אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
באור יהודה שרפו ספרי הברית החדשה ברחבת בית הכנסת מצלאווי. מעשית, מצחיק לשרוף ספרים בעידן הדפוס הדיגיטלי והאינטרנט, אבל סמלית ואתית זה בכלל לא משעשע.
מאות תלמידים וסגן ראש העיר חגגו מסביב לספרים הבוערים. יש הפגנת מחאה – http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5348&blogID=175 – וכל החפץ מוזמן לשם. אבל בעיניי ההפגנה הראויה ביותר היא שנכריז פה ובכל מקום על שבוע ישו ובשורתו.
אני מתחיל עם חומר למחשבה שהוא עצמו השאיר אחריו, מתוך הבשורה על פי תומא שתרגמתי לעברית. הדברים נראים לי רלבנטיים גם לאורם של ריקודי המדורות של אור יהודה. אשר אזניים לו ישמע נא!
קב
ויאמר ישוע: אוי להם, הפרושים! כי דומים הם לכלב הישֵן באבוּס הבָּקר; אשר גם הוא אכוֹל לא יֹאכל, וגם את הבּקר לא יניח לאכֹל.
סו
ויאמר ישוע: הרְאוּני את האבן הזאת אשר מאסוּה הבּונים; זאת היא אבן הפִּנה.
ו
וישאלוהו תלמידיו לאמר: התחפֹּץ כי נצוּם? ואיך נתפלל? הנִתֵּן צדָקה? ואֵילוּ הן המצווֹת אשר נשמר באָכְלנו? ויאמר ישוע: אל תדַבּרו שקר, ואשר שׂנאתם אַל תעשו. כי הכֹּל גלוּי לפני השמיִם; כי אין צפוּן אשר לא יופיע, ואין חתוּם בלי יִפָּתֵחַ.
כב
ויַרְא ישוע ילדים ביָנְקָם ויֹאמֶר אל תלמידיו: כַּקטנים האלה אשר יוּנָקוּ כן הבאים אל המלכות. ויֹאמרו אליו: הֲבִהְיותנו ילדים נבוא אל המלכות? ויאמר ישוע אליהם: בעשותכם את השניִם לְאֶחד ובעשותכם את התוך כַּחוּץ ואת החוץ כַּתוֶך ואת אשר ממַעל כאשר מתחת; ובעשׂותכם את הזכר ואת הנקבה לְאֶחד, לבלתי היות הזכר זכר, ולא הנקבה נקבה; ובעשותכם עינַיִם תחת עיִן, יָד תחת יד, רגל תחת רגל, וּדמוּת תחת דמוּת – אז תבואו אל המלכוּת.
מתוך 'הבשורה על פי תומא', כרמל 1994
עוד בנושא:
מאסטר ישו –
–http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3486&blogID=182
ואש תצא מן האבנים –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3550&blogID=182
נס –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3506&blogID=182
אמיר אור
יפה אתה עושה אמיר. איש חכם מאוד היה. והפוחדים מחוכמה, טיפשים המה. ומסוכנים. וחלק מהכותרת שלך הצחיקה אותי. מתאימה לכדורגל.
הי לאה! שלום.
אכן איש חכם היה, ואפילו בן התרבות היהודית, שהייתה אז פחות מקובעת בדרך אחת. הרי לא היה חסר הרבה שגם החסידות תיזרק החוצה מן היהדות.
ובקשר לכדורגל – לא אתפלא אם עוד מעט יגיע מישהו ויסביר לנו שציד ערבים בקטמונים הפסיק מאז שבית"ר מנצחת, וששריפת הספרים הזאת מתחיל מהכישלון של אור יהודה בליגה 🙂
לא, לא היה חסר. גם היה מאוד בודהיסטי בהשקפתו. איש מרתק.
בודהיסטי? למה לדעתך?
פנתיאיסט – בהחלט:
"גולו אבן ותמצאוני, בקעו בול עץ ושם אני".
היי, לא יכולה להרחיב כעת. זהו. מפנים אותי מפה. תודה על תגובתך.
