בננות - בלוגים / / כָּל הַמְּצִיאוּת אֵלַי
זה רק נדמה שזה קורה
  • חדוה הרכבי

    משוררת וציירת. נולדה בדגניה ב'. למדה בבית החינוך המשותף, דגניה א', וסיימה את בית- ספר התיכון "בית ירח", עמק הירדן. מתגוררת בירושלים. אם לבן – אלישע הרכבי .

כָּל הַמְּצִיאוּת אֵלַי

 

22    |     אֲנִי בֵּין צֵל לְבֵין סַכִּין הָעֶרֶב. רִצְפַּת הַחֶדֶר
מִסְתּוֹבֶבֶת כְּמוֹ מַפִּית. מִישֶׁהִי לְיָדִי מְנַקָּה אֶת צִפָּרְנֶיהָ,
צוֹבַעַת אוֹתָן בְּיָרֹק, מְאַפֶּרֶת בְּאָדֹם אֶת עֵינֶיהָ, מְסָרֶקֶת אֶת
שַׂעֲרוֹתֶיהָ, מְקַפֶּלֶת שׁוּב וְשׁוּב אֶת הַכְּפָפוֹת שֶׁל כַּפּוֹת יָדֶיהָ,
מְסִיטָה אֶת הַוִּילוֹנוֹת, מְגִיפָה אֶת הַתְּרִיסִים, מְצַיֶּרֶת עַל
הַקִּירוֹת שַׁיֶּרֶת כְּלָבִים אֲדֻמִּים צוֹעֲדִים עַל פְּנֵי מָסָךְ לָבָן,
קוֹשֶׁרֶת פַּעֲמוֹנִים וְרֻדִּים בְּקַרְסֻלֵּיהֶם, נוֹתֶנֶת לָהֶם אֹכֶל, מַרְוָה
אֶת צִמְאוֹנָם, מְחַכָּה שֶׁיֵּרָדְמוּ

אֲנִי זוֹכֶרֶת חוּטֵי מֶשִׁי צִבְעוֹנִיִּים שֶׁדִּמְּמוּ עַל הָרִצְפָּה,
מִשְׁתּוֹקְקִים בְּכָל מְאֹדָם לִהְיוֹת בַּעֲלֵי תּוֹדָעָה, לִזְהֹר כְּמוֹ
יַהֲלוֹמִים בֵּין עֲרֵמוֹת עָפָר, מֵאֲחוֹרֵי הַמַּחְסָנִים הָהֵם

אֲנִי זוֹכֶרֶת צִפּוֹר שֶׁנִּרְדְּמָה בַּצַּד שֶׁל הַחֹשֶךְ


23     |     וְעָמְדוּ סְבִיבִי, וְקָשְׁרוּ אוֹתִי בִּרְצוּעוֹת. "חַיָּה",
אָמְרוּ, "חַיָּה. חַיָּה. חַיָּה. אַתְּ חַיָּה" אָמְרוּ. עַכְשָׁו זֶה אַחֶרֶת.
וְהַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרָה שֶׁל רְחוֹב
"זוֹלְלֵי הַפֵיוֹת". וְצִפּוֹר חָגָה סָבִיב. וְהַצִּפּוֹר שׁוֹאֶגֶת. אֲנִי
מַקְשִׁיבָה. וְהַצִּפּוֹר שׁוֹאֶגֶת וְשׁוֹאֶגֶת. אֲבָל אֲנִי לֹא מְבִינָה.
וְהַצִּפּוֹר שׁוֹאֶגֶת וְשׁוֹאֶגֶת וְשׁוֹאֶגֶת. כָּל מִינֵי דְּבָרִים. כָּל מִינֵי
דְּבָרִים. אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהַצִּפּוֹר רוֹצָה לְהַגִּיד לִי מַשֶּׁהוּ. אֲנִי
מַתְחִילָה לְהָבִין. הַצִּפּוֹר אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא מְסֻגֶּלֶת לְהָרִים הָרִים.
אֲנִי מְנוֹפֶפֶת לָהּ בְּיָדַי, מְבָרֶכֶת אוֹתָהּ לְשָׁלוֹם, מְאַחֶלֶת
לָהּ שֶׁתַּחְלִים, שֶׁתִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר אֶל עַצְמָהּ, בְּרָכָה
וְהַצְלָחָה בְּכָל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהּ מְבַקֶּשֶׁת

אֲנִי מְכַסָּה אֶת תִּלְיוֹן הַכֶּסֶף שֶׁלִּי בְּכַף יָדִי. הַצִּפּוֹר שׁוֹאֶלֶת
אוֹתִי מַה זֶּה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁזּוֹהֵר כָּל הַזְּמַן שֶׁאֲנִי מַסְתִּירָה


