אִי הַוַּדָּאוּת
  • מירה טנצר

    בת 48, גרושה ואם לנועה וגיא.  ד"ר לפילוסופיה בהוראת המדעים; מרצה בנושאי מחשבים בחינוך, מחקר וכתיבה; ראש היחידה ללימודים מקוונים במכללה; לומדת ספרות לתואר ראשון; קוראת וכותבת שירה.

לִפְנֵּי הַחֲגִּים (שְׁנַיִם עַל הֶזִּכָּרוֹן וְסוֹף פָּתוּחַ)

לִפְנֵּי הַחֲגִּים (שְׁנַיִם עַל הֶזִּכָּרוֹן וְסוֹף פָּתוּחַ)   א. בְּדִעָבָד, כָּל מַה שֶׁעָשִׂינוּ הָיָה הַפַּעַם הַאַחֲרוֹנָּה. אַחַר כָּךְ נִשְׁאָרוּ רַק הַבְּקָרִים לְהִזָּכֵר, מִתַּחַת לְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, לִפְנֵּי שֶׁהָאוֹר. אֲבָל הַזְּמַן הוּא כְּמוֹ וִילוֹן הַנִּפְרָשׂ עַל הַמְּצִיאוּת. דְּבָרִים מַמַּשִׁיִּים, אֲפִלּוּ יָדַּיִם אוֹ שְׂפָתַיִם, נַעֲשׂוּ שְׁקוּפִים וְחֲסְרֵי מִשְׁקָל. קוֹלוֹת וּנְשִׁימוֹת מִתְחָמְקִים עַל קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת בְּשׁוּלָּיו שֶׁל שְׂדֵה הָרְאִיָּה. לִפְעָמִים אֲנִי מִתְכָּסַה בַּשְּׂמִיכָה עַד ...

קרא עוד »

מִטָּתִי בְּבֹקֶר אֶחָד

    הַכָּל הָיָה מָדוּד בִּמְשׂוּרָה וְלָמַדְנוּ לִנְשׁם מִבְּלִי לְהַחֲרִיד אֶת הַאֲוִיר. נוֹכַחְנוּ, שֶׁלַּדָּם יֵשׁ שָׂפָה מִשֶּׁלוֹ וְהָיִינוּ חַסְרֵי אוֹנִים.   לֹא הָיָה זֵכֶר לְדָבָר מִזֶּה בֵּין הַסְּדִינִים. לִפְרָקִים נִדְמֶה הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ הָאוֹר   בֹּקֶר אֶחָד, לִפְנֵּי שֶׁהַשֵּׂכֶל, חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא מִתְחַבֵּא בָּאָרוֹן, אֲבָל כָּל הַבְּגָדִים בָּגְדוּ שָׁם סְמוּכִים זֶה לַזֶּה וּבֵינֵיהֶם נִדְחָס רַק חֹשֶׁךְ. אַחַר כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעֵינַי כְּבָר הָיוּ ...

קרא עוד »

וְאֲנִי אֶעֱשֶׂה מִזֶּה שִׁיר

וְאֲנִי אֶעֱשֶׂה מִזֶּה שִׁיר   כָּל אֶחָד רוֹצֶה שֶׁיֹאהַבוּ אוֹתוֹ בִּמְיֻחָד אִם הוּא כּוֹתֵב שִׁירִים, וְגַם אֲנִי רוֹצָה לַעֲלוֹת עַל גַּג שֶׁיִּרְאוּ שֶׁתָּפַרְתִּי לִי כְּנָפַיִם מִמִּלִּים.   וּבָאוֹר הַנִּקְמָץ וְהוֹלֵךְ יַבְרִיק יָרֹק שֶׁאֵין לוֹ דּוֹמֶה   וְאֶבְרוֹת תְּנֻקָּדְנָה בְּכָחוֹל, וְכֻלָּם יֹאמְרוּ אֵיזוֹ צִפּוֹר נְדִירָה   וְאִשָּׁה אַחַת תְּכַסֶּה בְּכַף יָד, שֶׁמָּנְעָה מִמֶּנִּי, אֶת פִּיהָ הַפָּעוּר, וְאִישׁ אֶחָד שֶׁכַּף יָדוֹ עוֹדֶנָה בּוֹעֶרֶת ...

קרא עוד »

לֵיל חַג

  חשבתי עוד על השיר והנה גרסה שניה. בעיקר הזזות… לֵיל חַג (2)   הַלַּיְלָה הַכַּפְרִי הוּא שָׁחוֹר מִכְּפִי שֶׁיָדַעְתְּ אֵי פַּעַם, יַלְדַּת עִיר. הוּא מְיַלֵּל כְּעַדַת תַּנִּים וְרוֹחֵשׁ כִּפְסִיעוֹת עַל עָלִים יְבֵשִׁים; הוּא חוֹרֵק כַּעֲצָמוֹת.   עֵצִּים יְרוּקֵי עַד (עַתָּה הֵם אֲפֵלִים) רוֹגְשִׁים וּמוֹחֲאִים כַּפַּיִם לְאֵידֵךְ, לְאֵידֵךְ. לַיְלָה חָג סְבִיבֵךְ וּמַנִּיחַ יָד כְּבֵדָה עַל צַוָארֵךְ, נוֹשֵׁם עַל פָּנַיִךְ אֶת שִׁכְרוֹנוֹ ...

קרא עוד »

כי הדם הוא הנפש

שתהיה שנה טובה ופוריה, שנה של שלום ושלווה ויצירה. מירה (סיפור מסדנת פרוזה…) כי הדם הוא הנפש  חדר גדול וקר, וקירותיו מצופים חרסינה לבנה ומבריקה. החמסינים של תשרי, עם שמש שאפשר להסתכל לה בעיניים, נשארו בחוץ. איש עם חלוק לבן וכתמים אדומים תפס את התרנגלת. לא ראיתי מה הוא עשה אבל אחר כך ירד לה דם מן הצוואר והיא נמלטה. ...

