אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
אדון הוּ וגברת הִי
ז-הי-רות!!!! זה לא רק שיר – זה גם נ ש ף מ ס כ ו ת.
לחצו כאן לכללי המשחק.
1. לִכְאוֹרָהּ
גֶּבֶר הוּא יְצוּר
גָּלוּי עַד תְּמִימוּת.
אוֹנוֹ אֶל עָל. אֵין בּוֹ שְׁאוֹל.
יְצוּרָיו דְּרוּכִים לְעַצְמָם, הַטֶּבַע אֵינֶנָּה
עוֹשָׂה בּוֹ מַעֲשִׂים.
הוּא חוֹקֵק אֶת חֵיקוֹ בְּחֵיקָהּ,
חוֹרֵט דִּבְּרוֹת עַל דְרָקוֹנֵי הַגֶּנִים,
נִכְנָע לַחֲצָאִין.
מַבִּיט בָּהּ,
שְׁאֵינֶנָּה צְרִיכָה
סוֹכֶנֶת זָרָה, שְׁלוּחָה מִכֹּחַ
צַו תַּחְתּוֹן
מֻצְפָּן בְּקַוֵּי חוֹפִים
מִמֶּנָּה אֵלֶיהָ כֻּלָּהּ –
מַרְיוֹנֶטָה מוֹשֶׁכֶת
חוּטִים וּמְחָטִים.
אֲבָל הוּא
מַאֲמִין בְּלְהָבִין.
גֶּבֶר הוּא יְצוּר מְגַלֶּה
עַד תְּמִימוּת.
יֵשׁ לוֹ
יְלָדִים כְּבוּשִׁים,
אָנִימָה, אָנִימוּלָה,
יֵשׁ לוֹ בֵּיצִים
רַכּוֹת לְהַכְעִיס, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה
רַגְלָיִם לָשִׂים,
פָשִׁיסְט
עַל צַעֲצוּעִים
לֹא מֵבִין סִטְרָא אַחְרָא,
מַקְסִימוּם –
אַלִּים.
2. לִכְאוֹרוֹ
אִשָּׁה יְצוּר פָּשׁוּט.
נְקוּבָה בְּרָמַ"ח נְקָבֶיהָ, נִפְעֶרֶת
תַּשְׁלִיל מוּל צָלוּם
אֲפִלּוּ מוּל הַכְּלוּם
שֶׁבַּלֹא כְלוּם
שֶׁבֵּין רַגְלֶיהָ.
הַטֶּבַע בְּחֵיקָהּ
לָמָּה לָזוּז?
אֵין לָהּ מִלְחָמָה
אֶלָּא בּוֹ –
הַגּוֹבֵר,
הָאֵבֶר לְהַשְׁחִית –
לֹא, לֹא מִלְחָמָה. טֶבַע פְּשׁוּטָה
עֲרוּמַת שְׂרִידָה,
טִיטָאנִית וָתִיקָה בְּשֵׁרוּת הַמַּלְכָּה –
כָרִיבְּדִיס שֶׁל הַגֶּנִים,
שֶׁנִּפְעֶרֶת
לִבְלֹעַ גַּם אוֹתָהּ,
עַל שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ
וְלוֹעָהּ וּכְרָעֶיהָ וַחֲצִי תַּאֲוָתָהּ –
וּפֹה
כָּל הַשָּׁלוֹם וְהַשַּׁלְוָה
וּמְנוּחַת הַנֶּצַח
וְשׁוֹר הַבָּר הַמְבַעְבֵּעַ
בַּקַּלַּחַת
הַשּׁוֹאֶבֶת
בִּנְקָבִים נְקָבִים,
חֲלוּלִים חֲלוּלִים
נוּמָה נוּמָה נִים.
מתוך "פדיון המת" 1994
המשך:
הי אמיר, כיף של שיר כיף של משחק. השיר מקסים ומעורר מחשבה, האם כך רואה הגבר את האישה? האם כך רואה האישה את הגבר? האם אנחנו טועים? כותרת השיר טוענת שהכל לכאורה וכנראה שבאמת רב הנסתר על הגלוי וכל החיים הם מסע לגילוי ולהתקרבות.
וכעת…האם בשביל התגובה הזאת אני צריכה להיות נזירה עם בננה? כנראה שלא, אבל אולי בשביל התגובה הבאה. הרעיון של הסרת השם מדליק בעיניי, רק שקצת חימום לא יזיק לפני ריצת מרתון, אז אולי אפשר להתחיל ככה בשמות שלנו עם כל הקורבט (מה הייתה המילה?) ולאט לאט נתפשטה לתחפושות?
סיגל, "עם כל הקורבט"? ודאי התכוונת ל'דקורום' – נימוס חברתי 🙂
וכן, אפשר "להתפשט" לתוך המסכה לאט מתוך האישיות החברתית שלנו.
המלה הרומית למסכה היא פרסונה…
והמובן הוא "להישמע מבעד" (per sonnare), כלומר,המסכה היא משהו שאת עוטה דווקא כדי להשמיע באופן צלול וחופשי 🙂
ובאשר ללכאורה ולכאורו – איך גברים רואים נשים ולהפך – נו, מה א ת חושבת?
(אם הייתי כותבת נזירה עם בננה איך הייתי יכולה להגיב? אוף!)
:0)
דה קורום הא? חבל, קורבט נשמע לי מתאים לי.
ומה אני חושבת? אני חושבת שאני לא דוגמא. לדעתי אין דבר כזה גבר ואישה באמת. זו מן אשליה של הדמיון שלנו וכל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות, והחברה קצת דאגה לסדר לנו את המוח מבחינת מה, שעלינו לראות או לחשוב שאנחנו רואים. מכיוון שאני נברנית בלתי נלאית, הגעתי די מזמן למסקנה שאני רואה אנשים איך שבא לי לראות.
http://www.youtube.com/watch?v=mBrbpWwWafQ
איזה כיף. שיר אהוב עלי ולא סתם.
grrr….indeed
:0)
(רואה שהמשחק התחיל ועוד לא דיברתי על הקריאות שלי לשיר, וואוו שהקצב פה מהיר, וככה קרה לי בשבוע החשק שנשארתי בחוץ).
נזירה עם בננה אומרת: לא הפעם!
אוי התגעגעתי ורואה ששמח פה. (ועוד סיפור מקסים בהמשכים והלוואי שאמצא את הזמן להגיב גם בו).
לנזירה עם בננה מה יש לומר?
או שמא המשחק בכלל כבר נגמר?
ומה יש לה לנזירה לעשות עם בננה?
במיוחד אם היא מתנזרת מבנן?
לא, לא מוצאת חן בעיניי הנזירה הזאת,
מסירה את המסכה ורוצה להגיב על השיר היפה.
בחלק הראשון הגבר דרך עיניי האישה כשעוד מעגל עיניים נפתח ובעיניה רואים איך היא חושבת שהוא רואה אותה בעיניו:
"מַבִּיט בָּהּ,
שְׁאֵינֶנָּה צְרִיכָה
סוֹכֶנֶת זָרָה, שְׁלוּחָה מִכֹּחַ
צַו תַּחְתּוֹן
מֻצְפָּן בְּקַוֵּי חוֹפִים
מִמֶּנָּה אֵלֶיהָ כֻּלָּהּ –
מַרְיוֹנֶטָה מוֹשֶׁכֶת
חוּטִים וּמְחָטִים".
אם הבנתי נכון היא רואה את עצמה מושא קינאה של הגבר. היא איננה צריכה איבר בולט, סוכן זר שיהיה לה כשלוחה מטעם ההתחתון כשהוא מוצפן בקו חופי הבגדים (גורם לחוש הטעם לחשוב על טעמו של הים), אותו איבר הוא כמריונטה שהיא מושכת בו את החוטים כשהיא רוצה שיעמוד ואת המחטים כשהיא לא רוצה בו.
אני לא חושבת שזה תמיד כך. אולי זה נכון בגיל צעיר כשלבחור כל מיצמוץ של אישה זה חוט אל המריונטה שלו. עם הזמן זה הולך ונהיה הרבה יותר סבוך ובאמת כל מה שחושבים שיודעים זה על מינו של זה הוא רק לכאורה או לכאורו או לכאור סוס יאור. (אצל האישה השינוי מתחיל לדעתי, כשכל עניין הילדים יורד מפרק החיים, כבר אין בה כרבידיסיות של גנים, ואז מה יש לו לגבר לחשוב שמניע את האישה?)
