתי מוכנה לשבת תחת הגפן ולשתות אפילו רק מים עם קוביות קרח…רק קצת שלווה, רק סתם יום חם..
הצילום נתן לי אפשרות לחלום מעט, אז תודה..:)
(כל היום הייתי בבלינסון עם אימי.)
מזור לנפש הכורעת בחום 🙂
זה גפן או גראפן ? 🙂
תמי יקרה רפואה שלמה לאימך
ריקי תודה, הווינטלטור בראש עובד שעות נוספות ולא רק מעודף החום..
שמתי לב במיוחד למשפט האחרון שלך, מירי. ובכל זאת ענבים קונים אותי:)
איזה יופי…
מירי, הרעיון לצלם ממש גורף,
להתראות טובה
אך, לשכב תחת הגפן וכל רגע ענב ינשור אל פינו … בגינת עדן.
מי הוא אותו אבישי החי בגן העדן הזה?
והאם הוא מכיר את גנו?
איזה מקום פנטסטי.
מקום להיות בו מאושר.
אני מקוה שהוא כזה.
מותק, אם זו לא שירה – אין שירה
תודה לכם אורחים חביבים שהתארחתם בגננו,טעמתם מענבינו ושתיתם כוס מים עם קרח. אולי אפילו קראתם עמוד או שניים בספר…
אבישי הוא בן זוגי,אבי ילדי, גנן גינתו, מטפל באמנות ופסל.
כשהוא עובד בגן הוא מאושר,נדמה לי, רוחץ את מחשבות היום והאתמול במי ההשקייה, שקט.
איזה בוסתן ,יפה, מירי תשמרי לך את האשכול הכי טעים ,ואיך אפשר לבטוח באושרם של האחרים אם אפילו באושר שלנו איננו בטוחים… מכל מקום האושר הוא משהו חמקמק כתמי אור בזכוכית שבורה ,שנצליח להחזיק בו מדי פעם אמן .והתמונה הזאת בכלל לא על ענבים , כבר אמרתי לך מירי ?
יפה לכם, מירינקה. איזה שפע נהדר.
מקסים ומרערנן רק להסתכל עליהם!
ממני 🙂
ממני 🙂
כאן נשב כשאבוא, ירוק וצפוף וקריר.
הענבים יחכו לך לבנה. אשכול אשכול הם מבשילים.
סולטנינה בגן הסולטן.
🙂
יפה הצילום ומעורר.
ויפים אפילו יותר הדברים שכתבת!
שבת שלום, מירי ואבישי.
שחרמריו היקר תודה על פאר מיליך
מירי ענווים לענבים יביעו אומר ולהפך.
חסרה רק תאנה לאחרית הימים:)
שפע נפלא
תודה מוישלה איש העמק והגליל
איזה דבר מקסים! בתיאבון לך!
הייתי אומרת "אל תבטחו באושרם של אחרים" כי מי יודע…
באמת לוסי כיוונת לרמזיי
הי מירי,
האם לעוד אנשים הענבים נראים מתולתלים והירקה חלקת-שיער? תמיד כשאני הולכת במשתלות הצמחים נראים לי כמו השיער של העציצים….
בקשר לציפורים ששודדות את הגפן- בתור בעלת גפן לשעבר אני מכירה את צרות העין הכרוכה באובדן הפרי. מאידך, ניתן להתייחס לאשכול הזה כאל מתקן האכלה על-הדרך ופשוט לצפות בהן, אם אין לך משהו מעניין יותר לעשותו, או אם את יושבת שם עם ילד או ילדה.
באשר לאושרם של האחרים- משכו הוא כמידת יכולתם לוותר על הסבל.
נ.ב.
משום מה תמיד טוב לי בבלוג שלך- גם כשהתוגה מולכת. אז גם אם האושר הזה (שלי) בן שניה או שברירה- אני לא רואה שום סיבה למה לא לבטוח בו.
עלעלית
כמובן באושרך בטחי תמיד רק לא באושרם של אחרים. ואם בלוגי העגמומי לעיתים גורם לך אושר, אני שמחה ולו רק לרגע.