קרא עוד »

שניים אחרונים

שניים אחרונים 20 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, לַיְלָה. הָלַכְנוּ לַשֶּׁבֶת בְּאֵיזוֹ טַבֶרְנָה בַּשּׁוּק שֶׁל לִימָסוֹל הַעֲתִיקָה, בַּאַגוֹרָה, מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מוּסִיקָה וְדָגִּים וְאוּזוֹ. עַל הָרַחָבָה הַמְּרוּצֶפֶת פָּתַחְנוּ שֻׁלְחָן וְהַנַּגָּנִים, שֶׁנִּרְאִים גַּם דַּיָּגִים שְׂבֵעֵי יָמִּים, וְיְכוֹלִים לִהְיוֹת הוֹרִים אוֹ סָבִים שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, צָבְטוּ אֶת הַמֵּיתָרִים וְשָׁרוּ עַל אַהֲבָה אוֹ פְּרִידָה, אֲנִי יוֹדַעַת לַמְּרוֹת שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי מִלָּה, וּמַשֶׁהוּ נִפְקַע בְּתוֹכִי, בְּקֶצֶב שֶׁל תֵּשַׁע שְׂמִינִיּוֹת, ...

קרא עוד »

כָּאן וְשָׁם

עדיין בקפריסין. עוד יום. (המשך של ימים בספטמבר)   כָּאן וְשָׁם 18 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. הַיָּם הוּא אוֹתוֹ יָם וְהַבַּצֹרֶת הִיא אוֹתָהּ בַּצֹרֶת. גְּבָעוֹת צְהֻבּוֹת מִשְׁתַּפְּלוֹת אֶל הָחוֹף וְאַדְמַת הַקִּרְטוֹן הַלְּבָנָה מַצְמִיחָה שִׂיחִים שְׁפוּפִים וּדְהוּיִים. וּבְכָל זֹאת, אֲנִי בְּטוּחָה, לֹא מְדַבְּרִים כָּאן עַל בְּגִידָה. בַּלֵּילוֹת, עַל כְּבִישׁ הָחוֹף בְּלִימָסוֹל, מְנוֹעִים קוֹרְעִים אֶת הָחֹשֶׁךְ – קַלוּת דַּעַת וְחַיִים הֵם הַיְנוּ הַךְ. אֵלֶה רַק ...

קרא עוד »

יָמִים בְּסֶפְּטֶמְבֶּר

  עדיין בקפריסין. עוד כמה ימים אחרי השלשה הראשונים… יָמִים בְּסֶפְּטֶמְבֶּר   מִדֹּוֹֹת 11 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה לֹא יוֹם טוֹב לְטִיסוֹת. לִפְנֵּי שֶׁנָּסַעְתִי, הִרְשֵׁנּוּ לְעַצְמֵנוּ לוֹמַר דְּבָרִים, כִּי מִי יוֹדֵעַ. אִם לְדַיֵּק: הִרְשֵׁנּוּ, אֲבָל לֹא אָמַרְנוּ. בַּדֶּרֶךְ לַשָּׁדֶה, בְּאֵיזֶה צֹמֶת, קָנִיתִי מִגֶּבֶר דָּתִי אֶת סֵפֶר הַמִּדּוֹת שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרָסְלָב. לְמַעַן הָאֶמֶת, הוּא תָּחַב אֶת הַסֵּפֶר לְיָדַי וְאֲנִי נָתַֹתִּי לוֹ ...

קרא עוד »

שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּסֶפְּטֶמְבֶּר

שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּסֶפְּטֶמְבֶּר   מִדֹּוֹֹת 11 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר. חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה לֹא יוֹם טוֹב לְטִיסוֹת. לִפְנֵּי שֶׁנָּסַעְתִי, הִרְשֵׁנּוּ לְעַצְמֵנוּ לוֹמַר דְּבָרִים, כִּי מִי יוֹדֵעַ. אִם לְדַיֵּק: הִרְשֵׁנּוּ, אֲבָל לֹא אָמַרְנוּ. בַּדֶּרֶךְ לַשָּׁדֶה, בְּאֵיזֶה צֹמֶת, קָנִיתִי מִגֶּבֶר דָּתִי אֶת סֵפֶר הַמִּדּוֹת שֶׁל רַבִּי נַחְמָן מִבְּרָסְלָב. לְמַעַן הָאֶמֶת, הוּא תָּחַב אֶת הַסֵּפֶר לְיָדַי וְאֲנִי נָתַֹתִּי לוֹ כַּמָה שְׁקָלִים מַהֵר לִפְנֵּי שֶׁיִּהְיֶה יָרֹק. בִּזְמַן שֶׁנָּהַגְתִּי ...

קרא עוד »

לָמָה שֶׁלֹּא תִּכְתְּבִי שִׁירִים

טוב… אני יוצאת לחופשה. ים. ספרים. חוף אחר. אבל יהיה לי מחשב בהישג יד. ומרגע שגיליתי את זה, נרגעתי:) אז הנה משהו. אולי זה שיר. (נ.ב. ואם לא אהיה ליד מחשב, שימרו על עצמכם ואני בטוחה שאחזור לשירים וליצירות נהדרים. ואקרא ואסתכל). לָמָה שֶׁלֹּא תִּכְתְּבִי שִׁירִים   לָמָה שֶֹלֹּא תִּכְתְּבִי שִׁירִים פָּחוֹת דְּרָמָטִיִים. צְנוּעִים. לְמָשָׁל, אַתְּ יְכוֹלָה לִכְתֹּב עַל הַכַּלְבָּה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למירה טנצר