בננות - בלוגים / / הצד השלילי של גרומה (לכל העורכים והמתרגמים)
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

הצד השלילי של גרומה (לכל העורכים והמתרגמים)

 

פעם ערכתי ספר מתורגם של סופרת קנדית חשובה ומוערכת מאוד, סופרת שגם אני מאוד מאוד אוהבת ומעריכה. תירגמה אותו מתרגמת שזכתה בעבר בפרס כלשהו לתרגום, ולכן החזיקו ממנה מאוד בהוצאה, מה גם שהיא הייתה חברתה של בעלת ההוצאה.

 

מה שקיבלתי לעריכה המם אותי. לא האמנתי שאת זה תירגמה זוכת פרס לתרגום. מלבד התרגומיות השגורות שכל עורך תרגום מכיר היו שם פנינים של ממש. נדמה לי שממש ברח לי פיפי מרוב שצחקתי מכמה מהן.

 

לדוגמה, היה שם משפט שהיא תירגמה כ"היא הייתה בצד השלילי של גרומה", תרגום מילולי מהאנגלית, שבעברית לא רק שהוא חסר משמעות, הוא מצחיק ברמות מטורפות. למעשה הכוונה הייתה שהאישה הייתה רזה מאוד, מה שצריך היה לתרגם בעברית למשהו כמו "היא הייתה כחושה מאוד", "היא הייתה בתת משקל", וכד'.

 

והיו עוד המון דוגמאות מבעיתות ששכחתי. אחר כך עברתי על המייל שהיא שלחה לסופרת המפורסמת, עם שאלות לגבי דברים שלא הבינה בתרגום. לצד שאלות לגיטימיות היתה שם למשל שאלה מה זה Tom catting. כמעט קברתי את עצמי מבושה בשם כל המתרגמים ועורכי התרגום בארץ. עכשיו הסופרת הקנדית המהוללת תחשוב שאנחנו בישראל לא יודעים אנגלית, ותצחק עלינו במשך שנים. תראו, אלה מפלסטינה אפילו לא יודעים מה זה "טום קאט"…

 

אינני מציינת שמות כדי לא להעליב איש, אבל רק אציין שלאותה מתרגמת שנורא חשבה את עצמה היה בחוזה העבודה סעיף שיש לה וטו על העריכה. והיא מאוד לא אהבה את העריכה שלי, כי שיכתבתי אותה נורא חזק, מפני שהתרגום היה איום ונורא. גם העורכת הראשית הסכימה איתי, וביחד התלוצצנו והעלינו סברה שאולי המתרגמת זוכת הפרס לשעבר לוקה עכשיו בשיטיון, וזה פשר עבודת התרגום התמוהה והמחפירה שלה.

 

הדבר עורר סערה באותה הוצאה. העריכה שלי נפסלה, למרות ששולם לי עליה המון. התרגום ניתן לעוד עורכת, וגם אותו פסלה המתרגמת. או אז הבינו בהוצאה, והבינה גם בעלת ההוצאה, שאי אפשר לעשות עסקים עם המתרגמת המטורפת הזו, חברתה הקרובה, והתרגום נפסל.

 

רק כעבור כמה שנים נתנו אותו שוב לתרגום למתרגמת אחרת, והספר החשוב ראה אור רק בשנה שעברה, כשמונה שנים אחרי שראה אור באנגלית.

 

כל הסיפור הארוך הזה מנבכי עולם המו"לות והתרגום נועד לחזק טיעון שאני טוענת כבר שנים, שעורך תרגום צריך לקבל קרדיט בדיוק כמו המתרגם, מפני שהוא תורם רבות לתוצאה הסופית.

 

עד היום ערכתי עשרות ספרים מתורגמים להרבה הוצאות, ואני יכולה לספור על יד אחת מתרגמים שהייתי מרוצה מעבודתם. לי כעורכת נוח ונעים ועדיף שהתרגום יהיה טוב וקולח, כי אז אני לא צריכה לקרוע את התחת. ממילא משלמים לי כמעט אותו הדבר על עריכה קלה יחסית ועל עריכה כבדה. אבל תרגום טוב מגיע רק לעיתים רחוקות. בדרך כלל מדובר בטקסטים שצריך לחרוש אותם מבוקר עד ערב. אז מדוע לא מגיע קרדיט לעורך אחרי שהוא שיפר את התרגום לאין ערוך?

 

אינני יודעת כמה שיבושי תרגום ותרגומיות נוראיות מצאתי במשך השנים בספרים שערכתי, בוודאי אלפים, חלקם מחפירים ממש, ומעידים על כך שהמתרגם פשוט עובד כמו תוכנת תרגום. בחיי, לפעמים בא לי לקחת את מה שנותנת תוכנת התרגום ולערוך את זה. זה יהיה אפילו קל יותר מלערוך מתרגמים מסוימים. לאן נעלם להם השכל, אני שואלת את עצמי בבואי לערוך תרגומים מזוויעים, שהם בכלל לא נדירים, להפך, הם הרוב המכריע.

 

ולמרות כל זאת, במרבית המקרים לא מופיע שמו של העורך, איש מהקוראים אינו יודע כמה הוא תרם לתרגום, וכולם מעריצים את המתרגם ולפעמים הוא מקבל פרסים. ומה שהכי נורא, שבמרבית המקרים הפרס הזה לא מגיע בכלל למתרגם אלא לעורך. אני אומרת זה גם על סמך תרגומים אחרים שראיתי, שלא אני עצמי ערכתי. 

 

מדובר בעוול מתמשך של הוצאות הספרים, שמשום מה אי אפשר לשנות אותו. למרות שאני מנסה לומר את זה לפעמים לעורכים ראשיים בהוצאות, לא מוכנים להקשיב לי, אומרים לי שככה זה, זה מקובל בענף, אין מה לעשות.

 

מדוע אין מה לעשות? מה עם לשנות את הגישה לגמרי? מה עם לתת לעורך קרדיט? לא הגיע הזמן לזה? מתי כבר יבינו שעבודת עורך התרגום חשובה לא פחות, ופעמים רבות אפילו יותר מעבודת המתרגם?

 

במשך השנים חשבתי לאסוף את כל התרגומיות המבעיתות הללו, ולעשות מין רשימה ארוכה שאותה אפרסם ברשת. בסוף, מרוב עצלנות, לא עשיתי את זה, וחבל. גם כי זה משעשע, וגם כי זה יכול לעזור לכל העורכים והמתרגמים. אם יש לכם דוגמאות לתרגומים מצחיקים שערכתם, אנא, שתפו אותנו.

 


 

* הרשימה מתייחסת רק לתרגום ועריכת סיפורת, לא שירה.

 

29 תגובות

  1. ידידי משה הנעמי ז"ל שהיה מתרגם מצויין (אני קראתי רק את תרגומי השירה שלו)היה אומר שבשביל מה שמשלמים הוא לא יכול להשקיע יותר מדי.

    • יעל ישראל

      סבינה, זו לא סיבה. גם לי לא משלמים הרבה, אבל אני לא יכולה לתת עבודה זבל, גם לא בהוצאות שמוכנות לפרסם עבודה זבל. יש דבר כזה שנקרא מוסר עבודה. היית רוצה שבנאי יבנה לך בית בלי פיגומים ועם המון ליקויים כי את לא משלמת לו מספיק לדעתו?

      אם אתה לא מוכן או לא יכול לעבוד בזה, אל תעבוד, אל תתרגם. רק אל תעשה עבודתך מרושלת. זה לא מוסרי, ובטח שלא מאדם שעיסוקו במילים וכתיבה וספרות.

      ומי אחר כך צריך לתקן את זה? את התרגום הזבל? העורך!!! ועוד לא נותנים לו קרדיט על זה בדרך כלל. זה צדק זה?

    • רפי (עורך, בעוונותי)

      סבינה,
      הטענה שלך בדבר התשלום הנמוך לא מחזיקה. עבודה יש לבצע כמו שצריך. אני מסכים עם יעל בכל הטענות שהיא מעלה כאן.

  2. גיורא לשם

    במקרה של שירה או תרגום שירה, העורך מהלך על חבל דק מאוד.
    באופן פרדוקסלי, החלטות היוצר או המתרגם בתחום הזההן לכאורה כבדות משקל יותר לכאורה מן העורך. אך לעתים קרובות מוצא את עצמו העורך חייב לקבוע קריטריונים ברורים לשיבוש, לשגיאה, לחוסר טעם ואף לבורות, ולסמן אותם כקו לא עביר.
    טוב, זה אמור להיות תפקידו של העורך ועל כך יש לשלם לו כיאות ולהעניק לו קרדיט ראוי.

    • יעל ישראל

      גיורא, ברוב הספרים שאני עורכת, פרוזה כמובן, אני מוצאת את עצמי מתרגמת מחדש משפטים שלמים ולפעמים פסקאות שלמות. עד כדי כך התרגום גרוע לפעמים. פשןט בושה. ועוד ממתרגמים ידועים.

      בשירה זה בוודאי אחרת. אבל כתבתי שהרשימה מתייחסת רק לפרוזה.

      • שירה לא מתרגמים בשביל כסף.
        שם מה שלא בסדר הוא עניין של יכולת וסגנון.

        • יעל ישראל

          אמרת שאותו אדם אמר, שבשביל מה שמשלמים לו, הוא לא יכול לעשות יותר מזה. אני מניחה שהתכוונת לפרוזה, סבינה.

          פרוזה זכאית לתרגום מעולה. גם אם לא משלמים הרבה, זה זוועה לתרגם גרוע כי לא משלמים מספיק, ועוד לצפות שהעורך יתקן הכול, ועוד שלא יקבל על זה קרדיט.

          • אני מתרגמת ולאחרונה תרגום שלי זכה למחמאות רבות. בכל פעם שהנושא עולה, אני חוזרת ואומרת שהתרגום היפה היה פחות יפה בהרבה אלמלא עבודתה של העורכת, וכאן אני רוצה לתת לה את הקרדיט המגיע לה: אילנה המרמן.
            בלעדיה התרגום היה בסדר, מן הסתם, אבל היא תרמה לו רבות וכשקיבלתי את הספר לידי, ציפיתי לראות גם את שמה עליו, אבל רק שמי הופיע.

            דעתי כדעתה של אינגה, כמו שיש מתרגמים בכל הרמות, כך גם רמותיהם של העורכים. כמו שיש סיפורי זוועה על עבודת המתרגמים, אנחנו גם יכולים להביא דוגמאות הפוכות, של עורכים ששיבשו לחלוטין את התרגום.

            בנוגע לקרדיט אני מסכימה, שמו של עורך התרגום צריך להופיע בספר.

        • גיורא לשם

          בהחלט היה רצוי ששירה תתורגם תמורת כסף.
          זה היה משפר את היחס שמו"לים היו נותנים לשירה וגם מהווה מקור פרנסה הוגן למתרגמי שירה טובים.

      • גיורא לשם

        יעל יקירתי.
        חובה להזמין תרגומים רק מבעלי מקצוע מן השורה הראשונה, אלא אם מדובר בספרות שוּנד.
        הניסיון לקחת מתרגם מליגה ז' ולנסות לשפץ את תרגומו כדי שייראה כליגת-על נידון מראש לכישלון ולפישלון.

      • גיורא לשם

        יעל,
        לו את כמוני היית משליכה את כתב-היד של המתרגם הקלוקל ישר בפרצופו!

        • יעל ישראל

          גיורא,
          גם מתרגמים ידועים ומוערכים עושים עבודתם פישול. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בזה.

          ומה לעשות, צריך להתפרנס.

          • גיורא לשם

            מי שצריך להתפרנס ואינו יודע את המקצוע שיתכבד ויילך לעבוד בעבודות אחרות!
            האם הוא היה מרשה לעצמו לעבוד כך בתעשייה שמכבדת את עצמה?

  3. המתנקש העיוור,של מרגרט אטווד,אני מניח?

  4. הניסיון היחיד שהיה לי בענף בהחלט מביא אותי לחזק את דברייך. מדובר בספר שעבר את כל שלבי העריכה אבל לבסוף לא ראה אור מסיבות כלכליות של ההוצאה. אני השקעתי רבות בתרגום, אבל מאחר שהייתי מתחרגם מתחיל עשיתי כמה שגיאות די איומות (שהיום היו מסמרות את שערי) ועורכת התרגום המוכשרת תיקנה ושיפצה אותן היטב. מה שכן, באותה הוצאה היה נהוג כן לתת קרדיט לעורכ(ת) התרגום, כך שלו היה הספר מתפרסם, היא היתה זוכה לכל הכבוד המגיע לה.

    • זה לא נהוג גם בחו"ל.
      איש אינו יכול למדוד דברים כאלה לפי קרדיט. בספרי POEM פורסם שם עורכת התרגום, והתוצאה היתה שהמתרגמת, שעבדתי איתה ארוכות, נעלבה.
      היחידי שלא קיבל קרדיט על התרגום הייתי אני, אבל לא היה אכפת לי במיוחד, שהרי אני מחבר הספר.