נזירה עם בננה חוזרת לשמה (שולה?נאווה? ירוחמית? אה…סיגל:0) ומקווה שהפוסט הזה עוד ממשיך. משחק כיף יצא פה ואם הוא נגמר אז נזירה עם בננה קיבלה אישור מאמא שלה לשחק עם בנים, כל עוד זה מהמחשב של הכומר ובלי סטריפ פוקר…אז אומרת עוד, עוד, עוד,
ויווה למשחקים!
:0)
נזירה יקרה, דומני שהמשורר התכוון לומר בשירו שהאשה נראית לכאורו מחוברת יותר לטבע, "סוכנת" של הטבע, וגם "מריונטה" של הטבע, שמשתמשת בו "בלי לזוז" מכוח מה שהטבע גורם לו, לגבר, לעשות לה 🙂
נכון, זה כולל לידה וגידול ילדים; וגם נכון שעם השנים מאזן הדחפים די משתנה; אבל מקווה שיש חיים גם מאחורי כותלי המנזר 🙂
וודאי שלא נפסיק לשחק. מה פתאום?
הבנתי.
אגב, אם יש חיים מאחורי כותלי, אז אני גם מקווה. (אני מקווה שהוא יזכור את כובע הנזיר שלו כשהוא משחק).
סטריפ פוקר זה אחלה משחק, אבל אני מעדיפה פוקר רגיל
http://www.pokeramiti.com/
http://www.yeshmazal.com/
ואני מעדיף את זה –
http://www.hostpic.biz/uploads/f2b1c4891c.jpg
הי לכאורי,
בשביל הגבר אשה היא סוג של הרדמה בין ריחות המטבח למיטה, לא? נומה נומה נים…:)
ובלאגן? יאללה! ז'וז'ו, תחנוק אותו!
לא אכפת לי התכונות,
העיקר שיהיה לא קירח וגם גבוה ורזה.
ואם אפשר חכם מאד.
בסך הכל שידליק אותי ויהיה גם טוב לב.
למה זה כל כך קשה למצוא ?
"לא אכפת לי התכונות,
העיקר שיהיה לא קירח וגם גבוה ורזה.
ואם אפשר חכם מאד.
בסך הכל שידליק אותי ויהיה גם טוב לב."
לא אמרת כלום, כפרה, כאלה אפשר למצוא במבצע אחד פלוס אחד בכל סופר, נכון?
"אם לא מחפשים, מוצאים".
"ברגע שתפסיקי לחפש, תמצאי".
את המשפטים האלה מוצאים אחד + 3 בסופר.
ומשפט שלי:
"אם תחפשי קירח, תמצאי".
יש לי לחש בשבילך. לי הוא עזר והיום אני חיה עם גורילה.
"יעלה ויבוא,יעלה ויצמח אהה אהה אהה"
חשוב ביותר: ללחוש עם מחשבה על פדחת (כי לצערי התבלבלתי וחשבתי על תחת)
חחחח,
לא רע
והו והא
אנאערף, שיעלה ויבוא, מצידי עם הסלימא כולל הסלים, נעשה לו וואחד הנחה, רק בשבילו, כמה קופונים, ויאללה
נראה אחר כך, אללה כרים 🙂
אללה כרים, ( יאללה כרמיתוש, זו את?)
לא צה אנחה וכמה קופונים, מה דעתך על כמה אנחות וקוֹפוֹן?
עזוב ת'קופונים,
ואללהי, הולכת משו משו…
כמו שישליק על גחלים:)))))))))
בואו נסכם:
בגדול, אני רוצה להעלות נושא שמאד מפריע לי:
למה כל הגברים בארץ או רובם קירחים בדורנו ?
זה לא פייר שלזקנות ולדור של אמא שלי וסבתא שלי יש גברים שווים עם בלוריות ואני צריכה לבחור בין קירח אלף לקירח+גידם ב'.
גברים עם קרחת מלפנים הם גברים חושבים. גברים עם קרחת מאחור אוהבים לזיין. וגברים הקרחים לגמרי הם זייני מוח ידועים
תדעי שלקחתי את זה באופן אישי. גיורא
ומה עם אלה שאין להם קרחת?
אלה שאין להם קרחת יצטרכו להמשיך לחפוף.
רוצה גברים כמו של פעם,
מוכנה להיות אשה (כמעט) כמו של פעם,
רכה עדינה ושברירית, אבל עם כל הדעות שלי וגושפנקא להחליט החלטות …
קחו את הכוח הפיזי, הוא לא מעניין אותי, הניחו לנו להיות נשיות, אנחנו זקוקות לזה.
ופרחים, כל שישי,
קצת חיזורים תמורת כל כך הרבה בחזרה …
לא דיל משתלם ?
http://www.youtube.com/watch?v=phzjzh-38AQ
מי קראה לי?
לי יומי ולי לילי
נעים להכיר, עזיזה.
מה יפות העזיזות בכנען….
נעים מאוד עזיזה אני עאבד מַאֲמִין בְּלְהָבִין.
גֶּבֶר גֶּבֶר
יְצוּר מְגַלֶּה
עַד תְּמִימוּת.
מֶת עַל
יְלָדִים כְּבוּשִׁים.
כבושים בחומץ או במלח?
אני אוהב טבעי… כיבוש הוא דווקא הסביבה החומצית שלי אחי, הגן האנכי.
כְּבוּשִים בְּעַ"מְ בָּה יָא אָחוּי.
גבר של פעם, רואה שחורות, רוצה לרעות איתך עד כלות.
ולא שכחתי, ביום שישי זר גלדיולות
מת על זיונים בטבע, עיוני, אבל מה הדיל?
את עם הכבשים והגושפנקות ואשתי השנייה עם הנקיונות והסירים?
ואני חושבת שלו גברים היו יודעים
עד כמה קל לפתות נשים,
וכמה נשים זקוקות ומתפשרות
הם היו מאבדים אשתונות, כי נשים בנגוד לגברים, הפוך ממה שאומרים,
לא צריכות רגש ואת כל המסביב
הן צריכות גבר שידע לגעת, ולדעת, וזהו עכשיו לילה טוב, מאוד!!!
בכלל, איפה מוצאים גבר ישר, נמאס לי לישון באלכסון.
גיבן ישר זווית. הולך מיידלע?
אם אתה הולך כמו שמענדריק, שווינדלר עם שוונץ וקופץ כמו שעפסל'ה אז לא תודה. אני אוהבת שלייגר עם שפריצר כזה שהואחזק כמו שימשון-א-גיבור.
בננה רמה/ בא לי להרכיבך על הרמה/ לשאתך כדגל רם ונישא בראש התורן/ ויחדיו נדהרה ההרה/ אלי פסגת החירמון
http://www.youtube.com/watch?v=kpy4xNAnWzM
כשקצת אירגע מהחיים אחשוב על תחפושת, בינתיים רק נהניתי מהשירים, על כל האירוניה שבהם,
מיס אנימה.
(כן, אני אקרא לעצמי מיס אנימה.)
(או מיס אניגמה?)
תודה, מיס אנימה 🙂 אבל לא נראה שנרגעת…
בוא נקלף המסיכות, נוריד את הקליפות, נחייה חיים יותר פשוטים,
עם הרבה מסיבות והילולים,
נרקוד בכרמים,
נתנה אהבים,
ניילל אנחנו לתנים …
ונאמר ישר מה שאנחנו חושבים.
מתחפשת לעצמי.
בחלק השני הסתבכתי . לא היה לי ברור . שיר מאוד יפה . חבל שהשפה שלי
לא כזאת קולחת .
כבר אמר את זה מישהו? –
כל העולם כולו במה וכולכם רק שחקנים בו….
אווו אווו אווו!!!!
ואיזה שחקנים! שחקנים מלידה, רציניים להחריד בטראגי-קומדיות, שאת הפרוטו-טקסט שלה כתבתי לפני… לפני… ממש מזמן, כמה ביליונים שנים…
לרוב אתם ממושמעים מאוד, משמיעים אותם טקסטים אותן מחוות, אותן תנועות, לפעמים יוזמים מלחמות ודו-קרב, כדי לתת לי כבוד, לרוב אתם נרגשים,נרעשים, אחר כך אומללים… לפעמים, לקראת ירידת המסך הסופית, אתם מבינים שאתם רק שחקנים, במחזה שלי, ובסיפוק כזה או אחר אתם מביטים בצאצאיי השוכנים בגופות צאצאיכם.
אַתָּה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַמִּלָה
אַתָּה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי כָּל מִלָּה
וּמִסְבִיבִי,
מֵאֲחוֹרַי וּמִלְפָנַי
הֵן נוֹבְטוֹת.
כְּבָר יַעַר שָׁלֵם
מְצַמֵּחַ עֲנָפִים וּפֹארוֹת.
