חברתי היקרה מאד, רוחה שפירא, הוציאה את סיפרה הראשון ב – 2008 – "אורו המריר של השחר" בהוצאת כרמל.
השיר הראשון מתוכו, השני חדש.
האושר
כְּמוֹ אֶתְרוֹג
מוּנָח בַּקֻּפְסָה.
אישה מזדקנת
מוּל חַלּוֹנִי עַל הַשְּׁבִיל מְהַלֶּכֶת
מֵרֶגֶל לְרֶגֶל.
אֶצְבָּעוֹת כַּף יָדָהּ פּוֹרֶשֶׂת לַשֶּׁמֶשׁ.
מָה הִיא זוֹכֶרֶת עַכְשָׁו?
רוּחַ בֹּקֶר חוֹרֶפֶת
בֵּינִי לְבֵין שִׁוּוּי מִּשְׁקָלָהּ.
מְחַפֶּשֶׂת מִשְׁעֶנֶת לַשָּׁוְא,
עָלִים נִשָּׂאִים וְנוֹפְלִים,
שַּׁלֶּכֶת.
שני שירים נוקבים, חזקים מאד, שמערערים את שיווי המשקל גם לאחר קריאתם.
תודה שהבאת, אורה. ותודה לרוחה.
סל ברכות לך אורה יקרה
ותודה לך שחר-מריו על ביכורי התגובה.
חג שמח! רוחה
שלום לרוחה
נוגע בלב.
יש לאושר גם ריח מסתורי…
להתראות
טובה
טובה שלום, יפה שהרחת.. תודה.
אורה ניזר, (המארחת שלי)מבקשת לברך את כל הבננות בחג שמח ונעים!
(משהו תקוע במחשב שלה)
אני מצטרפת לברכות, רוחה
ברכות, רוחה. יפה האשה המזדקנת הזו 🙂
תודה, אמיר – על היופי..
לקח זמן לתקן את החלונות במחשב שלי, עכשיו אני כאן שבה להגיב ומקווה במרץ. רוחה השיר נותן תחושה של זיקנה מעודנת, זיכרונות כמו עלים נישאים ונופלים. מקסים.
תודה לאמיר טובה לשחר-מריו על חמימות התגובה.אני שמחה להיות לך במה רוחה, שיריך ראויים וספר מרגש חם יש לך. אני כבר מחכה לעוד. חג שבועות שמח. מלא הטנא יצירה ואהבה, לכולנו .