אור, אם אתה שואל אותי, מנהיג גדול איבד עם ישראל. ואני לא נמנת על העדים
כפי הם נקראים בפי אחינו החרדים.
"העדים" נקראים כך בפי עצמם – "עדי יהוה" (Jehova Witnesses) – מונח מוזר שנראה כשייך למחשבה המוסלמית (שהיד הוא בעצם "המעיד" על אללה ונביאו, כמו "שהדי במרומים"). אבל אני כמובן מסכים אתך לגבי ישוע. מורה מואר הושלך אל מחוץ לגדר.
אוֹם
מאני פאדמה הום.
אמיר, בלי קשר לחושך הנופל על היהודים, "הבשורה על פי תומא" עמוקה ומרתקת. אשמח אם תקדיש פעם פוסט או שניים (כמי שהחזירה אל העברית) לומר עליה דברים.
זהר, לבקשתך הוספתי קישורים לפוסטים בנושא ישו וגם תומא בשולי המאמרות האלה,
ואם יהיו עוד דופקים בשער הזה, פתוח ייפתח להם…
…"ודמות תחת דמות כי אז תבואו אל המלכות"
הנה האמנים מסודרים (בניגוד לאפלטון:))))
טוב הוא בטח התכוון לנתינה וחמלה
כניגוד לנקמה.
כן אני בעד כיבודו של האיש היקר הזה שבילדותי חינכו אותי לפחד מהזכרת שמו
שמא אתנצר בבלי דעת, כנראה מאימת האינקויזיציה ששרפה אנשים וספרים בשמו.
מדהים כמה שנאה עברה מבעד לדורות אל האיש שהדת שהקימו בשמו הפכה לא פעם את תורתו על פיה ואכן גם פשעה פשעים רבים. אהבתי את הפרשנות שלך, מירי 🙂
האמת שצריך להכיר את המכלול כדי להבין למה הוא מתכוון כאן.
הדמות (eikon) היא אכן מונח השאוב מעולם המושגים של האפלטוניות האמצעית.
יש חוקרים שסברו שמרומזת כאן תורה דואליסטית בדבר שתי הרוחות שבאדם, הקרובה לזו של מגילות ים המלח
או לתורה המניכיאית בדבר "התאום הרוחני" (באמרה פ"ד הוא מדבר על "דמותכם אשר לפניכם נבראה"). המקור לשתי התפיסות הוא בדת הפרסית הזורואסטרית – המורה הן על מלחמה אימננטית של רוחות הרע והטוב, והן על
קיומו של כפיל טרנסצנדנטי נצחי של הנשמה (fravashi).
לדעתי מדובר על הרוח והאישיות.
כך או כך, מהמכלול נראה שהרחקת הרע ואיחוד עם "הכפיל" או "הדמות" משתלבים כאן בגישור כולל של הפיצול הפנימי שמתרחש עם התגלמות הנשמה בגוף.
על זה ייאמר ג"יזוס כרייסט :))
והקטע עם הכדורגל אדיר….
תראה לאן אנחנו לוקחים קטעים שלך, אמיר.
אני חוזרת לישון, זו היתה רק הפסקה.
תודה,רונית. ובכדורגל כמו בכדורגל –
יש א-לו-הים! יש א-לו-הים!
אקט חשוך אפל כמו גם סמבולי בעידן בו הספרים עומדים תחת סכנת הכחדה. האם עם הספר עצמו לא עומד כאן תחת מבחן?
ללי, שמעתי שלנוכח ההצלחה, שבוע הספר ייערך בשנה הבאה באור יהודה. עניין של רייטינג, את יודעת.
מצוין, אמיר. תודה.
לא יאומן כמה שנאה ואף אהדה מסותרת לשורפים מתעוררת פה לנוכח הפגנת האהבה האינטרנטית של שבוע ישו. ואף על פי כן נוע ינוע.
בשורה מאירה וחכמה אמיר, אבל מי יראנה באור הסנוורים של יהודה? מצער ומתסכל איך פונדמנטליסטים וקלריקלים מצד כל הדתות מחריבים ומהרסים את היופי והחכמה של הטקסטים המכוננים של תרבותם.