בְּמִשְׂחַק הַמַּחְבוֹאִים שֶׁלָּנוּ
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אַחֲרֶיךָ
אוּלַי מֵאֲחוֹרֵי מִלָּה
אוֹ אוּלַי הַנִּרְדֶּפֶת, שְׁכֶנְתָּהּ.
בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה
הָעֵינַיִם שֶׁלִּי עֲצוּמוֹת.
לֹא מוֹצֵאת.
וַהֲרֵי הִבְטַחְתָּ שֶׁאַתָּה הָעוֹמֵד.
מלודי אמילי
עומד, אמילי, עומד. מלים דבש.
יש לי גֶן ובאר יש לי…
הגֶן ואנוכי
אימרו לו, הגֶן פורח
נעול הוא ואין פותח
רימון פז בין עפאיו
אך אין מי שיברך עליו
וברצינות , מיסייה גֵן , אני לא מאמינה שאנחנו ערימה של גֵנים. למה? כי זה כאילו שבלוקים יבנו בניין בשביל לעמוד יותר טוב.
גם אמיר אור עשה בשיר שלו מהנשים סוכנות של ביולוגיה נטו , מלכודת דבש כמו שאומרים. כאילו הגברים המסכנים נתפסים בתוכה כמו זבובים.
בשביל אישה זוגיות זה לא רק ילדים וסירים. תשכחו מזה. ולא שאני לא רוצה , אבל לא בדיוק איך שאתה חושב.
הִיא הִזְכִּירה לִי איךְ עשִינוּ אהבה,
אני זכרתי שְהִזְדיינוּ .
הִיא היתה מְהמערב התִיכוֹן של אמריקה,
אני מהמזרח התִיכוֹן של הים .
בּמִזְרח התיכון אהבה אֵינה מעשה
הִיא סִיפּוּר אוֹ סְתם זִיוּן .
בְּאהבה ים תִּיכוֹנית זין אֵינה אוֹת, הוּא סִימן
קְריאה אוֹ שְאלה ( תלוּי במִתְחסדת ) .
וּלִפְעמים לא יוֹתר מִמקף בֵּינוֹ לְבינה
גשר בּין קְטבים –
קטן וְשבִיר .
© מתוך "אהבה ים תיכונית" הקיבוץ המופרט ינואר 2200
http://www.youtube.com/watch?v=9u_YY5MOzA4
חֲגוֹרַת צְנִיעוּת
שֶׁבֵּינִי לְבֵינְךָ, הַזָּר
מִתְמַקֵּד בָּעֵינַיִם, תְּנוּעַת הַשְּׂפָתַיִם
עוֹר חַשְׁמָל. נֵאוֹן קָר
אֵד שִׁקְשוּק רַכָּבוֹת מַקִּיף מַעְגָל
טַנְגוֹ נָעוּל עַל שְׁנַיִם. יָד –
מַמְתַּק לְחִישׁוֹת נִנְגָס בַּשִׁנַּיִם
רָאשִׁי עַל שֶׁקַע צַוָּאר
מָסָךְ שֶׁמֻּפְשָׁל — מַשֶּׁהוּ מִמָּה שֶׁנֶאֱמָר
קַטָּר מְפַלֵּחַ שׁוֹקַיִם.
מלודי אמילי
לא רק במזרח התיכון, מר חלסטרה. אין לנו פטנט על זה 🙂 אבל אין לנו גם לשון תקינה פוליטית, ברוך השם.
שמחה זו מה היא עושה?
דבקנו
"…וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"
בראשית ב'21
פַּעַם דָּבַקְנוּ אִישׁ בְּאִשְׁתּוֹ
וְדָבַקְנוּ
דָּבַקְנוּ
דָּבַקְנוּ
וְהָיִינוּ כָּל לַיְלָה
(לִפְעָמִים גַּם בַּיּוֹם)
בָּשָֹר אֶחָד.
לוּ הָיִיתִי כְבָר אָז
מְשׁוֹרֵר
אוּלַי הָיִיתִי מַצְלִיחַ
לִרְשׁוֹם
וְלִשְׁמֹר אֶת מִרְשָׁם
כֹּחַ הַדֶּבֶק.
שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לְהֶפִּי-קוֹרְס
עֶשֶׂר- נַשֵּׁק אוֹתִי,
תֵשַׁע- אֶצְבְּעוֹתֶיךָ בִּשְׁעַרִי,
שְׁמוֹנֶה- גַע בִּי
לְאַט
לְאַט
שֶׁבַע- עֲצֹר!,
בּוֹא נַעֲבֹר יְשִׁירוֹת לְמִסְפָּר אַחַת,
לְמִסְפָּר אַחַת.
שֵׁשׁ- שְּׂפָתַיִם,
חָמֵשׁ- אֶצְבָּעוֹת,
אַרְבַּע- שָׁחֵק,
שָׁלֹשׁ- לְמִסְפָּר אַחַת,
עַל הַשְּׂפָתַיִם,
בּוֹא נַעֲבֹר יְשִׁירוֹת לְמִסְפָּר אַחַת
לְמִסְפָּר אַחַת
לְאַט
לְאַט
הרגת אותי מותק. לאט לאט. קופץ אתך למספר אחת. אבל מה, רק ת'מספר טלפון לא השארת
I am not a number
http://www.youtube.com/watch?v=29JewlGsYxs
אולי המרשם כלל קצת דם וקצת דבש בתוך הדבק?
למיראז':
עכשיו ,כשאת כותבת את זה, אני חושב שאת צודקת, היה שם גם דם, אם כי כמובן במובן המטפורי. עד כמה שאני זוכר ,היה לי קשה
במיוחד בימים שירד בהם ממש דם.
http://www.youtube.com/watch?v=D7xRIqBEVso&feature=related
וללא מיני תחפושת-
אמיר
השירים מקסימים
שזורים פנינים
החל מהו-הי
דרך לכאורה לכאורו
צו תחתון
נומה נים
וזו רק המסגרת:)
"והטבע בחיקה…"
"מריונטה מושכת
חוטים ומחטים…"
ומה לא…
תודה, זיוה.
היי אמיר
אני אוהבת את הרוחב
של השירים את התנועה הפנימית
להתראות טובה
הבדל ראשון
אני הולך לאיבוד בתוך עצמי בתוך עצמי בתוך עצמי
היא הולכת לאיבוד בתוך עצמי בתוך עצמי בתוך עצמי
מלחמת המינים
הבדל מספר 2
לו קוראים אלון, ארז , אורן וכאלה (איתנים,
חסונים, גבוהים ומחודדים לתפארת)
לה קוראים סיגל(פרח חמד),תמר(פרי מתוק),
יעל(חיה מקסימה ׂ)
ונכון שיש גם אלונה, תקומה וכהנה….
אבל מי רוצה להסתבך איתן?
ויש גם דובי,שלו וכאלה אבל הם ממש, אבל ממש לא גורמיפ לי- לא לדופק מהיר ולא לדפיקות לב,
והאדמה לא רועדת…
מלחמת המינים
הבדל מספר 3
היא מחכה ליום שבו הוא כבר יראה אותה
הוא כבר התייאש מלנסות להיות קצת בלתי נראה. חה חה חה…
http://www.youtube.com/watch?v=Yk9fFt5DmZc&feature=related
נכון, פרחים, חיות, פירות – אבל אין כמו המסתורין של המסכה, לא?
כן בהחלט.יש סרט "נחמד" שמדגים יפה את קסם המסיכה-עיניים עצומות לרווחה.
לדעתי גם ככה במצב טבעי המסכה כל כך עבה שנחמד לתת לאחר להציץ טיפה מבעדה דווקא.מסתורין הוא בעיקר יצירת אשלייה,ולתת לשני את את הנצחון שהוא הצליח לחדור ולפצח קצת את המסכה.מה אנחנו בעצם רואים כשאנחנו מסתכלים באחר?שבריר קטנטן ממה שהוא באמת. השאר באמת מסתורין.
כמה נכון, זורו. אפילו כשאנחנו מסתכלים במראה, ולמרות שלפעמים אנחנו לוקחים את עצמנו כמשהו מובן מאליו, אנחנו רואים מעבר למסכה רק מסתורין.
אבל בכל זאת המסכה מעידה הרבה על האדם. מסכה היא בלטינית "פרסונה", כלומר, האישיות, לא הנפש. אבל לא במובן של כיסוי – להפך: הגזע של המלה פרסונה הוא SONNARE. פר-סונארה = להישמע מבעד. גם מבעד למסכה אנחנו "מריחים" את האדם שמאחוריה, לא?
מריחים גם מריחים!זה ממש מדהים כמה חשוב חוש הריח בהכרת אדם אחר.כן והמסכה בהחלט יש לה גם מקום, אבל לדעתי הרבה יותר נחמד כשהיא נופלת ולו לרגעים מספר.
כשהמסכה נופלת אין הוּ ואין הי, ואילו כשמריחים מבעד למסכה, הם יכולים להשתגע מתשוקה.
לכן נשף המסכות נחמד כל כך. יש לריח הגיון משלו 🙂
לפי זה מי שתלך לאיבוד בתוכי ההולך לאיבוד, תאבד פעמיים…:) המוצא הישר יבוא על שכרו, אני מקווה.
זאוס, ללכת לאיבוד יחד זה כבר יותר מללכת לאיבוד לבד…לא?
זה שכר בפני עצמו…:)
שפה יקרה, יש מקום ויש מקום, אבל ללכת בו לאיבוד, ביחד או לחוד, זו שמחת הקופצים לתהום 🙂
אני מוצאת שדווקא כייף ללכת לאיבוד, לאיבוד לאיבוד וכל המרבה לאיבוד הרי זה משובח.ופעם ילד קטן שאל אותי איפה זה איבוד? איבוד זה מקום נחמד מאד שבו אתה יכול להיות סופסוף קצת לבד בשקט שלך.לפעמים אתה יכול להזמין חבר או חברה
להתייחד איתך באיבוד. זה מאד נעים בעיקר כשאף אחד אחר לא גילה איפה זה איבוד.
גם ללכת באמת לאיבוד וגם יכולה להזמין לשם? אבל צריך כתובת! 🙂
זאת אמנות נדירה של גילוי וכיסוי במקום.
במלחמת המינים זאת שהתחילה בטעות (או בכוונה),
יש כל האלמנטים המונעים ממשחק (או מלחמה) להסתיים.שני הצדדים נהנים מהמשחק , מההנאה כמו גם מן הכאב.
משחק מדיר שינה, מהסיבות המהנות , כמו מהסיבות
הלא כל-כך.
יש משהו דומה בשני הצדדים-רוח המשחק, או מוטב לומר הרוח המשחקת- או הרוחות המשחקות.
יש הרבה דברים שונים:
יש לעומת אין.
חסר ומחכה להתמלא לעומת-רוצה להתבטא.
רוצה שהוא ישלים אותי יבין אותי. יחבר את חלקי המפורקים, לעומת רוצה שהיא תבין אותי,תיתן לי מרחב ותפרק אותי לגורמים..
לפעמים הם מתחלפים בתפקידים, אבל בכאילו
ולפעמים שוכחים שזה היה בכאילו ומתקבעים ב"תפקידם" החדש.
וכמה סימוכין מהשירים
"פרח נתתי לנורית"
לעומת
"בני בני ילד רע- אני אוהבת את בני ילד רע.."
ועוד ועוד…
תפקידים, מסכות וכל העולם במה..
ובכלל לא שממה.
אצלך שניהם רוצים הבנה, אבל הוא רוצה שהיא תפרק אותו לגורמים?
לא להפך?
:)))
גם להיפך זה נעים. אבל אחר כך היא בדרך טוענת שהיא יותר מדי אלים..ולפרק לגורמים זה גם בנשמה…\
מי שמפרק אחר לחלקיו צריך לזכור שכדאי גם לאחות אחרי המשחק..
עד הפירוק הבא
פנטומית, איזה משחקים את משחקת שם? :)מה כוונתך ב"לפרק" ו"אלים" לא לזה שהוא מפרק לה את הצורה או להפך, לא?
את החלקים האלה קשה להחזיר, ואת הרוחניים… איזה? איפה?
אדון הו וגברת הי אוהבים לשחק כל מיני משחקים.
חלק מהמשחקים הם יודעים שהם משחקים. ואת רובם הם משחקים בלי ממש לדעת.אבל מה שבטוח הם אוהבים לשחק גם כשיש במשחק קצת יסורים.משחקים שהתחילו מזמן מזמן,וממשיכים גם היום. משחקים נקיים ומשחקים פחות.אבל תמיד יש במשחק את האלמנט של לפרק ולהרכיב.גופנית ונפשית.באמירה בונה או מחמאה אתה בונה את השני. בהתרחקות- קצת מפרק אותו. מתקשר אליו והנה חיבור נוסף וכן הלאה.
כשמישהו רק חושב על להביא לי פרחים הוא מצליח לחבר אצלי כמה חלקים לשלמות עולצת.אינסוף אופציות של חיבור ופירוק.במגע גופני בודאי שיש פירוק וחיבור.התחברות וניתוק. במקום אחר קראת לזה קצת אחרת,לחדור ולהיחדר.נקיים פירושו- בשמירה על חוקי המשחק , הקשבה לקצב של השני וכולי..
אבל לפעמים כייף לשחק לא נקי.זה על קצה מזלג המשחקים.
איזה משחקים אני משחקת שם?בעיקר מתכננת את המשחקים הבאים.מפרקת ומחברת על כנפי הדימיון.
פנטומית יקרה, אם אין סיכון אין משחק, לא? ואם יש ניצחון, הלך המשחק, לא?
אז נמשיך –
לחדור ולהיחדר, אפילו עם פרח
לפרק ולהתפרק, אפילו מתחת פה רך
ואם משחקים קצת מלוכלך, בסוף צריך לנקות
אפילו הדמיון לפעמים שווה מכות 🙂
זה קל לך להגיד שורה אחרונה, כשלך השרירים,
ולי אין מאומה.סיכון ןמשחק כולם במידה. וכמה מכל דבר זו בדיוק החידה.והלא אמרתי כבר, דבר אליה בפרחים,ועם הפרחים ישתפרו הפירוקים.ללכלך לא צריך אם לא מוכרחים, ואם התלכלכך קצת כדאי היה אולי
להקדים מכה מתחת לחגורה.
אני מאוד בעד פרחים, אבל מכה מתחת לחגורה?
זו שיחה וזו שכרה?
BABY,KISS MY BELLY
הוא לחש לי
אני הייתי רק בת 20
לא ידעתי טוב אנגלית
לא השכלתי להבין
ש-BELLY
זה הרבה מתחת לחגורה
הוא התכוון נשקי לי בבא-לי. הבדל של חמש אצבעות בערך…:)
אני זוכרת משפט שאתי הילסום (מקווה שלא שיבשתי את השם) כתבה ב"חיים כרותים":
המרכז של הגבר הוא העולם והמרכז של האשה הוא הגבר.
פעם התנגדתי לזה, שוביניזם וכולי.
אחר כך ראיתי שבגדול היא צודקת.
והיום אני יותר לא בטוחה בכלל מה התניות חברתיות של אלפי שנים ומה אמיתי מהגנים.
ויותר מזה: מה אנחנו רוצים להאמין.
באמת, רונית, היא צודקת? אולי. תסבירי?
ובקשר להתניות, מצאו כל מיני הורמונים שמופרשים אחרת אצל גברים ונשים במצבי אהדה, קנאה, דאגה וכו',
ככה, למשל, ידידה שלי שהיא חוקרת מוח מצאה שאותו הורמון (אוקסיטוצין) מופרש אצל נשים גם בשעת אורגזמה וגם בשעת הנקה, ולכן, כך הסבירה, הן נקשרות יותר.
אבל אם ככה, איך זה, שאלתי אותה, שהיו ועדיין יש חברות שבהן נשים מחליפות גברים, ואף אין תא משפחתי הכולל גברים?
וזאת באמת שאלת המיליון דולר. אף אחד לא יודע אם ההורמונליה הזאת היא הסיבה או התוצאה (של התנהגות חברתית).
הצילו!!!
מישהו יכול לפרש, להסביר לי ,מה זה
"חצי תאוותה?"
הפי-קורוס?
אולי אתה מבין?
אניבודיהום?
מיראז' (כלומר, מראה תעתועים!)
"חצי תאוותה" = מתייחס למימרה "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו".
כלומר, לעולם לא ניתן לספק את מלואה. ואם כן, זה כמובן זמני, שאם לא כן היה זה סוף המשחק.
הפּי קוֹרוֹס = משחק מלים על שמו של החכם היווני אפיקורוס ו"שמחה זו מה עושה" שדרש פה אפיקורוס דבננות.
happy וכפי שאייתת, קורוס ביוונית משמעו 'נער', כלומר 'נער שמח' אבל אולי זה קוּרס שמח, או שמח שקורֵס.
והיית אך שמח.
נראה שבסוף הפי-קורוס וחצי תאוותה מצאו שפה משותפת.
ואולי אפילו את שפת המקום 🙂
וככה בעודו מאיים להתפרק לחתיכות נפץ קטנטנות
והופך אותה לשלם
הם עולים השמיימה במרכבה של זהב ואש.
(אפשר גם להפוך את היוצרות).
הרגשה נחמדה.
