כמהונות משורר, עורך ועובד סוציאלי

  הַשָּׂדוֹת מִכָּאן וְעַד אֵלַיִךְ חֲרוּשִׁים בְּכִמְהוֹנוֹת אֲנִי נוֹשֵׁף בָּהֶם נָשֵׁף וְלֹא חָדֵל עַד יָבוֹא הָרֶטֶט בְּרַגְלַיִךְ     מִכָּאן נִפְתָּחִים לִי הֶהָרִים כְּרוֹכְסָנִים אֶחָד אֶחָד הִנֵּה אַתְּ, יָפָה שֶׁלִּי, שְׂעָרֵךְ הָאָרֵךְ וְכָל תָּאֳרֵךְ תָּמִיר לִי מִכָּל הָר     הָיִיתִי מֵעִיף מֵעָלַי עַכְשָׁו אֶת הַנֶּשֶׁק, הָאֵפוֹד, מַדֵּי הַזַּיִת וּבָאֵזוֹר שֶׁלְּמָתְנַי וּשְׂעָרִי הַמִּתְפָּרֵא הָיִיתִי רָץ לְכִוּוּנֵךְ מְלֹא שִׁדְרַת אַהֲבָתִי   ...

בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה הַלֶּחֶם שָׁמָּה חַמָּנִיָּה כּוֹפֶפֶת שָׁם הָאַהֲבָה.   בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה פְּסָגוֹת מֻשְׁלָגוֹת שָׁמָּה עֲרוּגַת עַגְבָנִיּוֹת בּוֹשְׁלוֹת שָׁם יֶלֶד יְרֵחִי שֶׁלֹּא בָּא.   בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁמָּה סֻלָּם מֻצָּב וְאֶבֶן אַחַת וּנְשִׁיקָה.   בְּעֹמֶק בְּאֵר שָׁם מִטְפַּחְתֵּךְ הַכְּחֻלָּה וְשִׁיר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת (אֲהוּבָתִי דַּלְיָה) שֶׁנָּדַם לִבָּהּ  

כּוֹכָבִים שָׂרְטוּ בַּצִּפָּרְנַיִם אֶת הַלַּיְלָה רוּחוֹת רָעוֹת דָּבְקוּ בַּחַלּוֹנוֹת הַמִּטָּה שֶׁלָּנוּ תֵּבָה מִפְּנֵי הַמַּיִם קָם שׁוּב קָם וְאַתְּ אֵינֵךְ יוֹדַעַת שְׁעוֹת הַלְּבַדִּיּוּת הַסּוֹדִיּוֹת שֶׁלִּי   נִשְׁקַע בַּסַּפָּה הַכְּחֻלָּה הַגְּדוֹלָה וּמִתְעַבְּרֵר כָּכָה יָכוֹל שָׁעוֹת בַּבַּיִת הַחֹשֶׁךְ בָּהִיר, נְשִׁימוֹתַיִךְ מֵעֵבֶר לַקִּיר עוֹמְקוֹת וּמְתוּקוֹת כִּנְשִׁימוֹת הַיְלָדִים קָם לִרְאוֹת אִם הַמַּלְאָךְ שֶׁגּוֹאֵל מִמְּאֵרַת הָעַיִן מֵחֲלוֹם רַע מֵחֶנֶק דֹּם נְשִׁימָתִי מִפִּרְפּוּרֵי הַנְּשָׁמָה מִפֶּן יִישַׁן הַמָּוֶת ...

  "ה" הוא המלך" (גרפיטי שראיתי בגוש קטיף טרם נעקר וברחבי הארץ) אֲבָל הַמֶּלֶךְ הוּא עֵירֹם גַּם אִם יְכַסּוּהוּ בַּבְּגָדִים גַּם אִם יְחַפְּשׂוּ נַעֲרָה (שְׁכִינָה, שְׁכִינָה כַּמּוּבָן, אָנוּ אֵינֶנּוּ מַגְשִׁימִים אֶת הָאֱלֹהִים) וּמַה יַּעַשׁ לַמֶּלֶךְ וְיִתְחַם?   לִפְעָמִים הוּא נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הֶהָרִים לִפְעָמִים הוּא חוֹלֵם סוּסִים כְּחֻלִּים אוֹ רֶכֶב אֵשׁ   הוּא רוֹצֶה אָז לַחֲזֹר אֶל חוֹלוֹת הַזָּהָב הָהֵם ...

