ביציע
  • נועה לקס

    נולדתי בדצמבר 1981. מתוגררת בדירת חדר מעל רחוב ראשי של עיר בשרון. מצלמת במיוחד פורטרטים עצמיים. שירי וסיפורי הקצרים הופיעו ביחרוני הספרות "גג", "מאזנים" ובקובץ הסיפורים הקצרים של יצחק בן נר.  https://www.facebook.com/profile.php?id=627122978

סיפור ביקום תרבות

סיפור ישן שלי ביקום תרבות. הפתעה נחמדה ליום חורפי. מוזמנות (גם מוזמנים) http://www.yekum.org/2011/11/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%A6%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%A4%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94-%D7%9C/

קרא עוד »

חניקה

הסיפור הופיע לראשונה בכתב העת לספרות "מאזניים"    לובשת את נעלי הבית המשובצות של אבנר, ומשתרכת אחרי הגורה. היא מרחרחת בחצרות זרים, מושכת את הרצועה, ומנסה לדרבן אותי למשחק. אני מביטה בעיניה המצפות. זה לא הוגן לאף אחת מאתנו. אנחנו עוברות ליד הגינה מאחורי האנדרטה. אני משחררת אותה מהרצועה, ומרגישה מאוד הומנית באותו רגע. כמו תמיד, עצי האורן עושים לי אלרגיה: גרודים, ...

קרא עוד »

המשכים עגומים

ימי הולדת שלושים,חתנות,אכזבה מאהוב לשעבר, אלה שגמרו לשני שירים להצטלב בראשי לאחרונה.   יהודה עמיחי וצ'רלס בוקובסקי, שני משוררים שנלדו בגרמניה. מעבר לזה, אין דימיון באורך חייהם. האחד סופר ומשורר ביבים נע ונד. השני לוחם קרבי בצעירותו שניהל חיי משפחה בירושלים. למרות זאת מצאתי לנכון להציג פה את שני הקטעים שהם כמו המשכים עגומים אחד של השני (לא משנה איך ...

קרא עוד »

עקמת

    לקח לי זמן להשתקע בדירה הזו ויותר זמן להבחין בכך שהנוף הנשקף ממנה כעור בצורה בלתי רגילה. אתם יכולים לבחור כל חלון, זה לא משנה : עדיין יתייצבו שם הבניינים החדשים והאפורים של שיכון הזוגות הצעירים ויחסמו לכם את האופק.    הפעם האחרונה בה ראיתי את אחי הגדול היתה בגלל ספה. עברו שנים מאז שדרכתי אצלו בבית וגם אז ...

קרא עוד »

מתנה נפוצה

אנשים נזכרים בכאבים שלהם בעיקר בסופי שבוע. המזכירה ענתה והעבירה שיחות לארבעת הרופאים שישבו בחדריהם. היא היתה יעילה ומנומסת,לכן היה לה עץ במבוק ננסי על השולחן,מתנה נפוצה שקיבלה מהרופאים באיזה חג או מועד. בחורה צעירה הגיעה למומחה לפוריות ולא היתה בטוחה במועד התור שלה. היא ליטפה את עלי הבמבוק הארוכים. "הוא נורא יפה," היא אמרה. המזכירה המשיכה להעביר שיחות מצוקה,כל ...

קרא עוד »

עטלפים

חדרי החדש ממוקם בגובה מעופם של עטלפי הפירות, הבאים כל ערב לנגוס בצמרת עץ התמר. שעות הם מצטופפים סביב הפירות, אשכול יונקים הומה וחדור מטרה. לא פעם חשבתי לזנק מעל הרחוב בפיסוק אדיר, לאחוז בגוש היונקים המעופף ולהניח לו לקחת אותי למעונו: שם אעביר ימים תלויה בשינה הפוכה בין הגופים, מכורבלת בין אלפי נשימות חמות . אך העניין דורש תירגול ...

קרא עוד »

מכנסיים

-מדוכאים, אני אומרת לכם, תעשו הרבה כושר. לכו, רוצו בחוץ תפרישו סרוטונין תתעייפו ולא מהמחשבות של עצמכם. – נה, אין לנו כוח לשים מכנסיים. -אוקי

קרא עוד »

הדב הגדול

הכוס נשברה, הילדים היחפים התבקשו ללכת לחדר שלחו אותי איתם לשים עין. הם ביקשו לשחק בחושך "אל תדליקי את האור" הם אמרו "אנחנו ביער." אבל ידי עוד ריפרפה על קנה המתג, נכונה לחסל את בואו של הדב הגדול. לבסוף נכרת היער ע"י קולו של אחד המבוגרים "שוב ניתן להתהלך על הרצפות ללא חשש," הוא אמר חזרנו למקומותינו, רכונים מעל הבשר ...

קרא עוד »

כישוף בוקר/ראיון עבודה

  האיש שאל אם אני יודעת לקבל סמכות. היה חורף, כך שהחדר היה סגור. האיש הצחין מזקנה, למרות שהיה רק כבן ארבעים. יכולתי להריח את תאי העור שלו מתים בזה אחר זה. לא ידעתי מה לענות לו. באותה נקודה כבר לא רציתי בעבודה גם ככה. הוא המשיך: "כי צריך להיות פה קר מזג. האנשים שעובדים אצלנו מאוד רגועים ולא מרמים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לנועה לקס