ולא בז.. שלהם כרגע לחבר שירים מסריחים על פוליטיקה לכלוכית ובחירות באופק המעיב.הם כרגע עסוקים בלבחור אחד את השני.
אבל אלי מחר בבוקר, הם יתעוררו קצת יותר אחראיים
ויבחרו גם הם ברע במיעוטו.( או בממשלה הפועלת לטובת העם כולו- ולא. העם זה לא רק הדתיים…)
ממתי הז.. הפך לרכושם המשותף? טוב נו, לפעמים 🙂
והרע? הוא מיעוטו…
יפים השירים
ואם הוא כל כך תמים והיא פשוטה,
למה הכל מסובך כל כך בחיים, במיטה?
את יודעת מה דעתי, חני ?
שמסובך בין המינים בחיים ובמיטה,
כי אחרת לא נימשך.
אנחנו מסבכים בכוונה אולי בלא מודע,
בכדי לשמר את המשיכה.
כי מה שאין איתו שום מאבק, לא מושך.
נורא עצוב בעיני.
צודקת רונית, כנראה המאבק הוא גם כח המשיכה פחות מההרמוניה, ובאמת עצוב, כי קשה לחיות ככה לאורך זמן ומנסים לייצר מאבקים בלי סוף
חני, להבדיל מידידות, משיכה בנויה מיסודה על מתח. לכן יש רעלות, make up sex, עזרת נשים ועזרת גברים, תחפושות, או מין די אלים (דווקא בחברות שבטיות מתירניות) ושאר דרכים פרטיות ליצירת מרחק וזרות שיחדשו את המתח.
מה לעשות? המוכר מאוד יכול להיות אהוב, אבל נדיר שללא יצירת הזרות ומרחקים יהיה גם מושך.
אבל אמיר, לדעתי מדובר בשריטה של חלק מהאנשים.
להפתעתי ממש לא מדובר בכולנו ….
וזה מעדויות של כמה חברים וחברות יותר יציבים שלי ….
הם באשכרה טוענים שהם באים באהבה ולא ממתח או ממלחמה אל בני הזוג שלהם, ושהם נמשכים מתוך אהבה בלבד …
לי זה קשה קצת להבין, זה נשמע כמו מערכת היחסים שלי עם סבתא שלי ….
נעימה חביבה אוהבת וחמה ללא מתחים.
אבל ממה שהבנתי לי בשנים האחרונות, אנחנו שרוטים פשוט.
יש לי דוגמא אחת בלבד של חברה שהיתה כמוני, ואחרי שיצאה עם כל האדישים והמר נרקיסים שגם אני יצאתי איתם,
היא עשתה הפסקה ארוכה ואז מצאה לה את הטוב שלה.
היא טוענת שככה יותר טוב,
ושיש משיכה,
לא מטורפת והרסנית, אלא משיכה מסוג יותר שקט ונעים.
מוזר נכון ?
לא, לא מוזר. הכל עניין של מינון וצורך.
בשביל תשוקה צריך תמיד ליצור מתח – מרחק, זרות, ורצון לשבור אותם.
בשביל להגיע לזה לא כולם צריכים אר פי ג'י 🙂
במקרה הטוב, בחיים מודרניים, די בלבוש חדש, תספורת, שינוי מקום, משחקי תפקידים, או שבירת שיגרה.
אבל יש רבים מאוד שמינונים כאלה ממש לא מספיקים להם.
וחוץ מכל זה יש גם יותר או פחות "כימיה" פיזית בין אנשים. יצורים מורכבים אנחנו.
"בשביל תשוקה צריך תמיד ליצור מתח",
אני לא בטוחה בזה.
אתה לא לפעמים רוצה לשכב עם מישהי רק בגלל שהיא מתוקה ומאמי ועושה לך נעים ?
אולי תטען שזה עושה לך מתח או עקצוץ נעים זה שהיא מתוקה ומאמי, ואז הפירוש ל"מתח" הוא שונה ממה שחשבתי.
בכל מקרה, ממחקרי שטח שערכתי,
ראיתי שנשים נבדלות מגברים בזה.
המממ… אני לא.
ברור שדרושה גם הערצה לקלחת, ואם זו התאהבות, אז גם סימפתיה. זה לא בסתירה למתח שבא מן הרצון לסגור מרחק.
ורונית, הדינמיקה של התשוקה יכולה להיות ולרוב נמצאת במקום מלא אהדה. חוצמזה, אמא שלך לא אמרה לך? אל תאמיני לכל מה שאנשים מספרים לך.
לא שמעתי את זה מאף גבר עד היום.
יש לך תנאים כמו לבחורות ….
אנחנו מחפשות שיהיה בו המון ומכל מיני תחומים רק בשביל לשכב איתו, מדהים תהליך הברירה הזה.
ומעולם, ושאלתי הרבה מאד גברים, אף גבר לא הסכים עם זה, כולם אמרו שהם רוצים לשכב עם בערך 50% מהנשים.
1. בני כמה הם היו (גם הגברים וגם הנשים)?
2. לא שמתי לב שנשים כל כך בררניות. אולי אלה שמחפשות בעל דחוף.
20-30-40.
לא מחפשות בעל,
נמשכות רק לאוסף מאד ספציפי של תכונות יחד, ועם דרישות גבוהות …
וכל זה רק בשביל להימשך מספיק בשביל סקס.
ואת זה לא שמעתי מגברים.
טוב, בעצם עכשיו שמעתי ממך ..
ואמא שלי לא אמרה לי דברים נוראים כאלה..
אני נוטה להאמין לאנשים שהם חברים שלי ..
רונית, חושב שזה משתנה מאוד עם הגיל בהיפוך כיוונים, אבל עייף מדי להסביר… לילה
אוי, לחשוב שבנוסף לכל הצרות הם עוד עתידים להיעשות לי סלקטיביים עם הגיל ….
לא פשוט.
תמיד טענתי שעדיף גברים צעירים ממך, זה פותר את רוב הבעיות ….
לילה 🙂
רונית, למרות שהבררנות עולה (50% מהנשים?), לא חושב שממש הבנת אותי.
כשאמרתי "אני לא" התייחסתי למה שאמרת בעניין "ראיתי שנשים נבדלות מגברים בזה" 🙂
תכיר: גברים.
אז אתה לא נבדל מנשים בזה …
אם הבנתי נכון.
הסתבכנו. מה שאני אומר הוא שנשים לא יותר בררניות מגברים, זה מיתוס. בהכללה (ודי גסה) הן לרוב רק משחקות תפקיד שונה בדראמת הפיתוי.
אמיר יקר, רונית יקרה
אישה היא יצור מאד בררן
היא רוצה אחד אבל שיהיה מושלם.
גבר הוא יצור מאד בררן
הוא רוצה אחת ושתהיה מושלמת.
כוון שאף אחד לא יכול להיות גם הדבר וגם היפוכו(
(שתהיה החלטית אבל שתדע גם להיעלם בשקט כשצריך..)וכדומה.
נותר רק להתפשר או לחלק את המשימות בן כמה משתתפים. כך נדמה. אבל יש גם פתרונות יותר יצירתיים.למד ערך דראמת הפיתוי.
בין כמה משתתפים זה רעיון לא רע.
האפשרות השניה (דרמת הפיתוי) הוא שכל אחד/ת יתחלק לכמה ולא רק להיפוכו.
מה יותר קשה?
אמיר, לדעתי שתי האפשרויות קשות אותה המידה.באפשרות הראשונה יש חוסר מעשיות מסויים לדעתי, כי כממשיכים בלוגיקה הקוית הזאת, בסוף גומרים בזה שכל המין האנושי יהיה במשתתפים..וגם אם לא,
תמיד משחקים מועפים מהמגרש עם כרטיס אדום..
באפשרות השניה העפה מהמגרש אינה קיימת במחשבה של שני השחקנים..
באפשרות השניה יש הרבה אופציות שתלויות בנכונות של שני המשתתפים להחליף זרימות, תפקידים, כללים, ולהיות מוכנים להשתנות אבל בעיקר לדעת שדראמת פיתוי טובה דורשת התחדשות והקשבה מקסימליים לשחקן האחר.
יכולת התחדשות אני חושבת עכשיו היא נוסחת מפתח,כמו שראיתי שכתבת במקום אחר בניסוח קצת שונה, לפעמים די בשינוי מראה, אולי בגד חדש,
אולי התעשרות רוחנית המעוררת את כל החושים
כמו גם את היצרים, העיקר לא לשקוע בתוך
נוסחת השעמום…עובדה שיש זוגות שמשחקים שנים בלי משתתפים שונים, כך שהשאלה הנשאלת היא מה עושה את ההבדל?
נקודת המבט כמובן. אתה כמובן מוזמן להראות לי נקודת מבט אחרת, שלא ארגיש תקועה מדי בדעתי..
זאת כמובן האופציה המועדפת, לבעלי דמיון מיטיבי עוף.
זה דורש אנרגיות, יוזמה, הפתעה, לקיחת אחריות, תכנון מצבים – בקיצור את ההתחדשות צריך ליצור, ולא תמיד החיים מרשים פוקוס מלא על זה. זו התעקשות על הדבר, כמובן בתנאי שיש מספיק התאמה ויכולת. שווה לנסות 🙂
שיהיה רגיש אלייך ומתחשב,
אבל שיידע לזיין כמו שצריך ולא תמיד בעדינות …
שיהיו לפעמים קטעים שהוא חוזר מאיזו שליחות עסקים ואת מחכה לו עם ארוחת ערב מושקעת,
והוא אוחז אותך חזק ואומר לך:
"תסתובבי" ….
עניתי לך ?
קוסם מילים! נהנתי. תודה.
גם אני נהניתי מקסמיך המילוליים אמיר וגם מהחינגא שעוררת פה בין הבתולות והאבירים
איזה בתולות ואיזה אבירים? אני לא פגשתי פה בשירים שום בתולות ושום אבירים.מקסימום אמביר אחד וכמה בתעולות.
ההיסטוריה האנושית שובלים שובלים לה של תמימות גברית שכזו.
שמולידה גם אסוציאציות של מלחמה.
עד עולם לא אסכין לכך. לעולם לא תתעוררנה בי אסוציאציות מלחמתיות לאהבה ולתשוקה בין הוא להיא היא להוא אני ואתה אתה ואני.
תהומות אין גשר מפרידים בין תשוקה ונחישות לכוח וכיבושים.
קצת אחרת, אנחנו עדיין מחכות לך 🙂 אפילו בשביל ללדת אנחנו צריכות מאבק ואגרסיה.
בעונג. תודה !
לִכְאוֹרָהּ
אוֹנך אֶל עָל. אֵין בּוֹ שְׁאוֹל.
למעשה
אונך לופטנזה. מתחקר את כלי הטיס
ממריא רק עם הזוכה בפיס.
לִכְאוֹרָהּ
יְצוּרָיך דְּרוּכִים לְעַצְמָם, הַטֶּבַע אֵינֶנָּה
עוֹשָׂה בּךָ מַעֲשִׂים.
למעשה
הם גדולים ונצורים, ומעשי הטבע משתוקקת לעשות בך מעשים.
מַבִּיט בי,
שלִכְאוֹרָהּ
אֵינֶנּי צְרִיכָה
סוֹכֶנֶת זָרָה, שְׁלוּחָה מִכֹּחַ
צַו תַּחְתּוֹן
מֻצְפָּן בְּקַוֵּי חוֹפִים
מִמֶּנָּי אֵלֶי כֻּלִּי –
למעשה
אני צריכה.
סוכנת קרובה, שלוחה מטעם
קו תחתון
מוצפן בצווי נהרות וימים
ממני אליך כולי.
אֲבָל אתה
לִכְאוֹרָהּ
יֵשׁ לך בֵּיצִים
רַכּוֹת לְהַכְעִיס, יֵשׁ לך הַרְבֵּה
רַגְלָיִם לָשִׂים,
למעשה
יש לך ביצים רכות להמיס,יש לך הרבה
מה לשים לנשים.
לִכְאוֹרָהּ
פָשִׁיסְט
עַל צַעֲצוּעִים
לֹא מֵבִין סִטְרָא אַחְרָא,
מַקְסִימוּם –
אַלִּים.
למעשה
מפקד עליון
על חיילי צעצוע
אנחנו רואים צד אחר
מקסימום-
נדיר.
אח, יא בּינְתי, בינת אלחוֹר
שו האדא כלי הטיס?
ומין האדי שזכתה בפיס?
ולמה נלך פה סחור סחור?
לכאורך – זה נמר
שמחפש נמרה
ויאללה שיידלק כבר הנר
כי הלילה שחור.
תעאלי הון, יא נמרה
מחפשת נמר,
תעאלי ועונתך לא אגרע
מטה ומעלה, פנים ואחור.
אוּח אוּח יָא אָחוּיי
מא בִּידי כְּלִי טיס
בִּידי כלי פיס יאנו
כלי עפודה
שָקוּש אָהו אִיזְמיל
וַבִּידי בּועֵל יוֹמִי טוֹפ.
בועל טופ אולי?, גם כן מבסוט אל-חמדוללה, אפל מה עם השקוש שלא רוצה לדפוק?
יאנו, מה? אין לו חישקוקים?
יא זָלמֶה
חָאראם על אַל דָאִיימָאן
שָקוּקשים וְחשְקוּשִים
לא לנצח
מִין פאדלֶכּ
אִימְשִי שְוויֵיה
וָחוּד שָקוּשכּ …ואוּדרובּ
פִי'ל בָּאבּי
יא אוחתי, יא אלבי, יא עומרי
אחסן באבִּכּ מן באב אללה
אחלה מן חליב ומן עסל
בידיש כאס וסיגרה
בידי אשרבּ מן באבכּ
האדי'לדוניה.
אוֹחחח יא-סידי
אנא בחיבאק קטיר יא רוּחִי,
אַלבי כמו סוכר במים חם, יא נַפסִי,
עכשף אנא אַסְפוּר אל-זִימְזִים,
אללה-אֶל-רַחִים וואנֶא נפוֹא
אל בועל טוֹפ, מין שֻבָק?
יאנוּ בָּהאדֶן אינתא טל על וּורְד?.
عامره
חילווה סבחנא…?!
מעלוּם אבוּ'ל חשקוּק
וויין אינתי, יא אוחתי? סאר לי זמאן מאשופתקש. מא תחאפי, כול באב ביג'י לילו.
וָכּוּל חָשקוּק בִּיגִ'י סוּבּחוֹ..
וָפִי'ל סוּבח אל שקוּש זאיי..אסְפוּר
מָא בִּידכּ תָּאשוּפְנִי פִי'ל סוּבּח ,
שְמָח לִי ..
..:))) לָאבְלַאבִּי, מה שלום לו?
לא טוף לָאבְּלַאבִּי?
אֶסְלנוּ ככה אומרים, הָאדָה חומוס- חֵאר וטָייבּ לאבלאבי…
Hello Mister it's me again
Under umbrella of songs
Singing in the rain
What can I tell you that you don't know?
The view from a mountain
The taste of snow
The green of the wood
The chill of the mood
The wind cracks the river
Scares the fish and the beaver
Hello Mr. how do you do?
Do you keep the fire
Does it keep you warm?
Do I make you tired
Can I come back home?
Hello Mr. it's me again
Under umbrella of songs
writing in the rain.
It has been for so long now
That I don't hear from you
Listen to my bones how
They want to be close to you
They want to be smashed
They want to be crushes
They want to be loved by you
And if you think that I've been bad
You have to spank me too
Hello mister how do you do
Can you feel the cracks of my snow?
Can you see how my rivers flow?
The windmill cries
My song can't fly
Can I please come bake home
to you?
Sure, m'dear
by all means, come
home is here
and my lips are numb
from kissing ghosts
and hugging words
it's been a year
of cherchez la femme
Qu'est-ce que c'est?
and what did you say?
listen to this woman
S'il vous plait:
….()….
your En suite is her
Pied-à-terre
your Tête-à-tête is her
Raison d'être
cause you know
C'est la vie
Now she calls you
Ahuvi
N'est-ce pas?
Je ne sais quoi
….()….
Now,
You do smell like
Pot-pourri
And I heard her call you
Yakiri
….()….
But
she can be a Femme fatale
or might be just a beaver
you can meet sad sides of her
or feel her Joie de vivre
….()….
well,
this is the end for now my friend
I have to meet my bed
Merci beaucoup you Crème de la crème
and may you have sweet dreams
….()….
לכאורי עליתי
בל נמהר יא נמר
לכאורי זכיתי
בא נגהר יא נמר
הדלקתי אל נור
אני בנת אל חור
לכאורי נדלקתי
לכין פין אל תנור?
שווייה שווויה נמרה של חצות?
כבר הדלקת לי ת'נר
ותנור ענדִכּ בוער
ועוד לילה שלם לפנינו לחצות.
וכבר שלח דודך ידו אל החור
וגהר וגרגר,
ונהם כמו נמר
ומה לבשת בושת, יא בנת אל חור?
כול ארז פי לובנן יאקול ליכּה :
אישה יצור פשוט
מחכה לנמר שיעוט
מין אל שור שיבלעמה על כסותה?