      "אקרע בך קריעה עד / מקום הלב " – משהו ממעשה-השירים בקונטרס "הזמנה לבכי" – שישה שירים על ההתנתקות, אבן-חשן, סתיו תשס"ו (2005)   הרהורים מאוחרים ליום השנה השני לעקירת היישובים     בערב ראש-השנה תשס"ו קבלתי לידיי את הקונטרסים הראשונים של "הזמנה לבכי", בכל אחד מהם ששה שירים שכתבתי במהלך השנה וחצי שקדמה לאותו הקיץ בו התחולל חורבן ...

  אֵלֶיךָ הַחַיָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הוּא יוֹם פְּקֻדָּה תִּקְרַב לִמְעוֹנֵנוּ.   אָרוּץ אֵלֶיךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת אָרוּץ אֲחַבֶּקְךָ וְאוֹבִילְךָ לִפְנֵי הַפֶּתַח אֹחַז צַוְּארוֹנְךָ, אֶקְרַע בְּךָ קְרִיעָה עַד מְקוֹם הַלֵּב.   תִּכָּנֵס, תֵּשֵׁב עִמָּנוּ בִּישִׁיבַת הָאֲבֵלִים, תִּטְעַם הַכְּעָכִים הָעֲגֻלִּים כְּמוֹ הַיְלָדִים שֶׁגַּם עַכְשָׁו מִתְגַּלְגְּלִים עַל הַשָּׁטִיחַ כְּמוֹ גּוֹרָל, שׁוּב הוֹפְכִים בָּתִּים בְּעֶצְיוֹן לִנְקוּבִים וַחֲלוּלִים בִּדְמָמָה נֵלֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה בֵּין חַדְרֵי ...

  תְּמוּנוֹת מְאֻחָרוֹת מִקָּטִיף (א)   הַיָּם הָיָה נוֹחַ, כְּמוֹ וְהִתְנַמְנֵם אֲבָל הַחוֹף הָמָה נָשִׁים וַאֲנָשִׁים שַׁוְעָה נוֹאֶשֶׁת מִמַּעֲמַקִּים w בַּחֲמָמָה שֶׁל עַצְמוֹנָה אוּלָם מִתּוֹךְ אוּלָם הַסַּחְלָבִים וְהַבּוֹהֶנְיוֹת שָׁרִים אֵלֵינוּ צִבְעוֹנִית שֶׁהָיֹה לֹא תִּהְיֶה אַתְּ וְהַיְלָדִים לְרֶגַע נֶעֱלָמִים לִי, כְּשֶׁאֲנִי מִבּוּשָׁה נֶאֱלָם וְקוֹנֶה לְמַזְכֶּרֶת מֵהַחַקְלַאי הַנֶּאֱמָן שָׁתִיל שֶׁל יְהוּדִי נוֹדֵד w  (אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת הוּא מֵת אוּלַי מִצַּעַר) w בֶּאֱמֶת ...

        הארונית של סשה מלאה חמץ. בארונית האדומה הנעולה של סשה, שסוגרת לו פינה קטנה בחדר, מטר וחצי מהמיטה שלי, רוחשות עכשיו עשר פיתות טריות שיספיקו לכל הפסח. הממזר המתוק כבר בטח בבית ואני יושב על השמיכה האפורה המגרדת וממרק את כל הכדורים שהוצאתי מהמחסניות ומשפשף אותם אחד-אחד "כמו שאתם משפשפים את המה-שמו שלכם" כמו שחיים הרס"ר הנחית ...

   הרהורים בעקבות ההתלהמות הדתית כנגד מצעד הגאווה                                                                               י"ז מרחשון התשס"ז, 8/11/06   אפתח בסיפור קצר: יש לי ידיד, דתי והומו, שהתייסר עם עצמו שנים מספר על נטייתו. בקיץ 2005, בו נערך מצעד הגאווה הירושלמי האחרון עד כה, החליט להיות בין הצועדים. במין חגיגיות, פצח המצעד במדרחוב הירושלמי. באיזשהו מקום חש ידידי משוחרר יותר. עם ערבוב הצועדים הססגוני, ...