הצד השלילי של גרומה (לכל העורכים והמתרגמים)

פעם ערכתי ספר מתורגם של סופרת קנדית חשובה ומוערכת מאוד, סופרת שגם אני מאוד מאוד אוהבת ומעריכה. תירגמה אותו מתרגמת שזכתה בעבר בפרס כלשהו לתרגום, ולכן החזיקו ממנה מאוד בהוצאה, מה גם שהיא הייתה חברתה של בעלת ההוצאה.

מה שקיבלתי לעריכה המם אותי. לא האמנתי שאת זה תירגמה זוכת פרס לתרגום. מלבד התרגומיות השגורות שכל עורך תרגום מכיר היו שם פנינים של ממש. נדמה לי שממש ברח לי פיפי מרוב שצחקתי מכמה מהן.

לדוגמה, היה שם משפט שהיא תירגמה כ"היא הייתה בצד השלילי של גרומה", תרגום מילולי מהאנגלית, שבעברית לא רק שהוא חסר משמעות, הוא מצחיק ברמות מטורפות. למעשה הכוונה הייתה שהאישה הייתה רזה מאוד, מה שצריך היה לתרגם בעברית למשהו כמו "היא הייתה כחושה מאוד", "היא הייתה בתת משקל", וכד'.

והיו עוד המון דוגמאות מבעיתות ששכחתי. אחר כך עברתי על המייל שהיא שלחה לסופרת המפורסמת, עם שאלות לגבי דברים שלא הבינה בתרגום. לצד שאלות לגיטימיות היתה שם למשל שאלה מה זה Tom catting. כמעט קברתי את עצמי מבושה בשם כל המתרגמים ועורכי התרגום בארץ. עכשיו הסופרת הקנדית המהוללת תחשוב שאנחנו בישראל לא יודעים אנגלית, ותצחק עלינו במשך שנים. תראו, אלה מפלסטינה אפילו לא יודעים מה זה "טום קאט"…

אינני מציינת שמות כדי לא להעליב איש, אבל רק אציין שלאותה מתרגמת שנורא חשבה את עצמה היה בחוזה העבודה סעיף שיש לה וטו על העריכה. והיא מאוד לא אהבה את העריכה שלי, כי שיכתבתי אותה נורא חזק, מפני שהתרגום היה איום ונורא. גם העורכת הראשית הסכימה איתי, וביחד התלוצצנו והעלינו סברה שאולי המתרגמת זוכת הפרס לשעבר לוקה עכשיו בשיטיון, וזה פשר עבודת התרגום התמוהה והמחפירה שלה.

הדבר עורר סערה באותה הוצאה. העריכה שלי נפסלה, למרות ששולם לי עליה המון. התרגום ניתן לעוד עורכת, וגם אותו פסלה המתרגמת. או אז הבינו בהוצאה, והבינה גם בעלת ההוצאה, שאי אפשר לעשות עסקים עם המתרגמת המטורפת הזו, חברתה הקרובה, והתרגום נפסל.

רק כעבור כמה שנים נתנו אותו שוב לתרגום למתרגמת אחרת, והספר החשוב ראה אור רק בשנה שעברה, כשמונה שנים אחרי שראה אור באנגלית.

כל הסיפור הארוך הזה מנבכי עולם המו"לות והתרגום נועד לחזק טיעון שאני טוענת כבר שנים, שעורך תרגום צריך לקבל קרדיט בדיוק כמו המתרגם, מפני שהוא תורם רבות לתוצאה הסופית.

עד היום ערכתי עשרות ספרים מתורגמים להרבה הוצאות, ואני יכולה לספור על יד אחת מתרגמים שהייתי מרוצה מעבודתם. לי כעורכת נוח ונעים ועדיף שהתרגום יהיה טוב וקולח, כי אז אני לא צריכה לקרוע את התחת. ממילא משלמים לי כמעט אותו הדבר על עריכה קלה יחסית ועל עריכה כבדה. אבל תרגום טוב מגיע רק לעיתים רחוקות. בדרך כלל מדובר בטקסטים שצריך לחרוש אותם מבוקר עד ערב. אז מדוע לא מגיע קרדיט לעורך אחרי שהוא שיפר את התרגום לאין ערוך?

אינני יודעת כמה שיבושי תרגום ותרגומיות נוראיות מצאתי במשך השנים בספרים שערכתי, בוודאי אלפים, חלקם מחפירים ממש, ומעידים על כך שהמתרגם פשוט עובד כמו תוכנת תרגום. בחיי, לפעמים בא לי לקחת את מה שנותנת תוכנת התרגום ולערוך את זה. זה יהיה אפילו קל יותר מלערוך מתרגמים מסוימים. לאן נעלם להם השכל, אני שואלת את עצמי בבואי לערוך תרגומים מזוויעים, שהם בכלל לא נדירים, להפך, הם הרוב המכריע.

ולמרות כל זאת, במרבית המקרים לא מופיע שמו של העורך, איש מהקוראים אינו יודע כמה הוא תרם לתרגום, וכולם מעריצים את המתרגם ולפעמים הוא מקבל פרסים. ומה שהכי נורא, שבמרבית המקרים הפרס הזה לא מגיע בכלל למתרגם אלא לעורך. אני אומרת זה גם על סמך תרגומים אחרים שראיתי, שלא אני עצמי ערכתי. 

מדובר בעוול מתמשך של הוצאות הספרים, שמשום מה אי אפשר לשנות אותו. למרות שאני מנסה לומר את זה לפעמים לעורכים ראשיים בהוצאות, לא מוכנים להקשיב לי, אומרים לי שככה זה, זה מקובל בענף, אין מה לעשות.

מדוע אין מה לעשות? מה עם לשנות את הגישה לגמרי? מה עם לתת לעורך קרדיט? לא הגיע הזמן לזה? מתי כבר יבינו שעבודת עורך התרגום חשובה לא פחות, ופעמים רבות אפילו יותר מעבודת המתרגם?

במשך השנים חשבתי לאסוף את כל התרגומיות המבעיתות הללו, ולעשות מין רשימה ארוכה שאותה אפרסם ברשת. בסוף, מרוב עצלנות, לא עשיתי את זה, וחבל. גם כי זה משעשע, וגם כי זה יכול לעזור לכל העורכים והמתרגמים. אם יש לכם דוגמאות לתרגומים מצחיקים שערכתם, אנא, שתפו אותנו.

* הרשימה מתייחסת רק לתרגום ועריכת סיפורת, לא שירה.