אילנה גרף
אמנית, מאיירת, עוסקת קבוע גם בהדפס רשת ותחריט.
מאיירת לספרי ילדים, כריכות ספרים למבוגרים, כרטיסי ברכה וכדומה.
תושבת רחובות. נשואה ואמא לשתי בנות.
השכלה אמנותית: 'המדרשה לאמנות' רמת-השרון.
חברה באגודת המאיירים הישראלית.
מציגה בתערוכות ופרוייקטים מיוחדים, בארץ ובחו"ל.
בסוף 2013 כתבתי ואיירתי ספר ילדים דיגיטאלי משלי, "העדר"
שנמצא גם בתרגומו לאנגלית ברחבי האינטרנט באמזון, ibook של אפל ועוד...
הספר בגירסא העברית שלו נמצא להורדה בחינם למכשירי טאבלט.
כאן:
http://store.heliconbooks.com/?id=bookdetails&fname=flock_heb.epub
אפשר לפנות אלי בקשר לכריכות ספרים וכמובן לצורך איור ספרי ילדים.
אמנות נטו מציירת ומאיירת כל הזמן
יפה.
מה זה יפה זה לא מילה .
בשבילי הוא לא משוגע
הוא בתהליך הוא מתבגר או נקרע הוא הסביל מישהו או משהו קורה לו . זה כואב זה חי אבל לא בועט . המהות שלו משתבשת ובעת ההשתבשות נראית עוצמתה ואף על פי כן הוא לא מפר את הסדר החברתי. הוא רק לא מסתיר את מה שקורה ל ו / ל ה . ומי שציירה , יצרה , אותו עשתה זאת בדרך של ביטוי -עשייה ACTION – PAINTING.
היא איתו וגם יוצרתו היא הפרח וגם השופר והכלי לבטא את הטרגדיה שלו,אבל לא לא הוא והיא לא משוגעים למה?
כי ככה מתים פרחים נקרעים בדמי עלומיהם או בבשלות חייהם על ידי כוחות חיצוניים או נובלים והם עוד חיים (מה שבעצם לא כל כך אופייני,סימני נבילה תמיד ייראו רגע לפני נשירת עלי הכותרת)
זוהי זעקה , זהו ביטוי מזדהה, ואולי אפילו ביטוי אישי . אבל לא לא לגמרי לא משוגע. הייתי אומרת שזה אפילו רגע אמת שמעטים כמוהו בחיי אמן ויצירתו וכן יירבו.אמן
מירי תודה, זו הביקורת הכי יפה שקיבלתי אי פעם בחיים על יצירה שלי.
מרגש אותי שראית את הדברים.
תודה!.
שכחתי לציין שזו אני היוצרת.
אילנה תודה
התכוונתי לכל מילה
יפה ועדין. אגב, ההדפס ששלחת לי תלוי אחר כבוד במקום שקודם היה בו עבודה של חברתי נולי, שפשוט נשברה. גם העבודה שלה היתה אדומה.
את אוהבת אדום, אה?
אני עם מירי. הוא עדין ונבקע. נפער לעולם עם הצלקות והטלאים שבו. אולי זה אומר שמי שמעז להפתח לעולם נחשב למשוגע? זהו השגעון הכינורמאלי שיש, בעיני.
כנראה שבלשב מסויים בחיינו אנו לא מתביישים להסתיר את הכאב , ואולי גם איזה שגעון זמני…
כן…
יש לי חבה לכלניות ,
חושב על שציירת את הכלניות כולן מזווית הפוכה ,דהיינו מלמטה או מהצד
והעבוה עם צבעי המים מדהימה,זה דורש המון סבלנות לא עמדתי בזה
בכל אופן אהבתי ואני שמח שאיכשו הגעתי לבלוג הנחמד שלך ….אני הולך להמשיך לקרוא בבלוג