לבנה מושון
כותבת ומספרת
|
אני לא יפנית, לא מורקמי-סאן
לבנה מושון
אחת מההלקאות העצמיות הברוכות שלי הייתה מאז ומתמיד היעדר משמעת עצמית לכתיבה. כשהיו צאצאיי קטנים הסתתרתי לא אחת מאחוריהם כתירוץ מדוע קשה לי להתפנות מספיק, למרות שהתפניתי לכתיבה ובן זוגי סייע כמידת אורך נשימתו – אולם אף פעם לא התפניתי כמו שצריך. אם אודה
כניסה לפוסט
פורסם ב 24/08/2011 10:46:49
תגובות: 12
|
איזה דפוק הקיץ הזה!
שושנה התקשרה ושאלה אם אני יכולה לבוא יותר מוקדם. אימא'שלי לחצה עלי מאחורי הגב להגיד כן, שככה אני יחזור מוקדם ויעזור לה לנקות. רציתי לראות עוד קצת טלוויזיה לפני שאני הולכת ללמוד. בסוף אמרתי אוף, נו, ולשושנה אמרתי טוב. אחרי שניתקתי את הטלפון, הכנסתי בעצבים
כניסה לפוסט
פורסם ב 17/07/2011 22:56:36
תגובות: 6
|
אילו אהבת אותי היית קוצץ את כנפיי
מאת לבנה מושון
ביקרתי בבית אנשים. שקעתי בשיחת חולין עם בת שיחי. עיני נמשכה רחוק אל החלון בפינת האוכל. על צמד חישוקים שהשתלשל מהמשקוף עמדה ציפור דוממת. לפתע ניפחה נוצותיה והתנועעה. הייתי מופתעת. שאלתי אם אני רואה נכונה. כן, נעניתי, הציפור חיה, זה תוכי.
כניסה לפוסט
פורסם ב 30/05/2011 12:29:05
תגובות: 15
|
חנה טואג בפרס קוגל, הערב
היום 10.4.11, בשעה 20:00 הוענק בתיאטרון חולון פרס עיריית חולון לספרות יפה ע"ש דר' חיים קוגל, ראש העיר הראשון של חולון. הפרס יוחד השנה ליוצרים מתחום הפרוזה, והוענק לסופרים חנה טואג, סייד קשוע וליזי דורון. הפרס מוענק אחת לשנתיים ליוצרים מתחום הפרוזה והשירה ושוויו מחצית
כניסה לפוסט
פורסם ב 10/04/2011 23:11:51
תגובות: 14
|
עוד משהו קטן שלא ידעתם על משה קצב
מאת: לבנה מושון
הוא נכנס לביתי עם ילקוט הכלים שלו, סרבל וכיפה סרוגה. חיבק את מייבש הכביסה וסובב את אחוריו אליו. ברדיו המו הקולות. הייתה התרגשות עצומה. שבע שנות כלא לנשיא האנס. הטכנאי חיטט והריח ואמר:"שרוף!" אני הכחשתי. התווכחתי. אמרתי לו שגזר הדין אינו צודק. והוא
כניסה לפוסט
פורסם ב 23/03/2011 18:07:57
תגובות: 22
|
קולין מחמדי, בכל יום רביעי אני מגמגמת
לבנה מושון
קולין מחמדי, אני רוצה לספר לך סיפור אישי.
הוא בא ללמוד אצלי יחד עם בני קבוצתו, ארבעה במספר. הם בני עשר. אני מדריכה אותם בכתיבה של הבעת עמדה. הוא מכולם נוגע ללבי ומכווץ אותו מצער. הוא מבקש את עזרתי בעיניים יפות ובגמגום כבד ווחריף. אחרי
כניסה לפוסט
פורסם ב 18/02/2011 20:43:49
תגובות: 6
|
מון שרי, המורה לצרפתית ג'
חלק א'
blogs.bananot.co.il/showPost.php
חלק ב
blogs.bananot.co.il/showPost.php
חלק ג'
"רק אני ראיתי הכול," הגביר פיני את הלפיתה שלו על זרועי. סמוקה, משולהבת, עם עיניים בורקות, תיאר אותה באוזניי. אנשים במושבה לא ידעו. הרבה זמן לא ידעו. נפתלי לא העז להיכנס לבית שלה. גם מילכה לא ידעה. שלוש-ארבע
כניסה לפוסט
פורסם ב 24/01/2011 22:15:00
תגובות: 0
|
מון שרי, המורה לצרפתית, ב'
חלק א'
blogs.bananot.co.il/showPost.php
חלק ב'
פיני, או כפי שקרא לו ליאון החנווני, פנחס לייזר, מסתבר ידע ימים טובים יותר. בעבר היה שומר יערות קרן קימת לישראל. איש צנוע ונוקשה, בעל עקרונות וחסר פשרות. תדיר חלף עם סוסתו השחורה בחורשות שהקיפו את המושבה שלנו וישובים אחרים בסביבה.
כניסה לפוסט
פורסם ב 23/01/2011 20:53:13
תגובות: 4
|
מון שרי, המורה לצרפתית, א'
מאת
לבנה מושון
התפרסם במוסף "משא", עיתון דבר, 1997
חלק א'
קריאת העורב הקימה אותי משולחן עבודתי אל המרפסת. בלשוני ליקקתי מעטפה, אחת מני עשרות מעטפות ובהן הזמנות לחגיגת בר המצווה ששיגרנו לקרובים ומכרים. גל של חום היכה בפניי. עיניי חיפשו בין עצי הצפצפות שמול ביתנו
כניסה לפוסט
פורסם ב 22/01/2011 14:55:33
תגובות: 0
|
|
|