      הצעה הגונה (אך לא רצינית): לדרג בין 1 ל-5 את חלקם של העורך והמתרגם בתרגום. יש אומרים שגם רומנים מסוימים נכתבו בשפת המקור בעשרים עד ארבעים אחוזים על ידי עורך הספר 🙂

  5. אינגה מיכאלי

    יעל, אני מסכימה איתך במאת האחוזים: צריך לתת קרדיט לעורך וצריך להעסיק מתרגמים (ועורכים) טובים בלבד.
    אני לא מסכימה עם ההצהרה הגורפת שכל התרגומים גרועים ורק את – העורכת גיבורת-העל – מחרפת את נפשך ומצילה אותם. יש בארץ מתרגמים מעולים, יש טובים מאוד, יש בינוניים ויש גרועים. ויש גם עורכים מעולים וטובים מאוד, ובינוניים וגרועים. היו גם מקרים הפוכים, אגב, של עורכים שהרסו תרגום עם תיקונים מביכים ומוטעים.
    צריך לקחת דברים בפרופורציה.

  6. "הצד השלילי של גרומה" מפאן אחד זה מצחיק מפאן שני זה גם 🙂

    נסיוני דל וכקוראה בלבד ואני מה זה מסכימה אתך

    ראי רשימתי הצנועה ואולי תשאבי משם דוגמית אחת לספר שתערכי 🙂

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=237&itemID=10808#post10808

  7. יחד עם זה יש צד חיובי גם לגרומה :
    קוראת עכשיו את "הרחק מהמון מתהולל" ומתלקקת 🙂

    • גיורא לשם

      ריקי,
      שימי לב ששמו של הרומן בתרגום הקודם היה "הרחק מן ההמון הסואן". המלה "סואן" בתרגום לעומת המקור מדוייקת יותר מן המלה "מתהולל".

  8. עוברת אורח

    כעורכת שבעבר עסקה הרבה בעריכת תרגום, אני יודעת היטב על מה את מדברת, וכמובן מסכימה איתך מאוד.
    לא יאומן מה שמצאתי בתרגומים, כאילו המתרגמים השכיבו את המוח לישון לפני שהתחילו לעבוד.

  9. תַּלְמָה פרויד

    מה שאת אומרת יעל, נכון גם לגבי עריכה לשונית. עורך לשוני הוא איש צללים, ש'מחביאים' אותו באותיות קטנות בסוף הקרדיטים (אם בכלל), כי איש אינו רוצה להודות ברבים שצריך לתקן את העברית (העילגת ברוב המקרים, לצערי) שלו או של עיתונו, הוצאתו וכד'. כל כתב זוטר ומתחיל – גם אם עילג ובור – זוכה ליותר קרדיט ותגמול ובונוסים מן העורך הלשוני, ש'מוציא אותו' טוב (מדי?) מביצת העילגות בה הוא שרוי.
    מדי יום אני נתקלת בקוריוזים, בורות, עלגות, מידע שגוי, חוסר ידע כללי ועוד מרעין בישין. יש חומר באמתחתי הכבדה למלא ספרים ודוקטורטים. אנשים עדיין סבורים בתמימות שמי שפונה לכתיבה או לעריכה, מן הסתם מצויד בידע ובכישורים הרלוונטיים. בלוף גדול!! רק מיעוט!!

  10. רונית בר-לביא

    מעולה, יעלה 🙂

    האמת שהמשפט הנ"ל הוא סטארט אפ מעולה,
    אני מציעה שכלול שלו:
    "אני גרומה באופן שלילי":
    כלומר, אני שמנה, פרה.

  11. אמל אבו זידאן

    ידידתי יעל
    העלת סוגיה חשובה מאוד. לדעתי ראוי לפרסם את הפוסט גם באתרים נפוצים ומוכריםכמו הארץ. אכן ההבהרות שאת מעלה כאן לא מוכרות לרבים רבים,ולכן חשוב להביאן למקסימום קוראים.

    אמל

    • גיורא לשם

      נו, באמת. מי שיודע לתרגם יודע את הדברים האלה.
      מי שאינו יודע לתרגם לא ילמד את זאת לעולם.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל