בננות - בלוגים / / ברחובות פריז
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

ברחובות פריז

 

 

ברחובות פריז

 

מְטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת פָּרִיז

וְחוֹשֵׁב עַל

שׁוּרָה לֹא פְּתוּרָה בְּשִׁיר

שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹב בַּבַּיִת.

כְּמוֹ תָּמִיד-

מִתְעַסֵּק בִּשְׁטֻיּוֹת

וְלֹא רוֹאֶה אֶת מַה שֶּׁלְּפָנַי.

 

 

 

9 תגובות

  1. לגיורא,

    אולי לא לכך כיוונת, אבל הלוואי עלי לטייל ברחובות פריז ולחשוב על שורות של שיר.

    בברכה,
    חוה

    • גיורא פישר

      שלום חוה
      נכון שלא לכך כיוונתי
      אבל אני מבין בדיוק למה את מתכוונת-
      "צרות של עשירים" -:)
      בברכה
      גיורא

      • גיורא היקר,

        הגבתי אליך בכל מיני פוסטים, דווקא לדבריו של ארי שביט היה לי קשה להגיב, אבל הגבתי במקומות אחרים.

        לא בדיוק התכוונתי לצרות של עשירים, אלא דווקא לפריז עצמה שהיא בעיני אחד המקומות היפים בעולם, וגם אולי רוויות תרבות, השדרות הרחבות, בתי הקפה, המוזיאונים, הרבה חכמה יצאה מצרפת גם על חירות ולחשוב על שורות של שיר הוא הדבר הטבעי ביותר דווקא בפריז.

        הלוואי שתשרה עליך המוזה תמיד.

        בברכה,
        חוה

        • גיורא פישר

          שלום חוה
          תודה.
          למען האמת, חזרנו לפריז כדי לעשות "תיקון". הפעם הקודמת לפני כ13 שנים הייתה לא מוצלחת. לא אהבנו את העיר ,בעיקר בגלל הצרפתים הלא סימפטיים.
          אבל יש שינוי משמעותי גדול ביחס לתיירים. אני תולה אותו בין היתר בדור הצעיר היודע אנגלית ומודע לחשיבות התיירות.
          העיר מדהימה אותי בשקט שלה ובנקיון. הלכנו המון ברגל והיינו במוזיאון ד'אורסיי ובלאורנז'רי- בניין המאכלס תמונות פנורמיות של נימפאות(חבצלות מים)של מונה.
          ובעניין אחר, את צודקת, אהוד ברק החזיר הקפיטליסט חיסל את תנועת העבודה ואת השמאל המרכזי. זהבה גלאון וחבריה חיסלו את מר"ץ (המפלגה שהצבעתי לה במשך כשלושה עשורים).
          ובקשר להצהרה שאני "שווה ספר", ובכן, ספר כזה כבר נכתב ("אחרי זה" בהוצאת "עם עובד"). זו האוטוביוגרפיה היחידה ,המוסמכת. יש בה הכל: ההורים, הילדות, האהבות ,המלחמות ,האכזבות ,האסונות והנחמות.
          בקיצור, כל הרכיבים של חיי אדם.
          של כולנו.
          הנה הקישור לשיר הפותח את הספר:
          ציון לשבח
          http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=236&itemID=6793#post6793

          • גיורא היקר,

            לא באמת ידעתי שאתה בפריז. עכשיו אני יודעת. קראתי את השיר – אי אפשר לתאר טוב יותר מה שאני מרגישה יום יום, ושעה שעה.

            היום, יש לאיתן בני יומהולדת, הוא מאושפז, יוסי בעלי לשעבר נאבק במשרד הביטחון, בשנה האחרונה, איתן לא במצב כל כך טוב.

            וכעידוד, הייתי בפאריז בשנת 2000 – לבד – לגמרי לבד. ומה שאתה מספר הוא באמת מה שנהניתי. אהבתי מאוד את מוזיאון ד'אורסי, בכניסה היתה תמונה מאוד גדולה המתארת את הדקדנס של תרבות רומי. ימים שלמים הסתובבתי במוזיאונים. אז עוד התלבשתי מחוייט, ואי אפשר היה לזהות מאיזה מוצא אני, וכן, איפה שיכלתי דברתי אנגלית.

            אספר לך משהו, בעניין השיר השני שהבאת, דווקא על אהבה רומנטית, כאשר הסתובבתי במוזיאון הלובר, יש להם קפיטריות ובתי קפה מאוד אלגנטיים, והעוגות שם, זה פשוט משהו אדיר, בבית קפה פינתי ישבו שניים, הוא והיא.

            הוא היה גבר מאוד נאה, והיא לא משהו = הם דברו והסתכלו זה לזו או זו בזה בתוך העיניים, היתה לי הרגשה שהיתה ביניהם אהבה אמיתית, הבטתי והתקנאתי.

            אהבה כזאת, אפשר אולי היה להרגיש רק שם = בדיוק בתפאורה הזאת – כמו חלום.

            בפאריז, גיורא היקר, הייתי מאושרת!!!

            מאחלת לך הרבה אהבה, תיקון אמיתי, שכיות חמדה, והעמקת וחווית הידע הרב שיש לך כבר.

            והתכוונתי – צריך לכתוב עליך ספר!!!

            ברכות שלום מכל הלב
            ממני, בארץ
            חוה

  2. גיורא, ברוך שובך. יום אחד בלעדינו וכבר חזרת. וכן השיר שלך מבטא הכי מדויק בעיני את הבעיה שלך שאיתה אני כל כך מזדהה: אי יכולת התמסרות לכאן ולעכשיו. פריז רומא או איפה שזה לא יהיה. לא רוצה להתגרות בך. בבית לא היית כותב שיר בעל תוכן שכזה. אין כמו הבית. אבל טוב לנסוע כדי לכתוב אליו שירי געגוע גלויים יותר או פחות. תחזיק מעמד. אנחנו כאן איתך לאורך כל החופשה. וכן תיפתר מהתסכול שיכולת המוגבלת לראות את שלפניך. צרת רבים אולי מקלה, על אף שלא כולם יודו בכך.

    • צ"ל: וכן תיפתר מהתסכול על היכולת המוגבלת לראות את שלפניך…
      שתיתי עכשיו כוס יין משובח וזו התוצאה.

  3. גיורא איזה כיף שאתה גם שם וגם כאן בליבך
    ובטח פאריס כל כך יפה עכשיו
    תמסור לה ד"ש בשמי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר