בננות - בלוגים / / התמימים הקדושים
צרת רבים
  • עינת יקיר

    ילידת 77, חיפה. זוכת תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2000. ספר ביכורים, "עסקי תיווך", יצא ב-2002; ספר ילדים (תרגום מרוסית), "זבובה זמזומובה", יצא ב-2006; רומן, "מרכז בעלי מלאכה", יצא ב-2007. עורכת בהוצאת מפה. מנחה סדנאות כתיבה. כותבת רשימות ספרות ל"TIMEOUT" תל אביב  

התמימים הקדושים

 

כהוכחה לנאורותה של האצולה הספרדית, מזמן האדון איוואן את חבר משרתיו אל בית האצילים, ואלה מתבקשים לכתוב את שמותיהם בפני האדון רנה הצרפתי, המטיל ספק ב"רמתם" של המשרתים בספרד, לעומת אלה שבמרכז אירופה.

"תאמין או לא, רנה,  כבר שנים שבארץ הזאת עושים כל מאמץ אנושי אפשרי כדי לגאול את האנשים האלה,"

המשרתים הנבוכים, שלעולם לא נאלצו למאמץ אינטלקטואלי מצד אדוניהם, חותמים את שמם "חתימה רועדת, בלתי קריאה" באגודל "מעוך, משוטח, חסר טביעת אצבע".

במציאות המעוותת של ספרד (בשלהי משטר פראנקו) המתוארת בספר "התמימים הקדושים", שבה הסדר ההיררכי הקיים אדונים-משרתים מעוניין להנציח עצמו, מקבלת סצנה קטנה זו עוצמה אכזרית ממש. האדונים, שטורחים מדי יום באדנותם, מוחקים לאט וביסודיות את צלם המשרתים, ואלה הופכים להיות נעדרי שם, חיות כמעט (לא מקרי לכן, הקשר העמוק האנלוגי הנוצר בין המשרתים לבעלי החיים).

אלא שבסדר מעוות כזה, אשר במקרה הטוב רואה באדם אשר נולד למעמד נמוך שרת פונקציונלי של האדון, ובמקרה הפחות טוב יצור חסר תכלית, מתקיים דיון מחודש בתפיסת האנושי.

קרסולו השבור של פאקו, פגיעות המוח של בתו, צ"ריטו, מוגבלותו השכלית של גיסו, עזריאס, כל אותן נכויות פיסיות-נפשיות, שבעולם מתוקן היו מקבלות משמעות כואבת, או לכל הפחות מגבילה, הופכות באופן אירוני לכוח ברומן קורע הלב של מיגל דליבס, כוח יחידי אולי שעוד נותר לאנשים האלה, כוח של היבדלות, וזו, גם אם נגרמת מכורח הנסיבות, מחלצת את החופש, כעקרון העמוק ביותר של האנושי.

העולם הנפשי המורכב, המטושטש, הפיוטי, הפנטסטי עומד כרועץ בין האדונים לבין המשרתים. עזריאס, אשר אינו מוותר עליו, הוא גם זה שאין לו תכלית "פונקציונלית", הוא זה שמגורש באטימות מהאחוזה אותה שירת במסירות לב. הקשר שיוצר עזריאס עם החי, עם הציפור, כסימבול של חופש, עומד כנגד הצייד האכזרי והבלתי פוסק של ציפורים כתחביב האהוב ביותר של האדונים. אל מול זעקותיה העמומות של צ"רידו, אל מול שפת הציפורים של עזריאס, מעמידים האדונים את שפתם האטומה, החד ממדית, שפת ההרג, שפת ה"בום-בום". כך, מתנהל באופן עשיר ונוגע ללב קרב בין שתי שפות מקבילות שמסרבות להיפגש, ושמפגשן היחיד הפוטנציאלי פוספס :

"אלוהים !", זועקת העלמה מרים, בת האדונים, בראותה את צ"ריטו בת המשרתים, זועקת מולה בעמימות.

כמה עצוב, שתי הזעקות, חסרת המלל, וזו הנושאת בחובה אפשרות לגאולה, ל"אלוהים", יחלפו זו על פני זו, כשתי רכבות על מסילה, וימשיכו הלאה.

"התמימים הקדושים" הפותח את סדרת "לטינו" החדשה בעריכת טל ניצן קרן, הוא ללא ספק יריית פתיחה חזקה, מטלטלת.

 

 

מיגל דליבס / התמימים הקדושים / תרגום : טל ניצן קרן / הספריה החדשה / 77 ש"ח

 

 

תגובה אחת

  1. הי עינת, ברוכה הבאה. תודה על ההמלצה. תני לנו גם איזה פירור מהכתיבה שלך, טוב?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעינת יקיר