ועניין אחר: מעניין הקשר בין בשורה לבשר "…אשר גם הוא אכוֹל לא יֹאכל, וגם את הבּקר לא יניח לאכֹל".
ואחרון: אני לא בטוח כי הכרזת שבוע ישו היא המענה לבורות ולבערות השורפת ספרים. הייתי מכריז על שנת דיאלוג בין הבתרים והבריתות הישנה – החדשה והקוראן ומה שביניהם.
מי יראנה? אנחנו, ונגיד לשכנינו ולבנינו.
שנת דיאלוג בין הבתרים – בשמחה. אבל מה רע להתחיל בשבוע? הבעיה הראשונה היא הבורות והשקרים שכל דת מפיצה על שכנתה, לא?
כי "שבוע ישו" עלול ללבות את הלהבות ואת היצרים והחמצה של המטרה כפי שאני מבין אותה.
אולי אתה צודק, מוישלה. אבל לא הייתי נרתע. ידע קודם להבנה. הדיאלוג המצוין שאתה מציע אינו יכול להתקיים על בסיס של דיעות קדומות ובורות.
מובן שידע/דעת הוא הבסיס להבנה.
אבל רצוי לעשות במקביל גם איזה מהלך משכילי מורכב יותר על הנבואה:
כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלות.."
גם אדם משכיל כמו אותו ליאור מהבלוגייה כאן, מצטט באופן פשטני – חד ממדי פסוקים מתורת משה כדי להצדיק מעשה נבלה.
הנגע הוא גדול יותר.
אפשר להתחיל מישו, רק שלא זה יהיה קו ההתחלה והגמר של השיח
המשפט האחרון מנוסח לא נכון. הכוונה שנקודת המוצא לא תהיה גם נקודת הסיום
מוישלה, איך הגעת אתה לקרוא את ספרי הבשורה החדשה? הסקרנות היא הערובה הטובה ביותר להיכרות. וכשאתה מכיר, גם אם אתה לא מתאהב בבשר הבשורה, קשה יותר לערוך דמוניזציה למכר…
אמיר, מתוך סקרנות, סקרנות ומרד באלה שהפכו אותו למוקצה מחמת מיאוס. ובנוסף כשלמדתי לתואר ראשון מחשבת ישראל זה היה ברור בשבילי שאי אפשר בלי זה.
אבל עכשיו אמיר, אני מתבשר שהבשר מוכן לארוחת הצהריים אז נמשיך בעניין הבשורה מאוחר יותר. בתיאבון
אמיר, ישו לגבי הוא שליח אור רחום ןהומניסטי לא פחות מנביאים אחרים, אני לומדת קבלה, שהיא חכמת הבריאה ,ויודעת שמה שהטיף לו :טוהר והומניזם ואהבת הבריות זה מה שמדברת עליו הקבלה ומי ששורף ספרים כאילו שורף את הרוח האנושית ,כבר היינו בסרט הזה…יפה הפוסט שלך לפקוח עיניים
תודה, חנה. כדאי בכלל לקרוא את הבשורה על פי תומא כדי להבין מה היתה בשורתו של המורה הזה לפני שהשתבשה כשעברה מן המעטים לרבים – מחוכמת סוד לתורת המונים (ובוודאי לפני הגיעה לידיה העורכות והמצנזרות של הכנסייה). ישו דיבר בתוך המסורת העברית, כמו גם האיסיים, האלחסאים, האביונים ושאר זרמים שכנראה היו מוצאים את ספריהם אם לא את עצמם על המוקד כיום.
ובקשר לבשר ובשורה – יש לדעתי קשר.
"בשורה" פירושה המקורי הודעה משמחת ("בשורה רעה" היא למעשה אוקסימורון)
ואם הולכים אל ראשית השפה השמית אי שם בעידן הציידים של הסהרה, מה משמח יותר מהבשורה שיש בשר?
כמעט ההפך ממעשה הכלב באבוס הבקר.
שריפת הספרים היא דבר נורא כמו שכבר נאמר ונעשה, במקום ששורפים שפרים שורפים גם אנשים.
