מיכל סנונית סופרת ומשוררת
שירת הלב (מתוך מחזור שירים)*
לֵב 12
הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן
הוּא רֹאשׁ לָאַהֲבָה
אֵיךְ לֹא יָדַעְנוּ זֹאת
וְאֵיךְ נָתַנּוּ לוֹ לַחֲלֹף
כְּאִלּוּ יֵשׁ לָנוּ אֶת
כָּל הָאַהֲבָה שֶׁבָּעוֹלָם.
וְכָךְ הִנַּחְנוּ לוֹ לָלֶכֶת
וְלֹא בָּאנוּ
אֶל הָאַהֲבָה
בָּרֶגַע הַנָּכוֹן
לֹא בָּרִאשׁוֹן
וְלֹא בָּאַחֲרוֹן.
*בהוצ' כנרת זמורה ביתן
מרגש וכל כך נכון.
מיכל, "הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן
הוּא רֹאשׁ לָאַהֲבָה" לא בלידה ולא במוות ולא בכל רגע שבניהם? אז מתי?…:)
כמה נכון אוףףףףףףף
יופי!
פורים שמח לך מיכל
מה שיפה במיוחד כאן הוא ה"לא ידענו זאת" – שמכניס את שיקולי הזהירות וההמעטה בערך האהבה – אל אותו רגע קריטי שאין בלתו.
שלום מיכל. חיפשתי שיר עם ברכה למיכל בתי שמסיימת פרק בחייה ונתקלתי בשיר שלך על התחלה ועל הלב שמפנה מקום למשהו אחר, השיר הקסים אותי. ניסיתי להעתיק אותו ולא הצלחתיואחר כך לא הצלחתי לחזור למקום בו מצאתי אותו. אני זוכרת שיש בו דימוי על עדת פרפרים. איפה אוכל למצוא אותו? בתודה ציפי
שלום לך ציפי – בתשובה לשאלתך:
אני לא יודעת לאיזה שיר התכוונת בספרי שירת הלב. אולי ללב מספר 24? בספרי שראה אור ממש לאחרונה, אחרי שירת הלב, ושמו "שאהבה נפשי"(הוצ' מודן) השיר הפותח הוא "הסיבה הגדולה להיותנו היא השמש שבתוכנו, הסיבה הגדולה להיותנו, הם הפרפרים החגים סביבנו"… ומסתיים ב-"הסיבה הגדולה להיותנו הוא כל מה שהולך וכל מה שבא, הסיבה הגדולה להיותנו הוא הרגע הבא"… מתאים? שלך בתודה, מיכל סנונית