אורחת בבלוג – גל קוסטוריצה: יוצרת ועורכת

 

אבל אבא ישֵן / גל קוסטוריצה

 

קֶמֶט חָרוּץ בֵּין גַּבּוֹת

וְרִיד תָּפוּחַ לְנֹכַח מַעֲשֶׂה נְבָלָה                            

סֻלָּמוֹת שֶׁל בְּנֵי מֶלֶךְ

בְּרִיחִים

שַׁלְשְׁלָאוֹת

מֹאזְנַיִם חוֹרְקִים שֶׁל זְמַן – מָה עוֹד יָבִיא

שֶׁלֹּא בָּא?

וְלָשׁוֹן הַמְגַמְגֶּמֶת אֶת הַלְמוּת הַמַּחְשָׁבָה –

יְרוּשַׁת אָבִי.

 

אֲבָל אַבָּא יָשֵׁן.

יָשֵׁן הֵיטֵב,

מְהַדֵּק עֵינַיִם. מַפְלִיג

מִפְּנֵי כָּל הַמְּאַכֵּל אֶת עַצְמוֹ. 

אֶת אָבִי. אוֹתִי

אִתּוֹ

 

וְהַחֲלוֹמוֹת – סְדוּרִים.

קִימָה אֵינָהּ יָפָה לָהֶם.

 

מֵאָבִי לָמַדְתִּי אֶת הַשֵּׁנָה.

וְאִמָּא –

חֲרֹשֶׁת צְלָלִים.

 

עדינים ודקים הם הקשרים הנפשיים שלנו עם הורינו. ההתבוננות בהורינו לעתים אמביוולנטית (לא אחת אהדתנו מתחלפת מן האב לאם ולהפך, ולא אחת יחסנו לאחד נקבע כתוצאה מהיחסים שבין שניהם); לעתים אנו כועסים עליהם על כך שהולידו אותנו לעולם שאת פשרו איננו מבינים; לעתים התבוננותנו בהם מלוּוה בעצב – על חוסר האונים שלהם, על כך שהם יודעים שיגיע הרגע שנעמוד על כך שאין הם גיבורים היכולים לעמוד לימיננו בכל העתים; לעתים אנו מרחמים עליהם ורואים בראי שונה ובסימפתיה את המערכת הזוגית שלהם; ולעתים אנו חשים כי מחמיצים הם משהו בחייהם ואנו נאלצים לראות בהכרח אחד מהם כאשם.

 

"אבל אבא ישן" הוא שיר מפוכח. לכאורה הוא עוסק ביחסי אב ובת, אבל בלעדי האם אי-אפשר להבין יחסים אלה.

 

תיאור האמפתיה שחשה הבת כלפי אביה ממלא את המרחב של השיר. הבת מזדהה עם האב מתוך שהיא חשה כמותו, והיא מודעת לירושה שירשה ממנו בהיותה בשר מבשרו – הקמט והוריד שקמו בו לנוכח מעשה הנבלה; הפסיביות העגומה שבה הוא מצוי כנראה בגלל שהחיים לא היטיבו עמו; הלשון המגמגמת את הלמות המחשבה – אולי משום שהמחשבה מהירה מהיכולת להתבטא, והשינה המהווה מפלט שבו אפשר להפליג בחלומות סדורים למחוזות רגועים.

 

והנה מופיעה האם – בפתאומיות, כניסה מפתיעה, חדה וחודרנית כל כך, עד שאפשר לחוש אותה בבשרנו. האם אינה אקטיבית; היא אינה פועלת פעולה אלא מתוארת כ"חרושת צללים", ואף על פי כן הופעתה בשיר לא רק מטלטלת אלא מאיימת ואף מביכה את הקורא: לְמה הכוונה ב"חרושת צללים"? הופעה של מי שהיא "חורשת מזימות"? הופעה שלה כפי ש"חשרת עבים" מופיעה בשמים באיום קודר? ואולי הופעתה מלמדת על "חרושת שמועות" שעלינו לברר מה הן?

 

אם כן, ה"חרישיות" שבהופעת האם מטרידה, והצללים המכבידים שהיא משליכה כחופה מאיימים. בצמצום הופעתה ובריחוקה מאלצת אותנו האם (והכותבת עמה) לקרוא שוב את השיר מתחילתו, ולנסות להבין מחדש את התובנות הנפשיות בדבר הקשר הנפשי העדין בין הבת לאביה.

 

"אבל אבא ישן" הוא שיר מפוכח, מפוכח מדי, הנוגע ברגשות האהבה שלנו להורינו. מגולל הוא בתוכו באיפוק תובנות רגשיות של החמצה, אכזבה, עצב, כעס עצור וצללים – צללים רבים שצריך לפזרם עד שתתבהר התמונה; והמלאכה מוטלת על היחיד.

 

בספרה "לבד באוקיינוס", אשר עורר עניין רב, מצליחה גל להזדהות עם הדמות הפיזית-רוחנית של גיבור ספרה – סלבה, ולספר סיפור ביוגרפי של אישיות יוצאת דופן, תוך שהיא משלבת תובנות עצמיות משלה, ותוך שילוב אמת אחרת (מטאפיזית?) עם האמת העובדתית, מה שהופך את הספר ליצירה מיוחדת. גם בשיר זה בולטת תכונתה של גל (תכונה שהיא כנראה הכרחית לכל סופר) – היכולת להיות אמפתית לדמויות, לחוש את התובנות הנפשיות שבנפשן ולתארן במדויק, תוך חשיפת תובנות נפשיות עצמיות לנוכח המציאות.

 

כבהרבה מיצירותיה, גל קוסטוריצה, יוצרת ועורכת, יודעת לבצע בדיוק רב קורלציה בין המבנה המציאותי שאותו היא רוצה לתאר ובין המבנה הספרותי (על המשפטים והמילים) בו היא בוחרת; כאן בא הדבר לידי ביטוי בַּדיוק שבו מתוארים יחסי הדוברת בשיר עם הוריה ובמיקומם המדויק בשיר.

 

גל פירסמה שירים וסיפורים קצרים בבמות רבות, וספרה השני "שותפות מותנית" עומד לראות אור בקרוב.