הבורות של האנשים האלה שהם "יראי שמים" נוראה.
בדיוק השבוע הייתה כתבה בטלוויזיה על היהודים המשיחיים, ועל מטען החבלה ששלחו להם כמשלוח מנות לפורים. כל אלה מצטרפים והופכים אותנו לגזענים ורוצחים. הגיע הזמן שאנו נתקומם נגד מעשים אלה.
התרגום נהדר וכדאי אולי כעונש חינוכי להכריח אותם ללמו8ד את הברית החדשה.
עדנה, היקרה, לצערי טרם המציאו מפתח לשערי בינה ואהבה. בכורח – זה ההפך מבשורתו. אבל ברור לי שהתלוצצת, לא?
מה שאת מספרת על מטען החבלה כמשלוח מנות (!) ליהודים המשיחיים מעורר פלצות.
ה"דתיים" האלה הם אויבי הרוח האנושית, והקדשת פשעיהם לאל, עושה את אלוהיהם לצלם מפלצת מקורַס זרועות, לא עלינו.
במחשבה נוספת – לא רק הם זקוקים לקריאת הברית החדשה. היה צריך להכניס זאת כקריאת חובה בתכנית הלימודים (וגם את הקוראן). לשם היכרות, והרחבת אופקים לפחות (אי אפשר למשל, להבין את האמנות המערבית בלי הספרות הזו).
מה גם שזו ספרות משלנו לגמרי.
שאלה: מהו חזיון מלכות השמיים של ישו ומדוע הוא אמר לאנשים שהיא קרובה ושהם צריכים לנטוש את משפחותיהם?
תשובה: בשביל להבין את מה שישו אמר נצטרך ללכת לבשורה לפי תומאס, ש זה אחד מהכתבים הגנוסטיים. בבשורה לפי תומס נאמר שמלכות השמים נמצאת בכל מקום, אבל אתה לא רואה את זה. מלכות השמים שישו דיבר עליה היא אותה מלכות שמים שהיוגים מדברים עליה. זאת מציאות שקיימת אבל המרחק שלנו מהמציאות הזאת זה רק היכולת או חוסר היכולת שלנו לחוות ולראות את הדבר הזה. כשאתה לא יכול לחוות או לראות משהו אתה נמצא במרחק אינסופי ממנו. ככל שהיכולת שלך לדעת אותו מתגברת אתה מתקרב אליו.
כשאתה יודע משהו אתה בקרבה הכי גדולה אליו.לכן ביהדות למשל למילה "ידיעה" יש משמעות של איחוד. כשמישהו יודע מישהו אחר- יש לזה משמעות של איחוד. ומדוע?- כי כשאנחנו מדברים במהויות רוחניות. מרחק זה רק עניין של ידיעה או היעדר ידיעה. אז כשישו אמר את הדברים האלה על מלכות שמים, בא תומאס ופירש ואמר: כן, אבל אנשים לא יכולים לראות את זה.
ישו דיבר על מציאות (של מלכות שמיים) שקיימת ושהעולם בהדרגה מתקרב לידיעה שלה, וככל שהעולם מתקרב לידיעה שלה, אז המרחק ביננו לבין המציאות הזאת הולך וקטן.
ישו אמר לתלמידים הקרובים אליו להיות נזירים אך הוא לא נתן את ההמלצה הזו לכל האנשים, ובאותה תקופה היו נזירים בישראל, האיסיים, ויש השקפה שאומרת כי תלמידיו של ישו היו ממשפחות של איסיים. יוחנן המטביל למד אצל האיסיים וישו ותלמידיו השתלמו אצל האיסיים, ובאותה תקופה ההמלצה על נזירות בכלל לא הייתה מפתיעה. ישו בשום מקום לא אמר שכולם צריכים להיות נזירים, אבל פאולוס לעומת זאת, אמר שבעולם הבא אנשים יהיו כמו מלאכים ואז הם לא יצטרכו להתחתן. הוא דיבר על העולם הבא.
סוומי סוורופננדה
איריס, תודה שהבאת את הדברים האלה, ואני מסכים עם עיקרם.
בכל זאת כמה תיקונים לסוואמי: הבשורה על פי תומא נמצאה בספרייה גנוסטית, אבל אינה חיבור גנוסטי (גם "המדינה" של אפלטון נמצאה באותו מקום). היא מסורת קדומה ונאמנה יותר לדברי ישוע, לפני העריכות של האבנגליונים של מרקוס, לוקס ומתי (יוחנן הרבה יותר מאוחר ולא קשור).
ישו לא המליץ לתלמידיו הקרובים להיות נזירים. הפסוק שאולי הטעה הוא "היו עוברי אורח". אפיטפים הם שפנו בכתובותיהם אל "עוברי האורח", והמשתמע הוא – היו כעוברי אורח בעולם המתים הזה.
כדאי לך להציץ ב"מסטר ישו" וב"אש יצאה מן האבנים" בעניין תלמודו של ישוע, ואולי יתווסף איזשהו עומק נוסף לדברים.
ועוד הערה לגבי הנזירות: מדויק יותר יהיה לומר שהאיסיים היו פרושים, לא נזירים – כלומר חיו עם משפחותיהם בפרישות מכלל הציבור, בקהילה עם מנהגים והנהגה נפרדים.
פי הקבלה מלכות דאין סוף קיימת בשלמותה האדם נמצא בה, אך אינו רואה אותה הוא יגיע אליה לאחר שיתקן עצמו ויתמיר את הרצון לקבל שלו, האגואיזם לאלטרואיזם רק בגמר תיקון יראה את מלכות דאין סוף שהיתה קיימת בשבילו תמיד ,זה כמו אל מול שער החוק של קפקא השער למלכות זן פתוח ומזומן לכולם ,כל שעליהם לעשות זה לעלות בשלבי הסולם
ג
ויֹאמֶר ישוע: והיה אם יאמרו אליכם הנוהגים אֶתכם*: "ראוּ, המלכות בשמיִם היא", כי אז קָדַם לכם עוֹף השמים. ואם יֹאמרו אליכם: "בַּיָּם היא", כי אז קדמו לכם הדגים. אבל המלכות* היא בתוככם; ומחוץ לכם היא. דעוּ את עצמכם* ותִוָּדֵעוּ; והבינותם כי בנֵי האב החי אתם. אך אם את עצמכם לא יְדעתֶּם, בָּעֹנִי אַתֶּם, ואתֶּם העֹני.
מט
ויאמר ישוע: אשריכם הבודדים והנבחרים, כי אתם תמצאו את המלכות. כי ממנה באתם ואליה תְּשובוּן.
אמיר תודה על הציטטות איך הכל מתחבר לאמת אחת מדהים
כן, בלי ספק. ויש למעשה גם שלשלת רעיונית – מן המיסטיקה היהודית של בית שני, הגנוסטיקה והניאופלטוניזם אל הקבלה של ימי הבינים.
הכי מעניין הוא ההערה שלו לגבי הידיעה, כמצב תודעתי. תומא לא מפרש אלא לומד, אבל פחות מאחדות היא לא הבנה וידיעה בשביל ישוע:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3550&blogID=182
בזכותך אני יודע מה קרה שם.
באמת שרפו? ומאיפה הם אספו את הספרים?
ומה שכתבת בהמשך משכיל ומעניין.
תודה, איציק.
לא, אין לי מושג איך הם אספו את כל ספרי הברית החדשה האלה, אבל שרפו, ממש. הבעירו מדורה וגם חגגו.
לא ייאמן איך הדמוקרטיה מרשה חינוך אנטי דמוקרטי ואנטי אזרחי כזה, שסופו קנאות, התבדלות ובערות.
אנחנו חותרים תחת עצמנו.
אני מכירה מקרוב מאד יהודים מאמינים בישוע. הם אנשים טובים ונעימים. אבל גם הם עושים דמוניזציה לכל מה שקשור בדת אחרת. אפילו ישיבתי במנזרים קתולים — לא נראית להם. שלא לדבר על יוגה — כל מה שבא מן המזרח שטני בעיניהם.
