לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

פלסטר

פתאום בא בנאדם

שרק אתמול הכרתי

ומתיישב לי על הסדק.

פתאום בא בנאדם

שהכרתי לפני רגע

ומזכיר לי שהסדק

היה פעם תהום

 

ועכשיו בנאדם

שאני מכירה אותו חמש דקות

יושב לי על הסדק,

ואם הוא יזוז לי לא טוב

הוא יכאיב לי

ואם אני אזוז לו לא טוב

אני אפיל אותו לַתהום

 

ופתאום יש פיוט כזה בינינו

וכמיהה וחסכים וחושך

ופתאום אני לא יכולה בלעדיו

והוא לא יכול בלעדיי

ואולי בפעם הבאה כדאי

לשים פלסטר

על הסדק.

11 תגובות

  1. אל תמהרי להחליפו בפלסטר – הרי רק אתמול הכרתם.
    תני צ"אנס.
    אולי יצליח.

    • לי עברון-ועקנין

      🙂

      • מירי פליישר

        איש פלסטר פלסטר במקום בנאדם?
        אוהבת מאוד

        • הפלסטר ממילא א ימלאסדק ואם האיש הוא האיש הנכון הרי שהסדק יעשה יותר נוח, וזו כל החכמה על רגל אחת.

          • לי עברון-ועקנין

            מירי ומיכל, קודם כול תודה על התגובות, ושנית – אתן מדברות על משהו כמו בשיר של יהודה עמיחי, שאוהבים משתמשים זה בזה כתחבושות על הפצעים, וזה יפה. אני ניסיתי לכתוב על משהו אחר (אולי לא הייתי מובנת, גם כתבתי בסגנון קצת אחר מהרגיל שלי) על זה שבגלל שמישהו איכשהו יושב על הסדק, זה מייצר עוצמות קשר לא פרופורציונליות ובמהירות רבה מאוד.

          • מירי פליישר

            בקריאה שנייה הבנתי את הרגשות הסותרים
            יעני too much . אז אם יש סדק(ממלכתי החסרה -ביטוי שלי-)אולי עדיף פלסטר ולא איש.(מקווה שהפעם הבנתי)
            מעניין אם כשאת מבינה את כוונת המשוררת
            יש צורך להדגיש לשנות לעצב אחרת , או פשוט לקוות שיום אחד יבינו ולא לגעת.
            עכשיו שהבנתי יותר את שירך. אני נוטה
            לחשוב שהייתי משאירה אותו כך או לוקחת זמן שקט וריחוק לבדוק עם עצמך את השיר. מעלה נושא שמטריד אותי אז סליחה אם זה בכלל לא בראש שלך,ההתחשבות איך השיר נקרא…יש משהו באינטרנט שנותן למגיבים ולקוראים כוח לא פרופורציוני שהוא די מנוגד לאוטונומיה של האמן.

          • לי עברון-ועקנין

            איזה כיף, עכשיו נתת לי גם insight לממלכה החסרה שלך… והיצירה האחרונה שחלך מסקרנת אותי עכשיו אפילו יותר.
            וכן, הבנת עכשיו כמו שהתכוונתי.
            כיף לי להיות מובנת כמו שהתכוונתי אבל גם לא מפריע לי שהבינו אחרת. התגובה של חנוך למשל הפתיעה אותי וזה היה לי נחמד – הוא קרא את זה כאילו אני באמת כותבת על מישהו שזה עתה פגשתי. אני אוהבת הפתעות כאלה, ולכן הכוח הלא פרופורציוני הזה לא כ"כ מטריד אותי כרגע. אני בהחלט עשויה גם להרגיש אחרת בהזדמנויות אחרות ואז לא לפרסם מיד, ולתת לקרוא טיפין טיפין קודם לעצמי ולחברים שאני סומכת עליהם…

  2. רונן א. קידר

    זה מעניין, את מציגה צד שלילי של דברים שאני מאוד אוהב, כאלה חיבורימיידיים שיש עם אדם שבא בדיוק וממלא משהו שחסר בך. ואת אומרת – אני מעדיפה שזה יהיה מישהו שאני מכירה יותר טוב. או פלסטר. כי אין אמון. זה מעניין.

    • לי עברון-ועקנין

      גם לי מעניינת התגובה שלך, איך שאתה מפרש את זה. לא חשבתי כל כך על האמון, אלא על זה שדברים יוצאים קצת מפרופורציה לפעמים.

  3. מבריק! את מתמודדת יפה מאד עם העוצמות, לפי מה שאת כותבת. ולכן אל תשימי פלסטר בינתיים, לדעתי לפחות. עדיף באמת להתרכז שהוא לא ייפול לתהום, ושלא יכאיבו לך יותר מדי. פלסטר זה באמת האופציה האחרונה.

    • לי עברון-ועקנין

      תודה מיכל!
      אין ספק שאנחנו מבינות אחת את השנייה.
      סיום השיר היה בנימה קצת צינית, לפחות יחסית אליי. הפלסטר הפרוזאי בניגוד לפיוט ולתהומות. אבל ברצינות מה שאני מנסה לעשות כל הזמן הוא להפריד, מה שייך לקשר ומה שייך לסדק, ולעבוד על ריפוי הסדק.
      🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל