רן יגיל סופר ועורך
חזרה
יואב בר-חיים
הדמות הראשית ברומן חזרה, ד"ר יהודה בלוּמֶנגֶרטְנֶר, הוא גיאוגרף ואדריכל מתכנן-ערים משכיל ואידיאליסט בן 38, ששואף ליצור תנאיי מגורי-אדם למופת, המושתתים על חקר העקרונות המיטביים לרווחת האנושות. לאחר שהות באנגליה, הגיע לאפריקה מתוך תקווה להקדיש עצמו לשיפור נסיבות חייו של העם הפשוט, ולעצב בה ערים נוחות וטובות יותר – ואז נקלע שם למהפכה אלימה. הוא נוכח שתוכניותיו, אשר עמל עליהן במלוא הרצון הטוב – אין כל כוונה לבצען, ואילו האירוח הנדיב שהוענק לו באפריקה (הכולל גם פילגש) נועד למעשה כדי לבלוש אחריו. בתור מרצה באוניברסיטה, החל שם בכתיבתו של ספר מחקרי על תולדות מסורת העיור באפריקה. לאחר השקעה של שנים, כתב-היד שנשא אותו עמו בנדודיו נראה לו כמעט גמור: אולם הוא נתקף בספיקות לגבי תרומתו המדעית ויכולת הבנתו לערכיה של תרבות אחרת.
הוא חוזר ארצה מאוכזב אחרי עשר שנים של היעדרות, וחוֹוֶה את השינויים שחלו בארץ בתקופה שלאחר מלחמת ששת-הימים. במטוס שבו חזר מהנכר, התרגש כאשר הושמע ברגע הנחיתה השיר הישן, "אנו באנו ארצה, לבנות ולהיבנות בה." סימן לבאות? אולם הוא מגלה, שהמציאות החדשה-ישנה לא הייתה בדיוק לפי חלומותיו. בין שאר תקוותיו, הוא כָּמֵהַ לשפר את קשריו עם משפחתו שהתרופפו, שואף להשלים את כתיבתו של ספר מדעי שעליו הוא שוקד כבר שנים, ומשתוקק למצוא לעצמו רעיה מתאימה לאחר כישלון נישואיו. לאחר תחושה ראשונית של טשטוש ואי-התמצאות, הוא משתדל להסתגל אל המציאות החדשה של חברה שהתקהתה והשילה מעליה את תומתה, להתמודד עמה, ותוך-כדי כך גם להגיע להבנה ולהשלמה עם חייו. הוא מוזמן לשרת במשרה של מרצה בסגל האקדמי וחבר בוועדה לתכנון הקַמפוּס החדש, אך מגלה שעתידה של האוניברסיטה אינו בטוח, אולי כתוצאה בשוגג ממעשה לא זהיר שהוא מייחס לעצמו, שנראה קשור בגיסתו, בעלת הדעות הפוליטיות הקיצוניות, שאחיו, עמו מנסה לאחות את היחסים שהתרחקו, סובל אף הוא ממנה.
חזרתו מהווה גם ניסיון לתיקון בחייו האישיים: מציאת פורקן לבדידותו, וכן שיפור קשריו שהתרופפו עם אחיו הקיבוצניק המיואש המחפש את דרכו, ועם אחייניותיו וגיסתו. בעבר חווה יחסים קרובים עם נערה דתייה, שבעטיה התקרב לדת לזמן-מה. לאחר שקשר זה נגמר שלא בטוב, הכיר והתחתן עם אישה מסובכת, חסרת-מנוח, השואפת לקריירה של רקדנית. אולם נישואים אלה התפוררו והסתיימו בנכר באופן טראגי. בשובו ארצה, הוא מחפש להינשא שוב ולמצוא לחייו הפרטיים פיתרון. במהלך שבעה שבועות לחזרתו, הוא פוגש שלוש נשים המתאימות לו כביכול, שההיכרות עם כל אחת מהן יש בה אולי כדי להתפתח לאהבה. שלוש נשים אלה שונות זו מזו: אחת רווקה החצויה בין אהבתה לעבודות-יד של נשים בעבר לבין פרנסתה כסטטיסטיקאית של התעשייה, השנייה גרושה נהנתנית ושוחרת אמנות, והשלישית אלמנה בת-מושבה המבקשת את עזרתו בהקמת מוסד חינוכי לילדים אוטיסטים. בפניו כעין "שיפוטו של פאריס": למי מהן מוכן יהיה להתחייב – אם בכלל?
תבניתו של הספר מהווה צירוף של "הרומן האוניברסיטאי" המתאר את האירועים והמפגשים של הדמות המרכזית בהווה ובעבר, עם רומן פסיכולוגי המנתח ומפרט את מחשבותיו ורגשותיו. בהיותו אינטלקטואל השרוי בסביבה משכילה, חלק לא קטן מהווייתו רוחנית ועיונית. ההרהורים המציפים את תודעתו משקפים את חזרתו ארצה, הן למציאות שהשתנתה, והן שובו גם אל עצמו ועברו, בתהליכים נפשיים של תמורה בהכרה ובתובנה. הוא מנסה למצוא פשר בזיכרונותיו, בהשתדלותו ללכוד מחדש את העבר ולהשלים עמו. אולם בחפשו קביעות, מוצא רק אי-ודאות.
הרומן מתייחס למסורת הספרותית של ה"נוֹסְטוֹס", השיבה הביתה, ומביע הדים לכך החל מאב-הטיפוס אודיסיאוס, שחזה בנדודיו במגוריהם של אנשים רבים והכיר את הליכותיהם, ועד למקבילו המודרני ליאופולד בלום. הספר מורכב מחמישה פרקים, שהראשון, השלישי והחמישי מתרחשים במישור ההווה, ואילו השני והרביעי מתרחשים בעבר. היחס בין פרקי ההווה לאלה של העבר הוא האיזון הקלאסי של "חתך הזהב". הפרקים קרויים על פי מערכת הדימויים השליטה בכל אחד, המאפיינת גם את סיגנונם. לא בכדי, נקרא הרומן "חזרה", באשר נושאו הינו החזרה, וזאת בכל משמעויותיה: אם בתהליך חזרתו של נודד לארצו, אם בחזרתו לעצמו ולעברו, אם בבחינתו את חייו הקודמים כמין חזרה ארעית לקראת איזה פיתרון מיוחל שטרם התממש, ואם כחזרה על רעיונות ומעשים, או גם כחיזורן של נשים בחייו. ואף מבחינה צורנית, מעוצב הספר במתכונת של חזרה מוסיקלית, כמו סימפוניה הבנויה מנושאים חוזרים בצורות ובהשתלשלויות שונות, אם כווריאציות ותקבולות, בקונטרפונקט זו לזו, או בשינויי סולם ותִזמוּר.
* * *
המחבר בן למשפחה מוותיקי היישוב, למד מדעים, רפואה וספרות, הרצה במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובקנדה, פירסם מחזות ושירה באנגלית, ועוסק עתה בחקר תולדות ארץ-ישראל.
את הספר ניתן להשיג בחנויות הספרים, או באמצעות שליחת מכתב מלווה בהמחאה על סך 70 שקל לביתי, רן יגיל, בוגרשוב 55, תל אביב. אנא שלחו והספר יגיע אליכם.
רני,
הספר נראה מעניין מאוד. חשבתי על משמעות הכותרת של הרומן "חזרה". בלקסיקון התרבותי שלנו, חזרה מתקשרת לביטוי הכפוי "חזרה בתשובה", ואילו כאן הכותרת חזרה – מקבלת משמעות חילונית. לא של מציאת דרך תורנית, אלא ההפך – של חיפוש מתמיד אחר הדרך האידאלית לחיות.
כנרת
תגובתה של הסופרת גבריאלה אביגור-רותם על הספר:
התמונה הקומית הזאת מגלמת את זרותו בארצו כמו בארצות שבהן נדד וחקר ולמד. בעברית עשירה, רגישה לדקויות המאפיינות את דובריה, מגולל הנודד השב ומבקש לו בית ואשה את סיפור חזרתו, כשקול החליל – ניחר, מצמרר, טבעי ופלאי – מלווה את זכרונותיו כמוטיב חוזר. הרומן עב-הכרס בנוי מחמישה חלקים – אדמה – מים- אוויר-אש – כארבעת היסודות שבכל אחד מהם גם אשה שהיא ממין היסוד הזה – אסתלי האפריקנית הדמומה השופעת והשלווה – אדמה; אביגיל הירושלמית הדתית, התמה ונוגת העיניים, שהווייתה כמים צלולים – גאולה, היא חפציבה המטיילת עם יהודה באוויר הצונן של ירושלים וגורמת לו לתהות עד מתי ימשיך לחיות באוויר – ואלה, היא בצלאלה אדומת השיער והסוערת שהפכה לאשתו, ובהיותם באנגליה הסתפחה לחבורה היפית בקנטרברי לחיי קהילה ארקדית-כביכול, ועלתה באש כשאיש מבני חבורתה לא השתהה לחלץ אותה מהמלכודת. החלק החמישי של הרומן – הפינאלה – דן בתפקידה של האמנות ובכוחה לעמוד מול המוות, המצוי בכל ארקדיה. תיאור זה אינו אלא אפס קצהו של העושר הטמון לקוראי הספר המורכב הזה – ספר בטעם של פעם, המשדר כבוד למלה ולתרבות.