אני מכירה נוצרים רגילים בחו"ל עדיין עם ראש כמו בימי הבניים מבחינת היחס ליהודים.
בקיצור כל דת מגוננת על עצמה מפני התפתחויות נוספות.
זה בוודאי נכון, סבינה, שאנשים אינם פתוחים לכל דבר (ואי אפשר להיות פתוח לכל דבר בשווה אם את רצינית באחת הדרכים) אבל יש הבדל בין פתיחות לסובלנות. לא שמעתי שהם שורפים ספרי תלמוד לאחרונה.
הדברים האלה החלו פה מזמן – שרפו את חנות הספרים של הנוצרים שליד צוותא הישנה בירושלים כבר בתחילת שנות התשעים.
אין, אין על ישוע. מתוק אחד.
חוץ מזה, הצחיק אותי מה שכתבת על שריפת ספרים. כמה נכון. מה יהיה הצעד הבא? שתילת באגים והפלת אתרי אינטרנט עם טקסטים מהברית החדשה?
מזל שבעתיד, כשלא יהיו יותר ספרין מנייר, ניפטר מהשרפה הממשית הזו. וירטןאלית יהיו הרבה יותר קשה ל"שרוף".
לז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֹת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת-כָּל-מִצְוֹתָי; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלֹהִים: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
נו, לא רע. מה הקשר לשריפת ספרים?
"בננות מארח" יקר, אם אתה מתייחס לשמירת המצוות שבאימרה שלעיל, אז כן, מה שבתודעה ובלב חשוב יותר.
מה שאתה מצטט, התנ"ך, הוא בכלל לא טקסט יהודי, ולא שם תמצא את תרי"ג מצוותיך שהתאספו באופן די אקלקטי בעידן אחר לגמרי.
זה לא אומר שאין לך זכות לדבוק בהן או שאין בחלקן ערכים אוניברסליים ואפילו רוחניים, אבל זה לא מקנה זכות לקנאות, בערות ופשע.
יעלה, ניפטר אולי משריפת הנייר, אבל לא משריפת הרוח.
הצעד הבא הוא פנימה.
מה תכתבי על ישו ובשורתו?
אתה יודע אמירוש שאני מאוהבת בבשורתו.
אמיר, מעניין השם יהודה, אור יהודה, יהודה איש קריות….
יְהוּדָה
וַתַּהַר וַתֵּלֶד לֵאָה עוֹד בֵּן לְיַעֲקֹב
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוּדָה,
כִּי אָמְרָה: "הַפַּעַם אוֹדֶה".
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנָיו
וַיַּגֵּד וַיְבָרֶךְ נַחֲלָתָם
וַיִּתֶּן לִיְהוּדָה אֶת הַבְּכוֹרָה- אֲחֻזַּת עוֹלָם.
וַיְהִי בִּתְּחִילַת אַחֲרִית הַיָּמִים
וַיַּעַל הַיְשוּעִי בָּאָרֶץ
וַיְּאָסְפוּ בָּגָּן לִסְעֹד, הוּא וּשְׁנֵים-עָשָׂר שְׁלִיחֲיו.
וְרֹאשׁ יְהוּדָה אָרוּר בְּצֵל- יֵצֶר הָרַע
וַיִּתֶּן קָרְבָּנוֹ לֶאֱסֹר.
וְנִגְזַר הַמּוֹשִׁיעַ מֵאֶרֶץ חַיִּים.
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;
וְיִחְיוּ טוֹב וָרָע בִּיְהוּדָה — כְּלַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
תמי, איזה שיר מקראי כתבת!:)
אגב, האם שמעת על "הבשורה על פי יהודה" שהתגלתה לאחרונה? לפי המסופר שם ישו ובכיר תלמידיו, יהודה, תכננו הכל יחד, ואולי משהו השתבש.
כדאי לומר "הנוצרי" (מנצרת) ולא "הישועי" (בן מסדר הישועים על שם ישוע).