24    |     וְגַם כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתָךְ – אוֹ אוֹתִי – יוֹשֶׁבֶת שָׁם,
בְּמַעֲגָל, יוֹשֶׁבֶת סְתָם, עַל הַמַּגֶּבֶת, מְשַׂחֶקֶת בְּכַדּוּר־זְכוּכִית
עַל הַבֶּטֶן הַחַמָּה שֶׁלָּךְ – אוֹ שֶׁלִּי – נוֹשֶׁכֶת אֶת הַשְּׂמִיכָה,
מוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ מֵעָלַיִךְ – אוֹ מֵעָלַי – נוֹגַעַת בִּשְׂפָתַיִךְ –
בשִּפְתַָי – מְחַכָּה לָאָחוֹת הָרָאשִׁית שֶׁל מִשְׁמֶרֶת הַיּוֹם – אוֹ
הַלְַּיָלה – מַבִּיטָה לָהּ יָשָׁר בָּעֵינַיִם, מַעֲנִיקָה לָהּ צִיּוּר "דְּיוֹקָן
שֶׁל חֲלוֹם עִם צִנְצֶנֶת פְּרָחִים לְבָנִים", מַאֲמִינָה שֶׁזֶּה יִקְרֶה


25    |     עַכְשָׁו זֶה אַחֶרֶת: חַיַּת הַלַּיְלָה, עִם צִלּוּם מִשְׁפַּחְתִּי
לְיָדָהּ, עִם זַ'אן דַ'ארְק הַקְּדוֹשָׁה עַל גַּבָּהּ, עִם הַסָּדִין הַלָּבָן,
אֵי שָׁם עַל הַמַּיִם, בַּקָּצֶה שֶׁל הַמַּיִם, בַּקָּצֶה הָאַחֵר שֶׁל
הַמַּיִם, הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹקֶבֶת, מִתְאַוָּה, בּוֹעֶרֶת


26    |    אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בְּרַעֲיוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְאָרַחַת בְּבָתֵּי
קָפֶה מְאֻחָרִים, כָּזוֹ שֶׁמְּעַשֶּׁנֶת סִיגָרִים לְבָנִים, מִסְתּוֹבֶבֶת
בֵּין שֻׁלְחֲנוֹת פוֹרְמַיְקָה נְמוּכִים, רוֹחֶצֶת אֶת הַכֵּלִים, מְנַגֶּבֶת,
מְיַבֶּשֶׁת, מְנַקָּה אֶת הַדְּלָתוֹת, מְצַחְצַחַת אֶת הַמַּשְׁקוֹפִים,
קוֹשֶׁרֶת, מְהַדֶּקֶת, מְתַקֶּנֶת, מַקְפִּידָה, מְזַנֶּקֶת הַחוּצָה, תּוֹפֶסֶת
אֶת הַמְּצִיאוּת בְּעָרְפָּהּ, מְעִיפָה אוֹתָהּ לְכָל הַכִּוּוּנִים, עוֹשָׂה
מִמֶּנָּה כָּעוֹלֶה עַל רוּחָהּ – כָּל מַה שֶּׁעוֹלֶה עַל דַּעֲתָהּ – עוֹשָׂה
מִמֶּנָּה דְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים לִבְנֵי אָדָם, דְּבָרִים שֶׁקָּרוּ לִבְנֵי אָדָם,
דְּבָרִים שֶׁיִּקְרוּ לִבְנֵי אָדָם

עוֹשָׂה מִמֶּנָּה זַרְקוֹרִים שֶׁמְּסַמְּנִים לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה


27     |     וְגַם לְאַחַר שֶׁאָמַרְתְּ "אֲנַחְנוּ מְעוֹף הַצִּפֳּרִים.
אֲנַחְנוּ הַדִּמְיוֹן. אֲנַחְנוּ הַדַּקּוּת. אֲנַחְנוּ הַחָכְמָה. אֲנַחְנוּ
הַטֶּבַע. אֲנַחְנוּ הַסֵּדֶר הַנָּכוֹן שֶׁל הַדְּבָרִים. אֲנַחְנוּ הָאֱמֶת.
אֲנַחְנוּ הַדְּבֵקוּת. אֲנַחְנוּ כָּל אָדָם", וְהִמְשַׁכְתְּ לְפַסֵּל אֶת
"חֲלוֹם בְּהָקִיץ שֶׁל צִפּוֹר בְּלִי יָרֵחַ", אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, דְּבָרִים
מַמָּשִׁיִּים כָּאֵלֶּה, שֶׁהִתְעַרְבְּבוּ עִם סִימָנִים מְדֻיָּקִים שֶׁל
פֻּרְעָנוּת שֶׁמִּתְקָרֶבֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ הַסְּגֻלָּה לִגְרֹר אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ
לְאָן שֶׁתֶּחְפַּץ, לִסְחֹף אוֹתוֹ בְּשֶׁצֶף קֶצֶף כָּזֶה אֶל הַקָּצֶה, אֶל
הַבּוּרוּת, אֶל הָרִקָּבוֹן, אֶל הָאֵימָה

עֲזוּבוֹת לְנַפְשֵׁנוּ, מְשׁוֹטְטוֹת בְּאַקְרָאִיּוּת שֶׁכָּזוֹ, כַּמָּה רָאִינוּ
אָז בְּאוֹר חָדָשׁ אֶת הַדְּבָרִים



מתוך ספר השירים רָאנָא, שייצא לאור בשבועות אלה, בהוצאת הקבוץ המאוחד

 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחדוה הרכבי