צמחי מעזבות כותב
דנה לובינסקי
מלה ארוכה
חָמוּד,
נִדְמֶה לִי שֶׁשָּׁכַחְתָּ לָקַחַת אֶת הַצִּפּוֹרִים
זֶה עוֹשֶׂה לְךָ מַחְשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת
עַל כֶּסֶף אַבָּא מֵת אִמָּא חוֹלָה גָּרָה אִתָּנוּ גָּרָה אִתְּךָ גָּז
נִשְׁאַר פָּתוּחַ אוּלַי מְכוֹנִית מְקֻלְקֶלֶת וְהָרַמָּאִים הָאֵלֶּה
בַּמּוּסָךְ אָל תִּקְרָא
בַּמַּחְשֵׁב וְאַפְּךָ קָרוֹב מִדַּי אֶל הַצָּג זֶה
מַסְתִּיר מִפָּנֶיךָ אֶת הָעִקָּר וּמֵעֵבֶר לַזֶּה
הַקְּרִינָה בְּרוּרָה הַסַּכָּנָה חַם חַם
מִישֶׁהוּ כְּבָר רָצַח אָדָם בִּגְלַל הַשֶּׁמֶשׁ הָרֹעַ
מוֹצָאוֹ מֵהַקּוֹף שׁוּם שֵׁדִים
לֹא יֵצְאוּ מֵהַבַּקְבּוּקִים הַפְּתוּחִים אֲבָל
הַדּוֹקְטוֹר אָמַר
בֵּינְתַיִם צָרִיךְ צִפּוֹרִים פַּעֲמַיִם בְּיוֹם בְּבַקָּשָׁה
אַל תַּזְכִּיר יְלָדִים בַּמִּטָּה כַּמָּה
פְּעָמִים אָמַרְתִּי לְךָ
הָאִישׁ הָאָדֹם בָּרַמְזוֹר מְשֻׁגַּע
אֲפִלּוּ הֵכַנְתִּי לְךָ כַּדּוּרֵי לֶחֶם קְטַנִּים
וַאֲנִי מַבְטִיחָה פַּעֲמַיִם בְּיוֹם
שָׁמַיִם קָרִים נִשְׁבַּעַת בְּ
תּוֹסֶפְתָּן אֱלֹהִים מִלָּה אֲרֻכָּה
לְדַבַר מְיֻתָּר הָיָה לִי פַּעַם
חָבֵר אַחֵר שָׁאַף לְעַבְרֵת אֶת הַכּוּס חָה זוֹכֵר
אֵיךְ שָתִינוּ יַיִן שָׁחֹר כְּמוֹ שִׁקּוּי אֲנִי רוֹצָה
כְּמוֹ אָז אַחֶרֶת הַדּוֹקְטוֹר אָמַר
לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת יֶלֶד
כְּשֶׁאַתָּה קָם בַּלַּיְלָה עִם פְּנֵי בְּעָתָה מַחְשָׁבוֹת לֹא טוֹבוֹת
עַל כֶּסֶף אָטוֹם בַּת בַּצָּבָא אַבָּא מֵת אִמָּא חוֹלָה
תֵּרָגַע תֵּרָגַע אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה
לִמְצֹא לְךָ חַיָּה לֹא טוֹרֶפֶת לֹא נִטְרֶפֶת
אֲבָל אֵיךְ נַעֲשֶׂה יֶלֶד אַחֶרֶת הָיָה לִי פַּעַם גַּם
חָבֵר אַחֵר אַחֵר
הוּא אָמַר לִי אֲנִי בָּחוּר עִוֵּר וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אָז מַה
אִם לֹא הִמְצִיאוּ עֲדַיִן אֶת כַּפְתּוֹר הַהֶאָרָה
פַּעַם בְּשָׁבוּעַ מֶדִיטַצְיָה זֶה לֹא מַסְפִּיק בִּשְׁבִילְךָ
הוּא אָמַר לִי אֲנִי בָּחוּר עִוֵּר וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אָז מַה
אִם דָּגִים לֹא יְכוֹלִים לִחְיוֹת בְּמַיִם צְלוּלִים מִדַּי
תַּפְסִיק עִם הָאַלְכּוֹהוֹל
הוּא אָמַר לִי אֲנִי בָּחוּר עִוֵּר וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אָז לֹא
אֲבָל לְךָ אֲנִי
לֹא יְכוֹלָה לֹא יְכוֹלָה.
השיר מתפרסם במטעם 14, שיצא לאור החודש.
מסחרר.
תודה סבינה, אני עדין מסתחררת…
שיר ממש נהדר. כאילו כתבת את זה בשפה נוירוטית, במובן העמוק של שפה, כמו אנגלית או צרפתית ויש בו כל כך הרבה. השורה הראשונה הצחיקה אותי, אחר כך לאט לאט נחמק החיוך, חזר מדי פעם כעווית. עכשיו גם שמתי לב לכותרת, וזה מתאים לשפה.
מעניין מאוד האופן שהגדרת את השיר ככתוב בשפה נוירוטית, אני מתחברת לזה לגמרי. אולי אפשר אפילו להגיד שמדובר פה בניסיון לכתוב אנטומיה של אובססיה :)וכמובן העיסוק בשפה קשור בזה, תודה לך.
טוב לראות שדנה כותבת ומפרסמת. לא שמעתי עליה שנים.
אמיר, טוב לשמוע גם ממך. אכן, יצאתי לטיול ארוך, אבל עכשיו אפשר להיות אנשים שלא יכולתי קודם. דנה.
אכן מילה ארוכה, פנימית, מעגלית ומתמשכת, הכל ניגר בשיר הזה, גם הרצון לתפוס את המילה החמקמקת שתגדיר במדוייק את הכל. זה יופי זה
ענת, אפשר להסתובב מהר, אפשר להסתובב לאט, במילא הרצון שלנו לתפוס את המילים כולנו יודעות מה יעלה בסופו… תהיי בטוב, דנה.
היי דנה
שיר חזק ובכלל לא חסכני
איריס
תודה איריס. אם כבר מילה ארוכה אז עד הסוף… 🙂
מאד אוהב את השיר הזה. הרווחים שלו כל כך נכונים. בהתחלה לא הייתי סגור על הציפורים. אבל בקריאה שניה הם במקום. נראה לי אני אקרא אותו שוב.
תודה עדי, וברוך הבא לבלוגיה. באמת זה מרענן בלי סקס ובלי שירה 🙂
היי דנה,
הנה מצאתי את דרכי (-:
זה שיר יפה. אהבתי את החיה הלא טורפת שהיא לא מצליחה למצוא.