ובקשר ללהט החרב המתהפכת – כה אמר:
"אש באתי לתת בארץ וראו אשר אטרנה עד תבער".
הוא ידע שתורתו תעורר מחלוקת.
אמיר אני לא מכירה את "הבשורה על פי יהודה". לפי מה שאתה אומר, ההסגרה הייתה מתוכננת?
(אתקון ל"נוצרי) יצא לי באמת שיר כזה כי הציקה לי הבגידה והמשמעות ההיסטורית של הסיפור.
תמי, "הבשורה על פי יהודה" (להבדיל מאוד מן הבשורה עלפי אור-יהודה) היא טקסט מהמאה ה-2 או ה-3 לספ". לפי הבשורה הזו, ישוע היה הוגה התכנית ויהודה, תלמידו הבכיר הובא בסוד ופעל על פי הוראותיו. (אגב, זה דומה למה שטענו התיאוסופים = שהצליבה עצמה לא הייתה או לא הרגה את ישוע, וזה פשר קימתו מן המתים, אבל קרתה שם תאונה לא צפויה).
כמו הבשורה על פי תומא הוכרזה ככתב כפירה על ידי הכנסיה.ההבדל הוא שבשורת תומא מכילה רק אמרות שכנראה קדומות יותר ונאמנות יותר מאלה שבבשורות הקנוניות, ואילו לעלילה על פי בשורת יהודה אין סימוכין (כפי שאין גם סימוכין הסטוריים לבגידת יהודה על פי סיפור הבשורות הקנוניות).
השם יהודה מתהפך ומתהפך. בבסיס כל אנטישמיות נמצא השם הזה ונראה שכך או כך, בגידה או שיתוף פעולה -שרש המילה יהודה יהודי, מביא עלינו צרות. לא?
הי, תמי, קצת קשה להאשים את השם יהודה, לא? היו לנו יהודה המכבי ויהודה הנשיא ויהודה איש קריות ועוד…
יהודה: פטריארך עברי קדום, שבט עברי דרומי, ממלכה, פרובינציה אשורית, בבלית, מצרית, הלניסטית, רומית… ובסופו של דבר אמונה ושייכות לאומית.
לא משהו יוצא דופן לשלילה…
:)) כן זה נכון..
רגע. הנצרות היא לא סכסוך פנים יהודי שיצא מפרופורציה ? כלומר, שרפה של ספרים נראית רע מאד, אבל עדיין נראית לי כהמשך של אותו ויכוח פנים יהודי מלפני אלפיים שנה. היא לא נגד הנצרות. היא נגד המיסיונריות שאיננה מבקשת ויכוח אלא תובעת המרת דת.
עדי, אכן סכסוך פנימי – ואת המיסיונריות המציאו היהודים.
הידואיסט למשל יתקשה להבחין בין יהודי, מוסלמי ונוצרי, כי ההינדואיזם חובק הבדלי אמונה רחבים הרבה יותר.
אשר למיסיון – כל דת נבואית מדת זרתוסטרה (הדת הנבואית הראשונה) ועד עדי יהוה שלנו כאן – ניסתה לבוא עם האמת בכיס ולקרוא את כולם אל דגלה. בתקופת ישו ועד לחורבן הבית היהודים גיירו המונים והיו כשליש מאוכלוסיית הקיסרות. קיקרו אומר על יריב פוליטי שלו שהוא תאוותן וחמדן – והמטפורה שלו היא "כמו פרושי שנוסע לגייר מישהו באיבריה (=ספרד).
לאחר המרד היהודי בקפריסין, לוב ומצריים המומנטום שכך, אבל הנוצרים (יהודים טובים) המשיכו באותה שיטת מיסיון ברחבי הקיסרות.
אמיר
מתגעגעת לבודדים ממוזיאון הזמן
בטח יש לך גם את ישו במוזיאון
ובסוף, אם לא תשים בקרוב
ארוץ לקנות את הספר
איריס יקירתי, ישו – במובלע אבל שלא במקרה – עומד ממש בשער המוזיאון, כי לצליבות יש כידוע רייטינג גבוה…
אעלה בקרוב.