קול עלאם מין אצטק אילא אינקא
ישוף אל עניין אל פעוט
כל נושא הלבוש והכסות
היספיקו ביריות ואיזו טיקה?
ביריות וטיקה,יא בינתי? ובכן
זה ביכאפי ומספיק,
ואם לא יועיל לא יזיק
גם חוט של חן משוך ביניהן.
ומינשאן אֶש כֻּל אל-כסות הזאתי
אם לא לכַסות ולהשאיר
עלה קטן, שיהיה מה להסיר
מן העור ומן הלב, יא בינתי?
שיהיה מה להסיר יא אבו נימר?
ל-הסיר שיכנסו העדשים
שיהיה מה לשיר יא אבו זימר
ארנן לך בחן במבושים.
ומן אש כל אל כסות התתמה?
מן אש אלבי יא עיוני, אנא התָּמָה
שוף, ואתפור לנו עור וגידים
תעלָה, ואלבישנו במיני מגדים.
קראת לי "נבערת" (קראתי נכון) קראת לי חלולה, קראת לי טבע פשוטה ערומה, אמרת אין כלום בין רגליי, עכשיו אני גם לא רוצה, מרבה רגליים שכמותך
אוּחְתִי כּוּלוּ כּוּלוּ וָואחְדָא-
חָלוּלָה עִם פָּאלוּלָה….
אֶפְלִיז אֶל-גִפֶרֶת תִישְרָאבִי מִיָה…
יא-זאלמה, אנא אוחתך? ווי-לי..
מייאתך מוש מייה…ביסמיאללה
beware of sister with no mercy,
your bucet is allrady overflooded
ברור שערומה, אלא מה? אח, יא נפערת, את לא רוצה עכשיו, אבל ככה או אחרת, מחר לא תכשכשי בזנב?
וואללה יא אמיר, אם לא היו קוראים אותך אור, הייתי עושה ממך חושך, ככה אמרת עלינו? איך אין לנו כלום בין הרגליים? שבעת המינים ושבע מחלות המין ומה לא …
וואללה, צודקת. גם חור זה משהו. ובלשון המשורר: הכלום שבלא כלום…
וחושך על פני תהום 🙂
http://video.aol.com/video-detail/-/1979932611
הלו הלו קח אותה מפה 🙂
זה תלוי במי המדובר לפעמים,בא לך לזנק כנמר או נמרה ולאבד את החושים ולעתים כלא בא לך על האדם,אין לך שום חשקוקים, לגבך דוקא יש
אוף איזה קוטר. רק מתלונן זה.
http://www.youtube.com/watch?v=04LunftzMfA&feature=related
כתיבה – כזו גבוהה.
כוונות – כאלה נמוכות.
אתה פתיין ממולח, וכמעט כל הכתיבה שלך קשורה לפיתוי נשים מהסוג הלא-נורא-גבוה. (הפיתוי מסוג לא נורא גבוה, לוא דווקא הנשים).
ככה, מותק, לא תגיע רחוק.
כתיבה כזאת נמוכה, כוונות כאלה גבוהות…
כל אחד והראי שלו, יא אחוי 🙂
http://il.youtube.com/watch?v=BPT5Dolfa_M
הנסיך השיח' הסביר לי אותי ברוב מחשבה
לא הוא לא השתמש חלילה במילים השתקן
הוא צייר אותי בכחול האמן
ואני התמוגגתי בקולי קולות
הוא כזה חכם
הוא גאון
הוא מושלם
במחשבה שניה
פרופסור שיח' נכבד
הראש שלי כל כך קטן
שאלך לחפש לי את הנסיך הקטן.
מי רוצה לצייר לי כבשה?
טפקיר ווא קאלם
קאלם ווא טפקיר…
האדה כול ההבדל?
:))))
Another expert's view:
http://www.youtube.com/watch?v=GuMZ73mT5zM
http://www.youtube.com/watch?v=AN3rN59GlWw
כְּשֶׁקֻּפְסַת הָרֶגֶשׁ שֶׁלִּי רֵיקָה –
בּוֹא שֵׁב,
תָּנוּחַ
אַל תִּירָא,
מָלֵא אוֹתָנוּ שִׂמְחָה
וְתָעוּף בַּחֲזָרָה אֶל הַכְּלוּם שֶׁלְּךָ.
כשאתה מפליג מעולמי
נפערת תהום מרחק
מפליגה ספינתך
ואני מנופפת
חמצן הלב נחנק
כשאתה מפליג מעולמי
ניצתת אש הכאב
עיניי כבויות
שפתיי כוויות
ננעץ התורן בלב
כשאתה מפליג מעולמי
צפורניי ננעצות בין רגליי
מנופפת לירכתיך
נקרעת מתשוקותיך
מחכה עד יעברו ימיי
כשאני אפליג אל עולמך
ואזְהר על מפתן הספינה
רק הבט בעיניי
רק גע בירכיי
מזורי לי גועש בדמך.
כשספינתי פורשת מפרש
ודגל אדום לעדות
על גלי חיי ארקֵד את
מחול המסע שלא פס
ברגלי כבר כבד העפר
וליבי ההפוך, לב מרדות
קורא לי לצאת ולרדת
אל ים שיגעש ויסער.
מפליג ממך, מן הלב,
להקיף את כדור הבדידות,
ממרחק החופים את יוקדת
וככל שארחק אתקרב.
וביום בו אשוב, אהובה,
חייכי אלי בידידות
עת ידי הרעבה תמוטט את
שלוות בדידותך הרעבה.
כבר כבדים השומרים על עיניי
רחקה הספינה מהאופק
רקוד על גלים אהובי הסוער
את מחול המסע כמו ימיי
חולל רגליך כצבי על במותיי
שמור על ליבך ועל דופק
צא הפלג בים הבוער
קרע בעוז את גופך מחיי
ליבי מלא וכה ריק בעיניי
בנופיי תעתוע הנופת
ממרחק החופים אתה לי באר
להרוות בה צמאון תשוקותיי
אך ביום בו תשוב אפשוט שכבותיי
ואֶשְלֶה את יופיי מהתופת
עת ידך הרעבה תסיר כל גדר
אהובי, אב כל יצריי.
יָא בָּבּוֹר עוּלִי רָיַיחַ עָלַאפֶן
עוּלִי רָיַיחַ
עוּלִי
שפירושו בעפרית?
אוניה תגידי לי לאן פניך מועדות
תגידי לי לאן
תגידי לי
שאלתי אותה, והרוח במפרשיה לחשה לי:
אל הנמל, אל הנמל
שם יטילו מלחים עוגניהם
שם חיק אהובה מקלט לראשם
שתהיה מקלט רק לא מקלט רדיו,
שכל שעה מדווח חדשות בלי כל חדש.
שתהיה ג'יפסי רק לא ג'י.פי.אס,
שכל הזמן מחשב מסלול מחדש.
שתהיה אהובה רק שתהיה יפה ותשתוק.
כאן מתחילה מלחמת המינים,
ויאללה לצחצח חרבות או לעשות ילדים!
הקליטה במיקלט הפנימי
טובה כל שעה,
גם כשאין חלונות איוורור
והכל נראה כבר סגור.
אכן מים נכנסו בכל הקווים
הציפו את השקט בנעים
להמון רגעים.
אך במלחמה כמו בכל מדינה
האוייב בא מבפנים
ומה אשמים האוהבים.
יפה אמרת, זה לא אדוני, האויב בא מבפנים. אנשים, דבר מסובך…
עת לחרבות ועת לילדים. ושרק לא תהיה מכוערת ומקשקשת 🙂
כשבורח לי שורש האהב
הוא יוצא חלק כמו טוסיק של תינוק
כשפורחות לי כותרות החן
ציפור אהבתנו מוכנה לנסוק
אך בין גבר לאישה
אין כל חלק
כי העולם שלנו לשלושה
נחלק
בין משיכה עזה לבין האהבה
תחצוץ במרץ פת ההכאבה
לכן חשוב לי המרחק
והמשחק
ושנצחק
והשימוש בשורש רך עדין
יפריח רק דימום ביום הדין
לכן חבק אותי עכשיו
ואל תאמר לי שתאהב
כי הכישוף הזה נורא
ולנו אין כזו ברירה
כי רב לי רב.
ואן גוך חתך לעצמו את האוזן
יוליסס אהב את אשתו מרחוק
דייג אוהב ת'דגים שהוא דג
והגשש החיוור לא מסמיק מן הצחוק
המכשף לא מכושף
הגמל לא גמול
האוהבים בתורות
מתגעגעים לקופאי
אבל מה שבטוח בסוף ומראש
מרחקים של תשוקה
שמתחלקים לשלוש
בין שניים נופלים
כמו קלפים לחלק
ומי שאין לו שרוול
נשאר לחבק.
לפני רות ונועה ראוי לומר:
"הרי החדשות ואיכרן תחילה"
שנאמר:
לא חשוב האיכר
אלא אשת האיכר
והעיקר
שהאיכר
–
–
–
–
–
–
–
–
–
–
–
לא יהיה בבית.
וכעת אדוני ההו וגבירות ההי
משנפטרנו מהאיכר
נעבור לעיקר:
הכל חבר וחבלים ורעות
רוח וסילסולים וגאות
נייר דבק שכנים וחתול
הו, יש עוד קלפים בשרוול
לכן נועה, אומר לך כאן חבר
הקשיבי, אולי זה עוזר
לכל דבר יש עת
יש לקבל
ויש גם לתת
הייתי מחבקך כעת
אך לי אבוי בקושי עט.
והאיכר?
צחוק צחוק לפעמים זה לא כזה מצחיק:
http://music.moomoo.co.il/lyrics?langCode=1&wrkid=9446&prfid=960
אדון הוּ וגברת הִי מתוך אמיר אור
30 16:43
http://www.youtube.com/watch?v=ByZ4jP3HvO8
אדון הוּ וגברת הִי מתוך אמיר אור
30 16:49
הלווייתנים דווקא מונוגמיים. בני אדם… כנראה יכולים כל מיני דברים.
נכון, אני אישה פתוחה
נקבי חללים חלולים
הערב שוחחתי עם אישי
עליכם גברים הוללים.
אמר אישי: "הן בך רואים
כולם דבר אחד
אישה פתוחה וחתיכה
עם מיני ללא תחתונים".
"יכול להיות, איני תמימה"
עניתי לאישי,
"אך אהובי שונה מהם
הוא קצת יותר אישי".
נכון, אני אישה פתוחה
נקביי חללים חללים
אך אל תוכי לא תחדרו
גברים חלולים חלולים.
כשאני צועדת ברחוב
במיני ללא תחתונים
אני נהנית אך יודעת בפנים
כי נכשלתם במבחנים.
אישי חושב שכך כולכם
לכן לא ילחם
אישה פתוחה שלצידו
הן לא תרצה אתכם.
אישי טועה רק באהוב
כי הוא פשוט אחר
הוא נוגע במה שחשוב
ליבי כך לי אומר.
נכון, אני אישה פתוחה
עם מיני ללא תחתונים
כמה מכם הצליחו לקרוא
את היופי מבפנים?
מתוך מיני ללא תחתונים
רק אוהב יקרא את הפנים
פוליגרף אינך רושם פנינים
ותהי האמת לי לצנינים
אנו הנשים לא מתעסקות בתחתונים
רואות ברנטגן לאמת שבפנים
לשם כך איננו נזקקות לאהבה
יכולות לראות דרככם גם ללא שום קירבה.
במכסיקו הרחוקה רוגשתי מחשפן
עת נצצה בו הזיעה וגוד איזה ישבן
היטב ראיתי את פניו קראתי את תוכו
ועד היום מזכרוני לא מש ריחו
הייתי אליו בשמחה מתקרבת
לולא באותו הזמן בעצמי
הייתי מאוהבת.
אהוביי ובעליי לא צריכים מבחנים
הם בענייני פתיחות מבחינים
בין אישה פתוחה פקוחת עיניים
לבין פתוחה כך סתם בין הרגליים.
לכן, פוליגרף אינך רושם פנינים
רק את ההבדל בין המינים.
מכאן גם מיעוט האהבות שידעתי בחיי
הרוב לא ידעו כמובן
איזוהי הדרך אלי.
אישה פתוחה במיני בלי תחתונים
מחייכת לכולם, בוכה בפנים
מדוע יצר העולם
מינים כל כך שונים?
אמת אמת, ומזה איש לא מת.
מה שמבדיל בין המינים
לא נמצא רק בתחתונים.
כָּאן נֵשֵׁב בְּפְתַח הַעִיר,
אֲנִי בּוֹלֵעַ אסְפֶּרִין,
סוֹפֵר פְּנִינִים.
גָ'אקּ בְּרֵל בָּרֶקַע מִתְנַגֵּן,
אַתְּ תִּתְבָּשְׂמִי בְּרֵיחַ קָּשַׁרֵל,
וְתַמְשִׁיכִי לְקַטֵּר.
:))) חמודה, את עלולה להצטנן ככה
אני מחכה לך…
אתה מחכה לי
והוא מחכה לי
ואני מתחיל להרגיש קצת כמו משיח
בסך הכל קוראים לי ינון
מרגיש כאילו רק אתמול סיימתי ת'גנון
אז לכאורה, כותב לך פה שיר
בפרטיות, מול כל עיני העיר
אך 'מחכה לך', זה לא ממש פתיחה של שיח
וגם בטלפון כדאי שתשנה את הפתיח.
שלך באהבת אין קץ
ינון המתלוצץ
שנפל על הראש מהעץ
ומרוב געגועים עלול להתפוצץ.
ינון! אף על פי שיתמהמה
http://www.youtube.com/watch?v=0NdJFmyLmMo&feature=PlayList&p=12A3106892EBAFB9&index=0&playnext=1
http://www.youtube.com/watch?v=ivF2ZTxV81Q&feature=PlayList&p=12A3106892EBAFB9&index=1&playnext=2&playnext_from=PL
http://www.youtube.com/watch?v=ByZ4jP3HvO8
הלווייתנים דווקא מונוגמיים. בני אדם… כנראה יכולים כל מיני דברים.
1
עיניים, כל כך הרבה עיניים/חגה בין מסכות/
מתבלבלת מהריחות/אירוטיקה בין הרגליים.
עיניים, כל כך הרבה עיניים/כל החושים/
כה גועשים/רטיבות, אגם נהריים.
עיניים, כל כך הרבה עיניים/סחרור ממבט/
ריחו של האחד/קחני עימך לשמיים.
2
הסר בגדיך השחורים ובוא ניגע באלוהים/
גופי זועק קטוֹף קטוֹף רימון נסתר בין העלים/
גופך מוכן לשלוֹף לשלוֹף חפש אותי בין הגלים/
אפי מוביל את המילים נושף בך מעללים/
הסר בגדיך השחורים ובוא ניגע באלוהים.
3
אש אחזה ברוחי שאני/ניצוצות ישרפו כאן אותך/
אם רק תרצה לאחוז במותני/ריקוד זה יסחוף גם אותך/
דגדוג במורד הירכיים/לא יתירך אדיש/
נחש מתפתל בין השניים/ביתוק שפתיים, מרגיש?/
לא אחרת, המאחרת,
אם באת הנה נסתרת
כל תחפושתך לעורך
רק מחרוזת מלים.
לא תהומות כאן, רק הקצף
נושאך ונוס על צדף
ולצואריך כורך
רק מחרוזת פנינים.
בת חשק, בחשף נסתרת
הכנסי, סובב עוד הנשף
וחזרי לסורך
אל נחש עדנים.
ואולי ככה:
לא אחרתְ, המאחרֶת,
אם באת הנה נסתרת
ותחפושתך לעורך
רק מחרוזת מלים.
לא תהומות, רק הקצף
נושאך ונוס על צדף
ולצואריִך כורך
רק מחרוזת פנינים.
בת חשק בחשֶׂף נסתרת
הכנסי, ועלי מסתחררת
ויבער בך, חורך
להט יין האלים.
אש תאחז בך כמו טרף
עד בכשף הנשף
חזרי לסורך
אל נחש עדנים.
כל זמן שאתה כותב פורנוגרפיה ואירוטיקה זה בסדר. העיקר הרייטינג לא – להדליק את התודעה של השני.
לא יודעת מה קרה לך? שיר אני לא מוצאת כאן. וגם לא קרנבל על כל משמעויותיו מייצג מציאות, פואטי.
אז מה הועילו חכמים בתקנתם משכת את הגסות עד הקצה – העמדת שוב את יחסי המינים על מאבקי כוח, גבר – אם בכלל, יותר פאלוס, או פין, ואישה חלולה – נקב, חור על כל המשמעויות – עד הקצה.
כתבתי שיצאנו כבר מן המשוואה הזאת גבריות/נשיות והלכנו לעבר סוגים של גבריות וסוגים של נשיות – נושא שאינו זר לך.
נו באמת – ככה מדליקים דמיון וחרצובות לשון ועט של קוראים.
ציפיתי ממך להרבה יותר. קיטש ופופוליזם ירוד. סליחה אבל אני ישירה.
חוה
Duh
לא ברור לי מי את. אם אני אמור להכיר דיעות שלך, ולא רק הערכות מנוסחות כסיסמאות – הזדהי נא.